פרק 11

2.2K 92 33
                                    


לפני שאתם קוראים את הפרק אני ממש אשמח שתגיבו על הסיפור שאני אדע מה אתם חושבים עליו
קריאה נעימה (:

———

קמתי בבוקר מרגישה זוועה , היה לי באמת כיף אתמול עם גל ודניאל הרס לי את המצב רוח בשניה.

איך הוא יכל להגיד לי דבר כזה?

הוא בין האנשים היחידים שדיברתי איתם על אבא שלי ועל מה שהיה והוא ידע את זה ובכל זאת אמר את זה

צלצול טלפון קטע את מחשבותיי , על הצג היה רשום ׳דניאל׳ לא עניתי , לא מגיע לו , הוא באמת פגע בי אתמול.

נכנסתי להודעות שהוא שלח

דניאל - אני מצטער ליה

דניאל - אני לא התכוונתי למה שאמרתי

דניאל - בבקשה תעני לי

דניאל - בבקשה בואי נדבר

קשה לי לכעוס עליו.. הוא החבר הכי טוב שלי , אני אוהבת אותו כל כך ובדרך כלל אנחנו סולחים אחד לשניה תוך שניה אבל הפעם הוא עבר את הגבול אז בחרתי לא לענות לו היום.

דניאל - אני יודע שאת רואה את ההודעות

דניאל - ליה בבקשה

לא היה לי שום רצון לענות לו אז סגרתי את הטלפון והלכתי להתארגן לבית ספר.

החלטתי ללכת היום ברגל כי לא רציתי להיות באותו האוטו עם דניאל ולשמוע כמה הוא מצטער על מה שאמר אתמול.

יצאתי מהבית ונעלתי את הדלת אחרי , התחלתי ללכת לכיוון הבית ספר ״ליה חכי רגע אני אקח אותך״ דניאל צעק

התחלתי להגביר את קצב הליכתי תוך כדי שאני שמה אוזניות
״ליה אני יודע שאת שומעת אותי״ הוא אמר אך המשכתי ללכת, שמעתי אותו קורא לי עוד כמה פעמים אבל התעלמתי.

נכנסתי בדלת בית ספר אחרי הליכה של 20 דקות , אני לא יכולה להגיד שזה לא היה מעייף כי בכל זאת אני רגילה לנסוע באוטו עם דניאל כל בוקר אבל השירים לגמרי העבירו לי את הזמן בכיף.

נכנסתי לכיתה רואה שדניאל יושב בכיסא ליד איפה שאני אמורה לשבת , התקדמתי לכיוונו

"ליה.." הוא אמר אך לא עצרתי להקשיב , התקדמתי לכיוון אלה "אני יושבת לידך השיעור" אמרתי והתיישבתי לידה.

"וואו על מה זה היה?"

"כלום" משכתי בכתפיי "שפכי הכל ליה , אני רואה שקרה משהו"

My best friendWhere stories live. Discover now