My best friend

פרק 28

נקודת מבט ליה

שמתי את המעטפות שהיו מאחורי השידה של אמא באחת מהמגירות וירדתי עם דניאל למטה.

אני מנסה להתעשת על ההלם שקיבלתי אבל אני פשוט לא מצליחה

״מצאת תחבושת?״ ליבי שאלה

״אה.. א..אני״ גימגמתי ״לא. יש רק פלסטרים״ הושטתי לה את הפלסטרים

״את בסדר חמודה?״ אמא שאלה והעבירה יד בראשי ״את נראת כאילו ראית רוח רפאים״

השתחררתי ממנה בכעס והתיישבתי בשולחן ״בואו נאכל״

נכון אני עדיין לא יודעת בדיוק מה זה

ואם זה נכון בכלל

אבל אם מה שראיתי נכון ואבא שלי באמת שלח מכתבים ואמא הסתירה את זה מאיתנו אז..

אני אפילו לא יודעת מה לחשוב על זה

תמיד חשבתי שאבא שלי עזב אותנו כי לא הספקנו לו, כי אני לא הייתי מספיקה בשבילו

ועכשיו אני מבינה שאני לא באמת יודעת משהו ממה שקרה

התחלתי כבר לחשוב על הדברים הכי גרועים

״טוב בואו נאכל״ אמא אמרה כשראתה שאני כועסת עליה

—————-

נקודת מבט דניאל

במשך כל הארוחה כולם דיברו וצחקו חוץ ממני ומליה

היא הייתה כל כך בשוק כל הארוחה וגם לפני כשעליתי לקרוא לה

אני לא מבין מה קרה שהפתיע אותה כל כך

הסתכלתי עליה וכיווצתי את גבותיי מנסה להבין מה יש לה

היא הביטה בי והרימה את הגבות במטרה לסמן לי ׳מה אתה מסתכל עליי׳

השולחן שתק פתאום והרגשתי את כל המבטים עליי ועל ליה

״טוב אוליי דיי״ אמא אמרה בכעס

כולנו הפננו את מבטינו אליה ״מה?״ שאלתי לא מבין

״מה יש לכם?״ היא ניסתה להבין ״כל הארוחה לא הוצאתם מילה אחת מהפה, לא דיברתם אחד עם השנייה וגם לא עם אנשים אחרים שיושבים כאן בשולחן ועכשיו אתם מתקשרים עם העיניים? מה יש לכם?״

״כלום״ משכתי בכתפיי

״דניאל אני שמה לב שקורה משהו״ היא אמרה ״אתה לחוץ כאילו אתה עומד לקבל את התשובה שתשנה את כל החיים שלך עוד רגע ו..״

לא כאילו אמא יקרה

״ובנוסף אתה קר ועצבני בימים האחרונים״ היא הוסיפה

״וליה את נראת כאילו את ראית רוח רפאים או משהו בסגנון״
היא הסתכלה על ליה שבהתה באיזה נקודה בחדר