פרק 23

1.9K 58 30
                                    


דניאל

שיט

דפקתי לרום מבט של ׳אתה מת׳ כשראיתי שדניאל עומד מולנו

שמישהו יהרוג אותי

״יאללה אנחנו עשינו את שלנו״ רום אמר ורציתי להרוג אותו

״אנחנו נשאיר אתכם לבד״ ליבי אמרה וצחקה יחד עם רום כשהם עלו במדרגות ״תאמרו כבר אחד לשניה שאתם אוהבים זה את זה״

אני. אהרוג. אותם.

אני פשוט אהרוג אותם

נקודת מבט דניאל

מושלם

באתי לבוא לקחת את ליבי למרות שלא ממש רציתי לבוא אחרי מה שקרה בימים האחרונים ביני לבין ליה אבל באתי כי אמא שלי ביקשה ממני

בשביל שהם יתערבו לנו בקשר ויהפכו את המצב ליותר מביך

פשוט מושלם

״אז..״ ניסיתי למצוא את המילים אבל לא ממש ידעתי איך להגיב
לסיטואציה.

והיא בכלל נראתה כאילו היא רוצה שהאדמה תבלע אותה

אחים קטנים זה כזה סיוט

מה הם מתערבים לנו בדברים?

אין להם משהו יותר טוב לעשות?

״מה אתה עושה פה בכלל?״ היא שאלה בכעס

״באתי לקחת את ליבי״ עניתי ״ואיך הגענו למצב שאת זאת שכועסת עליי?״

״אתה רציני?״ היא שאלה מופתעת

״כן אני רציני״ אמרתי ״כן נכון, אני זה שדפק הכל אבל אם מישהו צריך לכעוס כרגע זה אני״

״כן?״ היא שאלה בכעס ״על מה בדיוק?״

״על מה?״ שאלתי בכעס ״את יצאת לדייט עם העומרי המזדיין הזה יום אחרי שאמרת שגם את אוהבת אותי, כאילו אין לזה משמעות בשבילך. והייתי צריך לגלות את זה כשאני עם אחותי הקטנה הולך לאכול גלידה מזויינת״

נכון אני דחיתי אותה אתמול ופגעתי בה

אבל לראות אותה יוצאת לדייט יום אחרי מה שקרה בנינו הרגיש כאילו היא לוקחת לי את הלב ודורכת עליו שוב ושוב.

כשהיא אמרה שכל אחד יתחיל לצאת עם אנשים אחרים לא חשבתי שהיא תעשה את זה כל כך מהר

זה כאילו שבנקישת אצבעות היא שכחה מהרגשות שלה ועברה הלאה לאחד אחר

״כאילו אין לזה משמעות בשבילך?״ היא חזרה בכעס ״ברצינות?״

משכתי את כתפיי בכעס

״מרוב שאני אוהבת אותך הלב שלי לא מפסיק לכאוב מאז אתמול בערב. הידיעה שאני לא מספיקה לך שאתה לא אוהב אותי כמו שאני אוהבת אותך הורגת אותי״

My best friendWhere stories live. Discover now