פרק 34

1.7K 60 17
                                    

נקודת מבט ליה

״דניאל״

שיט! שיט! שיט!

הוא שמע את השיחה שלנו עליו?

לעזאזאל

״הבאתי כמה חטיפים״ הוא שם על עצמו חיוך מאולץ ונכנס לחדר

״דניאל..״ לא ידעתי מה להגיד

זה לא שמה שאמרתי היה לא נכון

אני באמת התכוונתי למה שאמרתי

לצערי

אבל עדיין לא היה לי נעים שהוא שמע את השיחה הזאת

הוא כנראה שם לב שאני מרגישה לא נעים אז הוא אמר בחיוך
״הכל בסדר ליה, באמת״ אבל ראיתי שזה חיוך מזוייף..

שתיקה מביכה שררה באוויר

״טוב דיי״ איליי אמר ״או שאתם פותרים את הכל עכשיו והולכים להזדיין יחד אחרי שאלך״

האדמתי כמו עגבניה כשאמר את זה

איליי אף פעם לא חושב על מה שהוא אומר

מכל הדברים בעולם הוא היה חייב להגיד דווקא את זה?

״או שנעביר נושא כי אני לא ראיתי אתכם מלא זמן ואני לא מתכוון שבגלל שהעלתי את הנושא הזה, אתם תתנהגו מוזר עכשיו״

״צודק״ דניאל אמר ואז הוסיף ״המפקד״

צחקנו כשהוא הצדיע לו

אם יש משהו שאני אוהבת אצל איליי זה שהוא יכול להוציא אותנו מסיטואציות מביכות תוך שנייה

כמו קסם

זה כישרון

הלוואי שהוא היה נמצא בכל הריבים שהיו לנו לאחרונה כדי שהיה מוציא אותנו מהם בעזרת נקישה באצבעות.

——————

״טוב יאללה אני צריכה ללכת״ אמרתי בצער רב ״אני צריכה ללמוד למתמטיקה״

אוף אני שונאת מתמטיקה כל כך

״אויש מסכנה שלי״ איליי אמר

״באמת מסכנה״ אמרתי ״אולי בשביל לנחם את חברתך הטובה ביותר תתן לי כבר לפגוש את עלמה?״

ניסיתי לנצל את המצב

״את בטוחה שאת רוצה את דניאל? כי מאיפה שאני נמצא זה נראה שאת מתחילה להיות אובססיבית לחברה שלי״

גילגלתי עיניים

איך הוא תמיד גורם לסיטואציה להיות מביכה ממשפט אחד?

שיהיה בריא

״נו איליי אני צריכה לראות אותה״ קבעתי ״בתור חברה הכי טובה שלך אני רוצה לראות אם היא מבינה שהיא זכתה בך כי אם לא, איך אני אוכל לאשר אותה?״

My best friendWhere stories live. Discover now