מאחורי הכל

פרק 1- ההתחלה

ההתחלה.

-

בהיותנו קטנים אנחנו עוטים חיוכים השווים מליוני דולר על פנים קטנות, חמודות, ותמימות, נמצאים בנקודה הכי טובה בחיים שלנו, כי כשאנחנו קטנים מי יכול עלינו? השמיים הם הגבול.

״שיר!״ אני קוראת לה, היא לא שומעת, היא יותר מידי עסוקה בלריב עם בן השכן, רק אתמול עברנו לכאן והיא כבר עסוקה בלריב על כדור כדורגל מטופש שעף לחצר שלנו, שיערה הזהוב מתוח לשתי קוקיות חלקות בעלות גומיה ורודה הבולטת מעל צבע שיערה הזהוב,

אני מנסה את מזלי שוב וקוראת לשיר מבעד לחלון החדר שלי המשקיף בדיוק על חצר ובית השכן, אני רואה כיצד ידיה מתנופפות באוויר, ורגליה רוקעות כמחאה. הכדור נמצא בידיה והיא שולחת אותו מיד ימין- ליד שמאל.

אני נאנחת, גורבת את הגרביים על זוג כפות רגליי ומתחילה לרדת את מדרגות הבית, אני כמעט ומועדת עקב המהירות שבה אני מדלגת על שתי המדרגות האחרונות בגרם מדרגות העץ, אני רצה לכיוון דלת הבית ופותחת אותה, מתקדמת אל החצר האחורית לא לפני שאני מסדרת את שמלת המשי הורודה שאמא הלבישה לי בבוקר לפני שהלכתי אל הגן.

״את לא שומעת אותי?״ אני שואלת אותה ומושכת באחת מקוקיותיה הזהובות, היא נאנחת בכאב ובועטת בי חלושות, אני מגלגלת את עיניי.

״אמא אמרה שצריך להתארגן לארוחת הערב.״ אני אומרת לה, כמו תמיד, אמא אהבה שהכל מתוקתק, אין דבר כזה קוקיה לא במקום, ואין דבר כזה חדר לא מסודר, כפי שאין דבר כזה נעליים לא במגירה וגרביים זרוקות על השולחן.