Beautiful obsession [1]

פרק 11

אלין:

צדקתי לגבי השולחן ההוא אתמול בצהריים, קיבלתי מהרביעייה הנאה טיפ גדול ושמן.
כשהראתי לדין את הטיפ שקיבלתי הוא התעצבן משום מה, אין לי מושג למה הוא לא אהב את זה, אבל זה לא משנה כי עכשיו יש לנו מספיק כסף גם למנת גורמה.
שמעתי את הנייד שלי רוטט על השולחן, מפריע לי לקשקש ציורים לא מוסברים במחברת, תמיד הייתי מהבנות האלה שבשיעור אומנות היו מבקשים מהם ללמד איך לצייר את מה שהמורה ביקשה.
מעולם לא עשיתי עם הכישרון המיותר הזה משהו חוץ מלקשקש לעצמי.
אני עוזבת את העיפרון המחודד על העין המטושטשת והלא-ברורה שציירתי.

אלדו:
בוקר טוב יפיפיה, התעוררת או שאת עדיין מנמנמת בין הסדינים?

אה כן, שכחתי לציין משהו נוסף לגבי אתמול.
כמעט לפני סוף משמרת בחור שזוף וחתיך נכנס לבית הקפה הקטן, ולא רק זה, אתם מוכנים לזה? הוא התחיל איתי! הייתי בשוק כשביקש את המספר שלי ודיבר אליי באופן מכבד ומעריך, הוא אפילו אמר שאם לא ארצה להביא לו את המספר זה בסדר! אלוהים קשה למצוא גברים כאלה שלא קוראים לך זונה ברגע שאת אומרת ׳לא׳.
בדרך כלל אלו גברים חסרי הביטחון שנפגע להם האגו בכל שניה ביום.
אבל אלדו לא כזה. הוא בחור עם ביטחון עצמי גבוהה שיודע מה הוא רוצה.
ואלוהים! הוא איטלקי. כל ישראלית מצויה תיפול לרגליו של גבר איטלקי.
כמובן שאמרתי לו כן על המספר, ואתמול במשמרת בבר דיברנו בלי הפסקה בהתכתבות.
וכשהרגשתי שדין שם לב שאני מחייכת כל שניה לטלפון, אמרתי לו שאחזור אליו יותר מאוחר.
ואז כשחזרתי הביתה בשעות הקטנות, גיליתי שהוא חיכה ער בשבילי כדי לדעת שהגעתי בשלום.
דיברנו בשיחת וידאו עד 5 לפנות בוקר בערך.
הוא רק הרים לי ולביטחון העצמי שלי ואומר שהוא לא יכול לחכות לצאת איתי לדייט. לדייט אמיתי.
ואם לומר את האמת, גם אני לא יכולה לחכות.

אדריאן:
נכנסתי לבית הקפה הקבוע שלי, אני לא יודע למה היה בי ציפייה חזקה שאראה אותה.
אתמול לא עבד. לא הצלחתי לשכוח ממנה.
כשזייינתי את אמה, כל מה שעבר בראשי היה היא.
יהיה אנוכי להגיד שדימיינתי שהיא במקומה?
כשהיא ישבה עליי בפיסוק שאני על המיטה עם שני ידיים מאחורי הראש הסתכלתי על אמה רוכבת עליי בכל הכוח, מנסה להרגיש ממנה משהו. להתחרמן, לשתף פעולה, כלום.
כל מה שהצלחתי לחשוב עליו במקום מה שאני צריך, היה היא רוכבת עליי כשהציצים המסנוורים שלה קופצים ביחד עם תנועות אגנה.

התיישבתי בשולחן הקבוע שלי, מחכה שהיא תגיע למלצר אותי.
לבסוף מגיע המלצר השחום שראיתי אתמול ממלצר לילדים ההם. שעיצבנו אותי.
אף אחד לא יודע, אבל לאחר שהם יצאו מהמסעדה יצאתי בעקבותיהם ועשיתי להם שיחת ריענון קטנה.
אם אפשר לקרוא לזה שיחה.
הם נשבעו יותר לא להתקרב לבית הקפה הקטן ולא לחשוב אפילו על הישראלית.
חזרתי לבית אחרי זה מרוצה מעצמי ורק אז הלכתי לאמה.

התעצבנתי שהיא לא הגיעה למלצר אותי. אני יודע שהיא כאן. היא כאן כל יום.
המלצר שבא לבקש ממני את ההזמנה למרות שזה ברור מה אבקש, התעלמתי מזה שאמר ״מה תרצה להזמין״ ודרשתי ממנו שיביא אותה למלצר אותי.
רציתי שהיא תבקש ממני הזמנה.
עצם העובדה שדיברתי אליו בלי קשר לאוכל שאזמין הפחידה אותו והוא מיהר לקרוא לה. מעניין מהו שמה. אני לא יכול להמשיך לקרוא לה ״הבחורה הישראלית״ כשהיא כל היום בראשי. זה ממש לא מנומס מיצידי

״שמעתי שאתה מחפש אותי.״ לא שמתי לב לנוכחותה ממולי כשבהיתי באוויר
״מהו שמך?״ שאלתי את השאלה שהתרוצצה במוחי
״איך זה קשור לזה שאתה רוצה קפה שחור עם אחד סוכר?״ שאלה בהרמת גבה דקה וחמודה
״אני לא אוהב להגיד דברים פעמיים.״ אמרתי
״אלין״ זרקה לאוויר את שמה
״יש לזה פירוש מיוחד?״ הפתעתי את עצמי כשהתחלתי איתה שיחת חולין.
״לפי מה שאני יודעת המקור של השם הוא ברומנית והפירוש שלו הוא נחמדות ויופי, אמא שלי תענה שברגע שיצאתי מהבטן שלה היא פשוט ידעה שזה צריך להיות שמי.. אז מה תרצה להזמין?״
היא זרמה עם השיחה לרגע ופניה נפלו אבל לא עבר הרבה זמן עד שחזרה לחיוך המפורסם שלה ולהזמנה
״אני חושב שאת כבר יודעת את ההזמנה שלי בע״פ..״
״אז קפה שחור עם סוכר אחד?״ שאלה אלין בחיוך משועשע
״היי יפהפיה, לא ידעתי שאת במשמרת עכשיו״ מישהו עם שיער שחור שמוצף בג׳ל לשיער מפריע לשיחה שלי ושל אלין. בן אדם שרואים בברור שהוא שחצן מזויין שפשוט בטוח בעצמו יותר מידיי.
״לא לימדו אותך בבית לא להתפרץ לשיחות של אנשים שאתה לא מכיר?״ פניתי אליו בקור עצבני מעט, על זה שהפריע לשיחה הכי ארוכה שהייתה בינינו.
אלין גיחכה ״מצחיק שאתה זה שאומר את זה.״ אמרה והזכירה לי את הדרך בה ״הכרנו״ ואיך התפרצתי בגסות לשיחה שלה ושל אחיה.
אלין סובבה את גופה לכיוון הבחור השחצן, מברכת אותו לשלום ואפילו מהזוית שלי יכולתי לראות אותה מסמיקה ומחייכת חיוך בישן, מי זה לעזאזל הבחור המזויין הזה? שגורם לה לחייך ככה? ואלוהים למה אני מרגיש קינאה?

סורי על זה שלקח לפרק מלא זמן לצאת 💕💕
יש לחץ מהבית ספר😬