Beautiful obsession [1]

פרק 2

אלין:

עברו כמה ימים מאז שאמא נפטרה.. אני חושבת ש..שבוע? אוקיי, זה היה השבוע הכי ארוך בחיים שלי.
עוד לא חזרתי לבית ספר, ולא נראה לי שזה יקרא בזמן הקרוב.
אני ודין מרוסקים. בהכחשה יותר נכון.
הבית נראה זוועה, יש בגדים בכל מקום. אה ואיך שכחתי, ריח של פאקינג בואש בכל הבית.

מור מגיעה אלינו כל יום בערב עם אוכל בערך בשעה 20:00 מביאה לנו אוכל ויושבת איתנו, שואלת איך אנחנו משהו כמו.. חצי שעה.
יותר נכון בודקת שאנחנו אוכלים. רזיתי דיי הרבה בשבוע ההזוי הזה ודין.. דין בכלל לא בבית, זאת אומרת, הוא כן בבית.. אבל הראש שלו במקום אחר.
לרוב הוא מתאמן בסלון המצומצם שלנו עם מכשירים מאולתרים, אני חושבת שהוא רוצה להיות חזק בשבילי וש׳אף אחד לא יפגע בי׳
כן. זה המשפט שהוא הכניס לעצמו לראש ומאז שאמא מתה.. אלוהים, אמא מתה!!
פאק אלין אל תכנסי שוב לחרדה.
יודעים מה? אני צריכה קצת לנקות את הראש. הראש שלי עבד יותר מידי בשבוע הזה.. אפילו כשאני ישנה.

״בוא נלך למועדון.״ נכנסתי לחדר של דין עם הדרישה הזאת, לא יודעת מאיפה בא לי הרעיון המטומטם הזה, אני לא יוצאת למועדנים ובטח שלא שותה, אבל.... תמיד יש פעם ראשונה.
״לא״ דין מבאס לי את הצורה בעזרת שתי אותיות
ל ו-א. וכשאני חושבת על זה, תמיד שנאתי את האותיות האלו..

״נו דין בבקשה אנחנו חייבים לנקות קצת את הראש, אי אפשר לשקוע לתוך הדיכאון דין, אני יודעת שאם אמא הייתה פה היא הייתה מחטיפה לנו כאפה שנתאפס על עצמינו.״
״אל״ דין קורא לי באזהרה, בשם שרק הוא ואמא קוראים לי, ׳אל׳.. בעצם, אני כן אוהבת את האותיות האלו.
״אנחנו לא יוצאים לשום מועדון.״ קבע דין
״כן?״

אחרי חצי שעה הייתי מוכנה עם דין ועלינו לאוטו בדרך לאיזה מועדון שהוא מכיר בתל אביב.
לבשתי שימלה שחורה ארוכה עם סשה ארוך ומכובד עם מחסוף מהמם בחזה, שמתי גם שעון שהיה של אמא וצמיד שתמיד נמצא איתי, דין הכין לי אותו כשהיינו קטנים. הוא לבן ויש בו מין חרוז שקוף שדין השיג לנו בתמורה לכמה קלפים. דין הכין לי ולו את הצמיד זהה כדי, ואני מצותת-״שכל מי שיראה אותך וירצה לפגוע בך, יזכור לפי הצמיד הזה שאת אחותי. ויברח.״ כן, הוא חתיכת שחצן מזויין.

$$

דין אמר לי שיהיה לי קר, אבל לא חשבתי ככה.
נקווה שבתוך המועדון לא יהיה לי קר כל כך.
״תזהרי להתרחק ממני. אני לא רוצה שיתקרבו אלייך, לא לשתות אם מביאים לך בקבוק פתוח ואם מישהו שואל, יש לך חבר.״ דין אמר לי את החוקים שלי להערב.

נכנסנו למועדון וישר האף שלי הריח את הריח המגעיל של הסמים והאלכוהול. ולחשוב שלפני כמה שעות רציתי לנסות. כן... אני אוותר.
המוזיקה הייתה טובה, וזה לא קורה הרבה בגלל העובדה שאנחנו בישראל.
אני מתחילה לאהוב את המועדון הזה.
״בוא לרקוד איתי!״ אמרתי בהתלהבות לדין
״אני לא רוקד.״
״נווו בבקשה״ עשיתי את הפרצוף שלרוב מאפשר לי לקבל כל מה שאני רוצה ממנו.
״טוב נו רק תפסיקי לעשות את הפרצוף הזה״
וכמובן שעבד לי.

אני ודין רקדנו לשיר - (דמיינו איזה שיר שאתם אוהבים❤️‍🩹) ,
אנחנו יודעים את כל המילים.
זה השיר שהיה אהוב על אמא..
אלין! יצאנו לפה בשביל לא לחשוב על אמא נכון?
אז דיי.

אחרי שעה שעברה ממש מהר, החלטתי שמיציתי את עיניין הריקודים. ״בוא נלך לשבת קצת.״ אמרתי לכיוון דין והתקדמתי לכיוון הבר, הייתי צריכה קצת לשבת, אני לא בכושר. מה שמזכיר לי שאני באמת צריכה להתחיל להתאמן.
אעדכן כשיהיה לי כוח.

״מה יפה כמוך עושה פה לבד?״ משהו ניגש אליי
״אני לא לבד אני פה עם אח ש- איפה הוא באמת?״ שאלתי את עצמי בקול, חשבתי שהוא יושב ממש לידי.. מוזר
״את רוצה שאני אארח לך חברה?״ שאל הבחור שאני אפילו לא יודעת מה השם שלו בחיוך יפה ושיכור,
לא אשקר.. הוא היה חתיך, אבל אני לא בעניין.
״אני פחות בעיניין תודה״ אמרתי בנחמדות
״בטוחה? אפשר ללכת אליי קצת.. יהיה כיף אני מבטיח״ לא משנה, הבחור ממש נודניק.

באתי להגיד לו שילך להזדיין עם עמוד ושיש לי חבר אבל דין הקדים אותי.
״עוף מפה לפני שאני מפוצץ לך את הפנים״
דין התעצבן. כבר הזכרתי שיש לו בעיות עצבים?
״אז זה האח המדובר?״ שאל אותי הבחור בחיוך, לא מתייחס אפילו לדין, אוי.. נו, אני עוד לא הגעתי אפילו לגיל 20 וכבר הולכת להיות עדה לרצח.
דין הביא לבחור פצצה לפנים וכולם מייד הסתכלו עלינו,
״אם עוד פעם אחת אתה רק נושם לכיוון של אחותי אתה תזכה לעוד כמה וכמה מכות טובות כאלה.״
דין ממש עצבני, נראלי שזה הזמן שלנו לעוף מפה.
״יאללה דין-דין בוא נלך הכל טוב.״ אמרתי לו בפרצוף שידעתי שלא יסרב לו. נו, אתם כבר יודעים.
״בסדר, גם ככה נמאס לי מהמועדון המעפן הזה.״
יצאנו מהמועדון כשכולם ואני רצינית כולם מסתכלים עלינו
״דין יפדחן בגללך בחיים לא יהיה לי חבר.״ אמרתי בציניות לכיוון דין
״שתקי אני גם ככה עוד שניה חוזר לבחור החי בסרט הזה ועורף לו את הראש.״ דין השיב בציונית, אני מקווה.

יצאנו מהמועדון ונכנסנו לרכב של דין
״היה לי מאוד כיף דין-דין, תודה. הייתי צריכה את זה״ אמרתי בכנות
״מתי שתרצי אל.״