מאחורי הכל

פרק 18- ילד יום הולדת

המחשבות שלי חישלו אותי יותר מאשר כל דבר בחיי, הן גרמו לי לחפור כל כך עמוק במוחי עד שהגעתי למקום שלא ידעתי שקיים כלל, לפעמים זה יכל להיות טוב ולפעמים זה יכל להוציא אותי מכליי, הלוואי והייתה לי את יכולת השליטה, אצ היכולת ללחוץ על כפתור העצור ופשוט לגרום להכל להיפסק בשניה אחת, לגרום לכל הגלגלים לעצור מלכת ולגרום לכאבי הראש הבלתי פוסקים שלי פשוט להיעלם ולהתנגד מחיי כאילו לא לקחו מקום כלל בחיי.

לפעמים אהבתי את המחשבות הבלתי פוסקות, לפעמים זה גרם לי להגיע לנקודה שלמה עם עצמי בה הבנתי שלפעמים אני הכי טובה לעצמי ולפעמים זה נגמר בקו הפשוט הזה-בסיטואציות מסויימות.

ולפעמים המחשבות הבלתי פוסקות גרמו לי לבכות בשעות הקטנות של הלילה ולהרכיב את הכרית שלי משני צידיה, הדמעות היו זולגות כנערים על עיניי ותמיד פירשתי כל סיטואציה אפשרית ברגש שלי לפרטים הכי קטנים שגרמו לי לחשוב האם כדאי חי להוציא מילים מפי אם כך המוח שלי מפרש אותן,

משפטים כמו;

למה אמרת את זה?

יכולת להישאר בשקט,

מטומטמת!

חוזרים בראשי שוב ושוב כמו מנטרה בלתי פוסקת, אני נושכת את שפתיי, מנסה לגרום למוח שלי לעצור, לגרום לו להפסיק לעזאזל.

אני לא רוצה לחשוב על ׳מה ההוא והזה חושבים עליי׳. אני רוצה לדעת מה אני חושבת על עצמי, אבל אני לא מאפשרת זאת לעצמי, כי בניתי סביבי חומת הגנה כה גדולה שיהיה כל כך קשה לפעור בה חור קטן.

*

היום זה יום ההולדת של יונתן, שיר כבר אופה עוגה לכבודו במטבח ואני כרגע בדרכי חזרה מן הסופר לאחר שקניתי לה את הצבע מאכל הכחול על מנת שתוכל לצבוע את קצפת קישוט העוגה בצבע האהוב על יונתן,

שיר לקחה את זה כהפקה שלמה, יונתן הוא גדול בשנתון שלנו ולכן עכשיו כבר הוא בן שמונה עשרה וחוגג היום חוקיות, שיר דיברה עם כמה ספקים צדדיים שמוכרים אלכוהול זול והצליחה להשיג את זה עבור המסיבה היום בערב ששכנעה אותו לקיים.

האם אני שמחה מכך? לא.

לא רציתי ללכת לבית שלו, הפעם האחרונה שהייתי שם הייתה שהתנשקנו ואני לא רוצה תזכורת לכך, אני לא רוצה להיזכר כיצד ברחתי כמו תרנגולת מפוחדת מהבית שלו בזמן שדמעות זלגו מעיניי כמו ילדה בת שנתיים עם קוקיות, לא.

אבל זה היה חלק מהחובה שלי, עוד לא קניתי לו מתנה, אני לא יודעת מה עליי לקנות לו, בניתי הרים של מחשבות לגבי כך בראש אבל אין משהו אחד שאני חושבת שמתאים לו בול.

אני נכנסת לבית עם שקיות הסופר בשתי ידיי וטורקת את הדלת עם הרגל האחורית שלי בבעיטה קלה עקב כך שידיי בתפוסה מלאה, אני נכנסת אל המטבח ומניחה את כל השקיות על האי.