My best friend

פרק 47

נקודת מבט ליה

דפיקות ליבי פעמו במהירות כשאני רום ואלה עמדנו מחוץ לדלת ביתו של אבא שלי

״יהיה בסדר״ אלה לחצה את ידי

לקחתי נשימה עמוקה ודפקתי על הדלת ״רק רגע״

הוא פתח את דלת הבית בחיוך גדול כשהסתכל עלינו

״איך גדלת״ הוא נענע את ראשו בחיוך לא מאמין

״ואתה״ הוא העביר את מבטו אל רום ״אני לא מאמין שאתה כבר בן 9״

״היי״ מבטו עבר אל אלה בחיוך

״היי אני אלה״ היא אמרה ״חברה של ליה״

הוא הסתכל עליי בחיוך ואז החזיר את המבט אליה ״נעים להכיר אותך אלה״

היא חייכה חזרה

״בואו כנסו״ הוא פתח לרווחה את דלת הבית כדי שנכנס

—————-

אחרי כמה דקות שראיתי שהכל עובר חלק ובסדר אמרתי לאלה שהיא יכולה ללכת ואמרתי לה תודה שהייתה פה בשבילי כשהייתי צריכה מישהו שירגיע אותי

אני כל כך שמחה שיש לי אותה

ישבנו בחצר היפה שלהם והוא כיבד אותנו בעוגיות טעימות
הוא הסביר שבשביל לא להכביד עלינו, אשתו לקחה את הילדים שלהם ליום כיף כדי שהבית יהיה פנוי לנו ולאבא

האמת היא שזה ממש הקל עליי, לעשות צעד קטן כל פעם.

״אתם לא מבינים כמה מאושר אני עכשיו״ הוא התיישב לידנו בחיוך ענקי על פניו

חיוכי לא איחר מלהגיע

ולחשוב שעד לפני חודש הייתי בטוחה שהוא לא רוצה אותנו..

שזה בכלל ההפך הגמור

עיניו אורו כשהסתכל עלינו וזה הציף אותי בתחושה כל כך נעימה

״אני יודע שהמצב הזה מוזר לכם בטח״ הוא אמר ״אבל חשוב לי שתדעו שלא עבר יום שלא חשבתי עליכם, אני פשוט שמח שאתם כאן איתי״

חיוך עלה על פניי

אני שמחה שהכל יסתדר בסוף

הייתי צריכה את אבא שלי כל השנים האלו, נכון מה שהוא עשה היה נוראי אבל הוא עדיין אבא שלי, ואני שמחה שאני פוגשת אותו אחרי כל השנים האלו

״טוב אז אני חייב לשמוע הכל״ הוא אמר בהתרגשות ״איך בבית הספר? איך אתם? איך עם החברים? ספרו לי על הכל״

״בבית ספר משעמם״ רום התחיל לספר על שלו וצחקנו

״כן גם אני לא הייתי מעריץ של בית ספר בגילך״ אבא הנהן בחיוך

״כי זה חרא״ רום אמר ואז נעצר ״שיט אני יכול להגיד לידך
חרא?״

״שיט אמרתי שיט״