Beautiful obsession [1]

פרק 17

אלין:

אני מתארגנת עכשיו לדייט המרגש והמפתיע שלי ושל אלדו. אני מחפשת את הבגדים הכי יפים שלי, משתוקקת למחמאה מצידו, רוצה להיות מוצאת חן בעיניו.
לבסוף בחרתי בשמלה אדומה עם בד פשוט ודק , אני לא יודעת מתי או איפה קניתי אותה, אני מניחה שהיא פשוט הוזמנה משיין.
היא מגיעה עד סוף רגליי והיא צמודה לכל אורך גופי ורק בסופה היא נפתחת מעט.
מבליטה את קימורי הגוף שלי באופן מושלם. אני אוהבת את הגוף שלי מאוד. אני מאוד רזה בחלק הבטן ויש לי חזה מלא יחסית לגופי , התחת שלי סביר, לא קטן אבל לא גדול. למזלי הוא מעוצב ועגול. אני בטוחה שאם אתחיל להתאמן הוא יהיה אפילו יותר יפה ועסיסי. אבל כמו שהבנתם, אין לי זמן וכוח לדברים האלה. אז אנחנו נסתפק במה שאלוהים נתן לי.
התאפרתי מעט, קונסילר שהבהיר אותי כמו שאני אוהבת, אגב בישראל, מודל היופי אצל הרוב המוחץ של הבנות שם , זה להיות שזופות ואדומות מהשמש, אבל אני מעולם לא הצלחתי להיות בצבע העור המקובל אצלנו. אז פשוט קיבלתי את זה שאני לבנה וחיוורת. תמיד בבית ספר מורות היו שואלות לשלומי ומתעניינות אם יש לי איזשהו חוסר בברזל או שאני סתם לא ישנה.
למרות כל הערות הצלחתי לאהוב את זה איכשהו.
הוספתי מעט ברונזר במקומות הנכונים, סומק, מסקרה קצת שימר ויצאתי.

אלדו חיכה לי מחוץ הרכב שלו מתחת לבניין הקטן שבו אני גרה. מעט מתביישת שהוא בא עם רכב שבבירור עולה הון של כסף, לא שאני מבינה ברכבים. אבל הרכב האדום והנמוך שאלדו נשען עליו עם חליפה שנצמדת לשריריו הגדולים, רואים שהבחור טחון.

אלדו בחור מושך. אבל אני לא מצליחה להפסיק להשוות בינו לבין אדריאן. וכל פעם מחדש אני מבינה כמה אדריאן יותר טוב.
אבל למה אני חושבת עליו כשאני בדייט עם גבר אחר?
זה לא מכבד אלין מה יש לך?
היית רוצה שיעשו לך זאת גם?
העפתי במהירות את אדריאן ממחשבותיי וחייכתי לאלדו את החיוך הכי מתוק שהצלחתי לגייס.
״את עוצרת נשימה אלין.״ אמר אלדו לא מפסיק לסרוק את השמלה שבחרתי ללבוש. כנראה שעשיתי בחירה טובה.
״תודה לך, אתה בעצמך.״ החמאתי לו, מרגישה את לחיי מתחממות בביישנות. אלדו מצחקק והולך לצד הנוסע לפתוח לי את הרכב. אני מתעלפת מהבחור המתוק הזה. אני חושבת שהוא הגבר הכי מכבד שהכרתי. הוא מתייחס אליי כל כך יפה, ולא מפסיק להחמיא לי מהרגע שיצאנו לכיוון המסעדה הזאת שהוא קבע מקום אליה.

לאחר נסיעה של חצי שעה אלדו חנה מול המסעדה שקבע לנו . אלוהים. לאיפה הוא לקח אותי? אני בטוחה שמושב אחד כאן זה המתנה של לפחות כמה חודשים. איך הוא הצליח להשיג לנו שני מושבים בזמן כל כך קצר?
על מה אני חושבת?
נכנסנו אל המסעדה ואלדו מיהר להכניס את ידי בתוך היד שלו. מעשה קטן שעשה לי פרפרים בבטן.
ניגשנו למארחת של המסעדה היוקרתית בהגזמה.
אני לא צוחקת שאפילו הקירות כאן מזהב. אני לא רוצה לחשוב מה המחיר של האוכל כאן. יש לי כאן אוליי במקסימום 100 דולר.
מה? חשבתי שנלך למקום צנוע.
דין יודע שאני הולכת עם אלדו לדייט. הוא לא התלהב כל כך מהעיניין, אבל אמרתי לו שלא יעצבן אותי ויגיד תודה שסיפרתי לו, כי זה עדיף מאשר שאברח מחוץ לבית והוא לא ידע איפה אני. כמובן שמייד הוא שתק ודחף לי כסף ליד.