"היי" נכנסתי לאוטו של דניאל ביום למחרת
האווירה הרגישה קצת מתוחה אחרי אתמול ״אנחנו בסדר נכון?״
״כן״ הוא אישר ״אנחנו בסדר״
"יופי" חייכתי אליו אבל הוא לא החזיר חיוך "הכל בסדר איתך? קרה משהו?"
הוא נראה קצת מרוחק היום..
״הכל בסדר באמת״ הוא אמר ״שום דבר לא שונה״
״אני רואה שקרה משהו" אמרתי "ספר לי"
כשהוא ראה שאני לא מתכוונת לוותר לו הוא אמר ״סתם.. סיימתי עם חן, את מה שזה לא היה״
״אני מצטערת״ לא ממש ידעתי מה להגיד.. לא חשבתי שהיא הייתה חשובה לו בכלל
אבל לפי איך שהוא נראה עכשיו, זה נראה שזה השפיע עליו יותר ממה שחשבתי שזה יעשה
וזה רק צובט לי יותר בלב
׳הוא ירצה כל אחת רק לא אותך׳
קול קטן ומעצבן אומר בראשי
---------------
"היי לילך" אמרתי למורה להיסטוריה "אמרת לי לבוא בהפסקה לקחת את המבחן"
"כן מתוקה, חכי פה דקה" היא נכנסה לחדר המורים להבית את המבחן
"ליה?" שמעתי קול מוכר שואל
הסתובבתי אחורה רואה מולי את עומרי, הבחור החמוד מאתמול "עומרי, היי"
"קטע שאני רואה אותך, חשבתי שכבר אני לא אמצא אותך שוב אחרי אתמול" הוא אמר
אז זה אומר שהוא רצה לראות אותי שוב אחרי אתמול?
חיוך קטן עלה על פניי
"אז מה שלומך?" הוא שאל
"שלומי תלוי לפי הציון שאני הולכת לקבל עכשיו בהיסטוריה" אמרתי טיפה בלחץ מהציון ושניה לאחר מכן לילך כבר הופיעה עם המבחן ביד
"קחי חמודה" היא אמרה בנעימות וחזרה לחדר המורים "תודה לילך"
"תחזיק אצבעות" אמרתי לו והוא סימן לי עם האצבעות
"אוקי בואו נראה" אמרתי במעט לחץ, היסטוריה זה לא התחום שלי אז אני מקווה שהלך לי טוב
פתחתי את המבחן ועיניי יצאו ממקומן כשראיתי 92 על דף המבחן
אין סיכוי
"אומייגאד" פלטתי צעקת התלהבות קטנה "אני לא מאמינה 92"
"די ציון מעולה" הוא התלהב גם הוא ומבטו היה מופתע כשקפצתי בחיבוק עליו, אבל לאחר שניה הוא התעשת וחיבק חזרה
"סל.. סליחה" אמרתי במבוכה כשהבנתי שהפכתי את זה למוזר והתרחקתי קצת "סליחה פשוט התלהבתי מהציון"
YOU ARE READING
My best friend
Storie d'amoreהוא החבר הכי טוב שלי מאז שאני זוכרת את עצמי אבל לפעמים אני רוצה שנהיה יותר מזה.. כולל הזכויות שמורות לי🫶
