Beautiful obsession [1]

פרק 25

אלין:

השעה עכשיו 19:34 ודין עוד לא חזר הביתה.
לאחר המשמרת שלנו בבית קפה, הוא הבטיח לי שיבטל את המשמרת של שנינו בבר ונעשה לנו ערב סרט. ממש כמו פעם. איך שזה היה עם אמא.
היום יום שלישי כמובן. לא מוותרת על השיגרה הקבועה שהייתה לנו כמשפחה.
אני יושבת באמצע הספה בסלון, בין ים של שמיכות וכריות. עם קערת פלסטיק ממולאת בפופקורן עם חמאה.
על השולחן שמתי אפילו את הגלידה האהובה עליי עם שני כפיות.
רגליי מקפצות וגופי לא רגוע. אני מפחדת שדין יחליט לא לבוא. הוא עדין כועס עליי.
לא הצלחתי לדבר איתו אחריי שאדריאן יצא מהבית קפה, אני מנסה עדיין למחוק מראשי את ההצגה שדפק עם אחי. דין מתייחס אליי כלא-קיימת. לא אשקר, זה כאב. וכשאני חושבת על הסיטואציה שוב, דמעות ממלאות את עיניי.
למה? למה היית חייבת ללכת אמא? את בטוח היית יודעת מה לעשות במצב כזה.
היית מלטפת את ראשי ואומרת לי שהכל יהיה
בסדר, שדין סתם מטומטם.
אבל לא. שום דבר לא בסדר פה עכשיו.
כשדין לא מוכן לדבר איתי, ולי אין עם מי לפרוק את רגשותיי .
תיכננתי להשלים איתו היום בערב סרט שלנו, אבל נראה שדין החליט להבריז. אני חושבת במרירות

השעה עכשיו היא 21:40 . את כל הזמן הזה העברתי באכילת גלידה והעברת ערוצים בחוסר עיניין.
אני לא מאמינה שהוא הבריז לי. לי ו..לאמא.
לערב סרט הקבוע שלנו.
אני מתחילה לדאוג שאולי משהו קרה לו ומחליטה להוריד מהאגו ולהתקשר אליו.
אני מחפשת את הטלפון הקטן שלי בין כל השמיכות, ומצלצלת לטלפון שלו.
לאחר חמש צילצולים אני מחליטה לנתק-״הלו?״ קול נשי ענה לטלפון של אחי. רגע? מה-
״מי זאת?״ שאלתי בקול מלא בזעם. אני פאקינג לא מאמינה שהוא עשה את זה.
הוא עם מישהי והבריז לי בגלל זה!
״מי את? ולמה את מתקשרת לדין?״ הקול הנשי עונה לי בחוצפה. מי זאת הזונה הזאת?
״הוא אחי יא חתיכת זונה! תביאי לי אותו עכשיו.״ צעקתי לטלפון. גופי התחמם וידיי רועדות בעצבים.
״אל תקראי לי זונה!יא מזויינת אחת! אחיך מתקלח, אני אחשוב אם להגיד לו שהתקשרת, זונה.״ צרחה בחזרה הילדה זין וניתקה את הטלפון.
העפתי מעליי את השמיכה הגדולה שעליי כי הרגשתי שהיא נדבקת אל רגליי החשופות. ״כוס אמק״ מילמלתי כשהשלט עף מתחת לשולחן הקטן כשהעפתי את השמיכות באגרסיביות. אני מתכופפת מתחת לשולחן כשהישבן שלי עדיין יושב על הספה. כי למי יש כוח לקום?
התחת שלי מתקמר החוצה וידי נמתחות בכל הכוח כדאי להגיע לשלט המזויין הזה.
בום בום בום
קול נקישות על הדלת הבהיל אותי עד מוות ודפקתי את ראשי בתחתית השולחן כך שנפלתי לריצפה מהספה הנוחה עם כאבים בראש. נו תראו , כנראה שדין המתוק החליט להגיע בסופו של דבר.
אני קמה לדלת בעצבים ומכינה את הקללות הנוראיות בראשי לדין. מזכירה לעצמי כמה אני כועסת עליו ועל הבחורה הדוחה שלו.
״אם אתה חושב שאתה נכנס לבית אתה טועה יא זבל בנאדם!״ צעקתי על דין מבעד לדלת מבלי לפתוח.
מבחינתי שישאר לישון בחוץ.
״אלין? על מי את צועקת?״ פתאום הקול-לא-של-דין ענה לי מהצד השני של הדלת. פאק! איזה פדיחות!
״מה? מי זה?״ דיברתי בקול יותר נחמד מהצעקה שדפקתי שניה קודם. ״אדריאן״ לא לא לא בבקשה שהאוזניים שלי מדמיינות. אני מעיפה מבט בעצמי וקולטת שאני נראת כמו עכבר. ״פאק. מה אתה עושה כאן?״ ״נוכל לדבר על זה בפנים כשתפתחי לי ותספרי לי מי המזדיין שעיצבן אותך מיה פיורה.״ זרם נעים עובר בעמוד השדרה שלי כשאני שומעת אותו קורא לי כך שוב. מעניין מזה אומר. ״אמממ רק שניה!״ אני צועקת כשאני רצה לחדר שלי ומסרקת את שערי במהירות, מחליפה את הפיג׳מה המלוכלכת מגלידת שוקולד שלי לבגדים נקיים ונורמליים, אני שמה מעט סומק ומחייכת למראה הקטנה שלי כדי לראות כמה נורא החיוך המזוייף שלי נראה כרגע.

אני פותחת את הדלת בחיוך המזוייף שלי לאדריאן שעומד שם ונראה כמו אליל. פאק, הוא באמת נראה כמו חלום רטוב של כל אחת- ״אז.. את תזמיני אותי להיכנס או שתמשיכי לבהות?״ לחיי מתחממות ואני מזיזה את גופי כדי לפנות לגופו מקום להיכנס. הוא נכנס לבית וסורק את הבלגן המטורף שהולך בסלון. ״סליחה על הבלגן. הייתי אמורה עכשיו להיות בערב סרט עם דין, אבל, טוב זה כבר לא משנה.״ אמרתי בפרצוף זועף וסגרתי את הדלת אחרי הבחור החצוף שגר בילדותו באוטובוס. יותר נכון עם משרתים מזויינים.
״אז דין הוא זה שעיצבן אותך? שאפרק אותו מכות?״ שאל באדישות כשהתיישב על הספה. אני רוצה לשבת עליו כל כך. להרגיש את הזין שלו בין רגליי שוב. שקט.
״לא! רק לא שוב מכות.״ התחננתי והתיישבתי במקום לידו. כן , לא עליו אלין.
״למה את לא יושבת עליי?״ שאל בקול קצת עצבני? הוא קורא מחשבות או משהו?
פאק הקול הצרוד והסקסי שלו מחמם את כל גופי. אבל הפעם לא מזעם. אלה.. מתשוקה שאף פעם לא הרגשתי לגבר.
״כי.. ל-לא יודעת.״ אמרתי במבוכה כל כך גדולה שגמגמתי בפניו. לא הייתי מוכנה לשאלה הזאת.
״אז שבי עליי.״ פקד והצעתו נראתה כל כך מפתה עכשיו. אז עשיתי את זה. כי.. למה לא בעצם?
התיישבתי על גופו הרחב כשתי רגליי מצידי גופו וידי מחזיקות בצווארו הארוך.
הוא העלה את ידו הגדולה לשערי והתחיל לשחק בו בשקט, כך העברנו דקה שלמה, מבלי לדבר בכלל.
אבל זה לא הפריע לאף אחד מאיתנו.
״אני יכול לנשק אותך שוב?״ אמר הקול צרוד כשהסתכל רק על שפתיי ופאק. לא יכולתי לסרב. לא יכולתי פשוט. ״כ-כן״ אמרתי שיכורה מחרמנות מרגישה בבירור את הזין שלו דוקר את הכוס שלי.
ידו שנמצאת בתוך שערי ממהרת לקרב אותי אליו לנשיקה תובענית .
גופנו מתחככים זה בזה וידו הפנויה ממהרת להיכנס מתחת לחולצה שהחלפתי לפני כמה שניות בגללו. אני מרגישה את חיוכו על שפתיי כשמגלה שאני ללא חזיה.
ידו הגדולה מוחצת את השד הימני שלי וגניחה בלתי נשלטת בורחת מפי. ״זה כיף לך ילדונת?״ שאל בהתגרות לשפתיי
פאק, למה זה קורה שוב למרות שהבטחתי לעצמי שאני לא זונה?
אני ממהרת להתאפס על עצמי ולהתרחק משפתיו המפתות ומידיו הגדולות,  אני יורדת מרגליו ויושבת בספה מתנשפת מהנשיקה המסחררת הזאת. ״זה לא יקרה יותר אדריאן.״
״ומי קבע את זה? אחיך? תביני מיה פיורה..״ אמר בקול עצבני ועדיין צרוד מחרמנות, אני רואה את האוהל שנבנה בתוך מכנסיו, ולחיי מתלהטות אפילו יותר. הוא מושך אותי מירכיי ומחזיר אותי לאיך שישבתי עליו קודם. לפני שהרסתי את הרגע.
״..את שלי..״ אמר ולא נתן לי להגיב כי נתן לי נשיקה בשפתיים. ״..ושום-דבר..״ נשיקה. ״..לא..״ נשיקה. ״..ישנה..״ נשיקה. ״..את זה..״ כשחזר לשפתיי שוב, הפעם זאת לא הייתה נשיקה רגילה. או נשיקה שדומה לכל הנשיקות שחלקנו. פאק, הוא טרף את שפתיי בחוזקה ונשך אותם בלי רחמים מזויינים. אבל.. למה אני אוהבת את זה? אני נאנחת לתוך הנשיקה המטורפת הזאת. זה כל-כך לא נכון. כל-כך לא בסדר. אבל.. אני רוצה את זה.
לשונו נכנסת בין שפתיי. לא מבקשת אישור. הוא טועם כל חלק בפי כאילו מפחד לפספס חלק קטן בו.
אדריאן משכיב אותי על הספה וגוהר מעליי. לא מפסיק את הנשיקה המטורפת הזאת שלקחה לי את כל האוויר מהריאות.
״אני לא חושבת שזה רעיון טוב״ אמרתי כשהרפה משפתיי וירד לכיוון צווארי ברעב. ״מה רעיון לא טוב?״ שאל בין הנשיקות שחילק בכל צווארי הנזקק
״היחסים בינינו. אני לא זונה.״ אמרתי והרמתי את ראשו מצווארי בקושי. למה כל כך קשה לי להפריד את המגע שלו ממני?
״למה את אומרת דברים כאלה על האישה שלי?״

אני יודעת שחופש וכזה, אבל לא היה לי זמן לכתוב.. מבטיחה להשתדל לא לייבש אותכם יותר 3>