פרק 22

2K 59 32
                                    

נקודת מבט דניאל

כמה שעות לפני*

כל אחר הצהריים לא הפסקתי לחשוב על השיחה שלי עם חן הבוקר, קבענו שאני אעשה את הבדיקה שאומרת אם אני האבא של התינוק.

והאמת?

אני מת מפחד

אם התינוק הזה שלי וחן רוצה להשאיר אותו אין ספק שאני אעשה את ההכי טוב שלי בשבילה ובשביל התינוק.

אבל לעזאזל זה כל כך לא מתאים כרגע

אני עדיין בתיכון איך אני אמור לגדל ילד עכשיו

ועוד עם חן

מכל האנשים דווקא חן?!?

״דניאל״ ליבי נכנסה לחדר שלי ״משעמם לי ואני רוצה גלידה״

״ואני רוצה אחות שדופקת על הדלת״ אמרתי ״לא תמיד מקבלים את מה שרוצים אחות קטנה״

״נו דניאל״ היא אמרה ״בוא נילך לטיילת, נאכל גלידה״

״בבקשה?״ היא אמרה עם העיניים הגדולות והיפות שלה

נאנחתי וקמתי מהמיטה

איך אני יכול לסרב למלאכית הקטנה הזאת?

————

שמחתי שהלכנו לטיילת אחרי כל מה שקרה הייתי צריך את ההפסקה מכל המחשבות על חן והתינוק, ושמחתי לשמוע את כל מה שקרה לליבי בבית הספר.

איך אני אוהב את הקטנה הזאת

חיוכי נעלם כשראיתי פתאום את ליבי מתחבקת עם ליה ולידה עומד עומרי הזה

חשקתי את לסתי

מה היא עושה פה איתו?

כשהיא אמרה שהיא תכיר אנשים חדשים לא חשבתי שהיא תעשה את זה כזה מהר

לא שאני יכול להאשים אותה

אני זה שדפקתי את זה

אבל עדיין

"מי אתה?" ליבי שאלה את עומרי

שהאדמה תבלע אותי

אבל אני לא אשקר, חלק בי שמח שהיא שאלה את זה כי רציתי לשמוע את התשובה של ליה

"זה.. זה עומרי הוא.. הוא.." היא התחילה לגמגם

"תעזבי אותם ליבי" עצרתי אותה כי ראיתי שהיא לא יודעת מה להגיד והסיטואציה לא נעימה לה.

My best friendWhere stories live. Discover now