פרק 40

1.7K 64 6
                                    


רצתי הכי מהר שאני יכולה משם כשפתאום צלצול טלפון נשמע

הוצאתי את הטלפון, זאת אלה

״ה.. הלו?״ קולי נשבר

״ליה? מה קרה הכל בסדר?״ היא שאלה בדאגה

עמדתי במקום ושתקתי מרוב ההלם ממה שקרה עכשיו

״ליה את מלחיצה אותי״ היא התחילה לדאוג ״איפה את? אני באה אלייך״

״זה.. זה בסדר״ אמרתי בגמגום מנסה להתעשת על עצמי ״אני בסדר, אני בדרך לחדר אוכל״

ניתקתי את השיחה לפני שהיא הספיקה להגיד משהו

נכנסתי אל החדר אוכל, עומדת בכניסה, מנסה להיראות כאילו הכל בסדר

כאילו לא שמעתי את הדבר הכי הזוי שיש

חן בהריון

מדניאל

החבר הכי טוב שלי

הבן אדם שאני אוהבת

הבן אדם שאמר לי שהוא אוהב אותי חזרה

למה הוא אמר את זה לעזאזאל?

ואיך הוא לא סיפר לי כלום על ההריון?

זאת אני

החברה הכי טובה שלו

איך הוא יכל להסתיר ממני כזה דבר?

״הנה את״ אלה אמרה בהקלה ובאה אליי ״את לא מבינה כמה דאגתי. מה קרה? מישהו עשה לך משהו? אם כן אני אהר..״

״אני בסדר״ קטעתי אותה ושמתי על עצמי חיוך מזוייף

״ליה זאת אני, אלה. אני מכירה אותך״ היא אמרה ״אני רואה שאת לא בסדר״

רציתי להגיד לה שהיא צודקת

רציתי להתפרק ולבכות לה כמו ילדה קטנה

אבל החזקתי את עצמי

אני לא יכולה להתפרק עכשיו

לא כאן

לא מול כל הילדים בשכבה

״ליה היי״ דניאל נכנס לחדר אוכל בחיוך כשראה אותי

נקודת מבט דניאל

חן אמרה לי שהיא רוצה לדבר איתי אז התיישבנו על ספספל אחד באזור בלי אנשים

״אז מה איתך?״ התעניינתי

״אצלי הכל בסדר״ היא חייכה ״איך אצלך?״

״גם״ עניתי ״לא קשה לך לעשות את המסלול כשאת בהריון?״

המסלול לא יותר מידי קשה אבל אני לא יודע איך זה לאישה בהריון

אני מקווה שזה לא מהווה לה בעיה

״אני עושה הרבה עצירות״ היא ענתה ״ומצאתי תירוץ להגיד למורה על כל ההליכות אז מתחשבים בי״

My best friendWhere stories live. Discover now