חבר מהעבר

פרק ~25~ חצי שלי

-You don't understand I'm not ever like this I can hold my breath Say I'll be alright But it kinda hard to think When
I can't feel a thing-

-lie to me-

~צארלי~

״אני חייבת להודות שתומס ככה עם סינר זה די חמוד.״ אריקה ממלמלת מולי בזמן שהיא מביטה בתפריט.
אני מהנהן ומביט סביבי סורק את החלל.
״מה יש לך?״ היא נועצת בי את עיניה הכחולות.
״כלום.״ אני אומר ומעיף מבט בתפריט.

״אתה מתנהג מוזר.. כולם בעצם.״ אמרה והסיטה את שיערה השחור לאחור.
״כולם?״ אני שואל.
״היית צריך לראות איך אבא ונואה יצאו מהבית היום. כאילו הם יוצאים למלחמה. אמא בכתה.. טוב זה לא חדש היא בוכה המון לאחרונה.״ אריקה מניחה את התפריט ומביטה בי.
״אתה חושב שאבא בגד בה?״ שאלה אותי פוערת עיניים וגרמה לליבי לדפוק.
״אל תדברי שטויות..״ אני אומר מוטרד.

האם אמא בוכה בגללי? אמא יודעת?

״לא יודעת.. הם מאוהבים זה ידוע.. אבל משהו קורה ואף אחד לא משתף אותי.״ אמרה בזעף ומלצרית נעמדה מולנו עם פנקס קטן ועט.
אני מזהה אותה, זו ליסה. אותה מלצרית שלקחה ממני הזמנה גם בפעם הקודם שישבתי כאן.
התכוונתי להזמין אבל אריקה נפנפה בידה.
״אנחנו מחכים לחבר שלו, תומס. הוא יקח מאיתנו את הזמנה.״ אמרה בחוסר סבלנות וליסה מיהרה להסתלק.

״זה היה גס רוח..״ אני ממלמל מופתע.
עיניה הכחולות של אריקה עוזבות את התפריט וננעצות בשלי בחדות.
״זה לא גס רוח, אני מכירה בחורות ובמיוחד אותך אחי.״ אמרה וגרמה לי להביט בה בזעף.
״תשמור את הזין במכנסיים צ׳ארלי.״ אמרה והסתירה את פניה בעזרת התפריט המחורבן.

״איזו אחות מכשפה.״ מלמלתי.
״דרקולה, אני מבקשת.״ הרימה אצבע.
״תומס דיבר איתך נכון?״ רכנתי לעברה והיא הורידה את התפריט.
״אולי.״ הרימה כתף.
גיחכתי. ״לא התכוונתי להתחיל עם ליסה. בכל מקרה.״ הייתי חייב להגן על עצמי.
״או הינה, איך אתה מכיר את השם שלה?״ פערה את עיניה.
התכוונתי לענות אבל אז פעמון הדלת נשמע והבחנתי בבראט נכנס עם בחורה. הוא לא מבחין בנו והתיישב קרוב לדלת.

אריקה מביטה בי ומסתובבת ומבחינה בו גם היא.
היא מסתובבת חזרה ומוזגת לעצמה מים בחוסר סבלנות.
״את עדיין בקטע שלו?״ תהיתי.
״לא. ברור שלא.״ אמרה בזעף.
חייכתי והבחנתי בתומס מתקרב לעברינו.
״כן, מה אתם מזמינים.״ הניח את זרועותיו על השולחן ונועץ בי מבט.

גיחכתי.
״כן,״ אריקה התעשתה על עצמה.
״אני אקח קפה, ופנקייק עם המון שוקולד.״ הדגישה.
גלגלתי את עיניי. ״פשוט תגיש לי משהו יחד עם הקפה שאתה מכין.״ אמרתי והוא הנהן.
״בטח.״ רכן לעברי והניח נשיקה על שפתיי.
״כמה דקות והקפה יגיע.״