חבר מהעבר

פרק ~32~ מאבד ריכוז

Fuck it

~תומס~

אחרי שהייתי צריך למהר לבית הקפה צ׳ארלי נעלם לי.
והיום לא נתקלתי בו בכלל. תכננתי לראות אותו בקפיטריה אבל שאני מבחין בשולחן של סבסטיאן ואריקה תחושת חוסר נוחות נוחתת עלי. הוא לא איתם.
כולם שם. טורי, אריקה, סבסטיאן... ושאר החברים שהם תמיד מסתובבים יחד. רק צ׳ארלי לא.
הנייד ההרוס שלי לא תורם למצב. אני ממש מרגיש מנותק מהסביבה בתקופה האחרונה.

״מה יש לך?״ בראט שאל בזמן שאוכל את הלחמנייה שבידו הוא נועץ בי מבט חשוד.
״הוא לא רואה את חבר שלו מה אתה חושב?״ אונר מעיר ומחייך מאוזן לאוזן מצביע עלי עם בקבוק השתייה שלו.
״בחיי רק אל תתחיל עם הכעס הזה שוב.״ ריק אומר ומזיז את ראשו מצד לצד.
״אני לא כועס.״ הבהרתי.
״לא, אתה רק אובססיבי אליו.״ אמר וגרם לי לנעוץ בו מבט מזהיר.
בראט צחקק לעצמו ואונר הרים גבות.
״בבקשה. תראה את ההתנהגות שלך.״ ריק מצביע עלי.
״טוב אני סיימתי.״ אמרתי מתרומם ומרים את המגש שלי איתי.

תוך דקות ספורות כבר עמדתי מחוץ לכיתה של צ׳ארלי.
כי זה המקום היחיד שלא בדקתי בו.
יש מצב שהוא כועס עלי? אולי בגלל שהלכתי מהארוחה אתמול? או עשיתי משהו אחר?
הזזתי את ראשי מצד לצד. לא מתאים לו לכעוס בגלל דבר כזה.
פתחתי את הדלת הכיתה מוצא אותו ישן על השולחן.

נשכתי את שפתיי. ונכנסתי פנימה ברור שאמצא אותו ככה.
גררתי כיסא והתיישבתי מולו מתבונן בו בשקט. מעביר את אצבעותיי בין שיערו הרך רוכן ומנשק את מצחו.
עפעפיו נפקחו ועיניו הכחולות מביטות בי מקרוב כל כך.
״חיפשתי אותך.״ אמרתי עם חיוך.
הוא מצמץ והתרומם מותח את זרועותיו לצדדים בעייפות.
״בסדר, אני חושב שאני מבריז.״ אמר בקול ישנוני.
״כי אתה עייף?״ תהיתי מולו.
הוא הנהן ושפשף את עיניו.

״אתמול נרדמת בכלל?״ שאלתי תוהה.
״כן. זה מה שמוזר. ישנתי טוב.״ אמר ברצינות.
הרמתי גבות. ״כמה שעות זה טוב?״ תהיתי הרי אם הוא ישן טוב הוא לא אמור להירדם ככה באמצע היום.
״אני חושב ארבע.״ אמר ברצינות וגרם לי לגלגל עיניים.
״בלונדי לפעמים אתה מצחיק אותי.״ בלגנתי את שיערו.
הוא עלה חיוך עייף על שפתיו ונעמד מרים את התיק שלו על כתף אחת ומביט בי.
״אז אתה בא?״ שאל.

מצמצתי, ״להבריז איתך?״
״כן...״ ענה ברצינות.
״בסדר.״ התרוממתי מהכיסא שגררתי מולו וצעדנו יחד אל הדלת.
״לאן נלך?״ שאלתי ברגע שהוא פתח את הדלת.
המאמן נעצר מולנו והביט בשנינו בשאלה ברגע שיצאנו מהכיתה.