אבודה בקוריאה

פרק 7

"למה אתה מחייך ג'ייקיי?" שאל שוגה תוך כדי שירד במדרגות
"מה? אני לא חייכתי" אמר ג'ונגקוק תוך כדי שהוא מתנער ממחשבות מחייך לעצמו שוב...
"על מה אתה חושב ג'ונגקוק??" אמר שוגה תוך כדי שהוא חוצה דרכו למטבח.
"מה אתה עושה?" ג'ונגקוק העביר נושא מצטרף לשוגה למטבח, "נראה שהאורחת שלנו רעבה..." אמר שוגה, פותח את המקרר והארונות מוציא משם דברים...
"מה אתה מכין?"
"נפנק אותה בראמן כמו שרק קוריאנים יודעים להכין... אתה עוזר לי?"
"לשירותך שף..." הוא הפשיל שרוולים ולקח סכין....
"ממממ מה אתם מכינים?" ג'ימין נכנס בעקבות ריח הבישולים, "זה מריח כל כך טוב!" הוא התקרב לסיר והציץ לתוכו "אוו ראמן!" הוא לקק את שפתיו, הוא היה רעב
"רוצנ לאכול גם?" שוגה שאל
"ברור!"
"ג'ייקיי תוסיף עוד קערת אורז"
"עלי שף" ג'ימין הפשיל שרוולים... ''כשמדברים על אורז אין מתחרה לאורז של ג'ימין'' אמר ג'ונגקוק... "אני נאלץ להסכים עם זה ג'ייהופ נכנס למטבח. בסימון של עין לשוגה הוא רמז לו שהוא רעב ורוצה גם לאכול, שוגה הוסיף עוד 2 שקיות של איטריות למים ונמשיך לבשל וג'ימין הוסיף עוד אורז.
"הטבח יונגי והסושף ג'ונגקוק מבשלים? זה צריך להיות ממש טעים אם כך" טאהיונג נכנס למטבח גם הוא, שוגה הוסיף עוד איטריות וג'ימין אורז, "עוד מישהו רוצה להצטרף??" שוגה כבר נשמע מיואש, "נאמג'ון ואני" ג'ין נכנס למטבח, והם הוסיפו עוד...
"היונג תערוך את השולחן האוכל מוכן" שוגה קרא וג'ין לקח קערות וסכום.
ג'ין אראם וטאהיונג ערכו את השולחן. הם התיישבו לאכול... ג'ין אחז בידו את מקלות האכילה והרים את המכסה של הסיר "רגע!!" טאהיונג צעק,
"מה??" ג'ין תמה, נבהל.
טאהיונג הסתובב להוציא את הטלפון מהכיס.. "אהה, יואו הפחדת אותי" ג'ין נאנח.
טאהיונג צילם והם אכלו, "מרגיש לי ששכחתי משהו" יונגי זרק לשולחן.
"מה שכחת היונג?" ג'ונגקוק שאל,
"אני לא בטוח, אבל מרגיש לי ששכחתי משהו... אייש" הוא נאנח ממשיך לאכול.
באותו זמן בחדר למעלה:
"יואו אני רעבה" חלום תפסה בבטנה המקרקרת, "טוב לא משנה, יאללה לסדר את הדברים מחר אני כבר לא כאן!!!! סופסוף, יואו יותר מדי פאדיחות עשיתי לעצמי..." היא חשבה על כל מה שקרה לה היום והצטמררה "שום סיכוי שאני נשארת כאן" היא קבעה בהחלטיות.
"טוב איפה המזוודה הזאת עכשיו??" היא התכופפה הוציאה את המזוודה ממתחת למיטה, פותחת אותה ומתחילה להכניס את הדברים לתוך המזוודה, משאירה את הפיג'מה והתלבושת בחוץ. היא הוציאה גם את המזוודה השניה "אויש אני צריכה למצוא את הבעלים של המזוודה הזאת, שיחזיר לי את המזוודה שלי..." היא הסתובבה מנסה לסגור את המזוודה הענקית שלה, היא סגרה את המזוודה וניסתה לסגור, אבל לא הצליחה, היא מחצה את המזוודה וניסתה למשוך את הרוכסן אבל הוא איים להקרע...
למטה בשולחן החבורה עדיין אוכלים:
"מה היא עושה שם???" שאל נאמג'ון...
"נשמע שני נאבקת במשהו" ג'ונגקוק גיחך לעצמו ונמשיך לאכול, "אולי תלמד אותה איך נאבקים ג'ייקיי" ג'ין קרץ לעברו, והוא השתעל...
"נזכרתי מה שכחתי!" שוגה קרא פתאום.
"מה שכחת היונג?" הפעם היה זה תורו של ג'ימין'' לשאול.
"הכנתי את האוכל כי האורחת הייתה רעבה, ושכחתי לקרוא לה" הוא חייך...
"ג'ונגקוק,"
"כן יונגי היונג?"
"לך לקרוא לה"
"מה למה אני?!??"
"כי אתה הצעיר"
"מה הקשר??"
"אין קשר, יאללה לך, האוכל מתקרר"
למעלה:
"יואוו מזוודה מעצבנת תסגרי כבר! איי הבטן שלי... יואו אני רעבה, אחחח איזה רוכסן מעצבן, עשית לי סימנים על האצבעות אווצ' נווו"
למטה:
"כן מי היא מדברת שם???" שאל טאהיונג את ג'ימין , והוא החזיר לו מבט תוהה גם.
בינתיים ג'ונגקוק עלה בדרגות דופק על הדלת מתלבט מה להגיד לה ואיך לפנות אליה, "תסגר יאמטומטם!" חלום צעקה מתוך החדר לא שמה לב לדפיקות...
ג'ונגקוק דפק שוב, היא לא שמעה, הוא דפק פעם נוספת...
"Can I enter please?"
הוא חיכה לתגובה, אבל היא לא הגיעה...
"Exuse me mis, I enter, Ok?"
הוא חיכה לאישור ומשזה לא הגיע הוא החליט לפתוח את הדלת, הוא ראה שם את חלום על המזוודה, על הרצפה מחזיקה הרוכסן בציפורניה ומתעצהת על המזוודה...
"Ahhhmm so..soorry"
הוא אמר ומהר לסגור את הדלת ולצאת, חלום התרוממה מיד ומהרה לפתוח לו את הדלת, מסדרת את הבגדים שלה ואת עצמה,
"Yes?"
היא שאלה והוא מהר לענות, בטון בטוח כאילו מעולם לא קרה ביניהם דבר
" היונג אמר שתבואי לאכול, הוא הכין לך אוכל..."
"אהה אני לא רעב..." הבטן שלה נהמה כאילו הייתה זו רעידת אדמה...
הוא צחקק "נראה שאת כן רעבה..."
היא הלכה בגרונה
"I think I'm a little bit hungry..."
היא אמרה מנסה להתגבר על הבושה...
"Ahhh can you help me please??"
הבחור נראה מוצק למה לא להשתמש בו? היא חשבה לעצמה.
היא הכניסה אותו לחדר, וסימנה לעבר המזוודה, הוא הבין ומהר לסגור אותה, היא הייתה בשוק,
"H.. how?? Ohh whatever"
היא אמרה לאוויר לא מצפה שהוא יבין,
"תנקיו, תנקיו" היא הודתה לו...
הם ירדו יחד במדרגות, ג'ונגקוק ירד ראשון וחלום בעקבותיו...
"חשבנו שהלכת ליצר אותה" ג'ין צחק.
היא התיישבה בין ג'ימין לשוגה, מולה היה ג'ונגקוק, שוגה הביא לה צלחת וקרב אליה את התוספות, ג'ין הביא לה את מקלות האכילה....
"אויייש צ'ופסטיקס, ידעתי שהייתי צריכה ללמוד איך אוכלים עם זה" היא מלמלה לעצמה מחפשת דרך אחרת לאכול, היא הרימה את הראש מהצלחת, קולטת כל אחד באוכל שלו... היא הייתה רעבה ולא ידעה איך לומר את זה שהיא רעבה...
טאהיונג הוציא את הטלפון שוב
" תעשו וי באצבעות מעל האוכל, אבל רק היד..." טאהיונג הסביר, הם שמו את הידיים מעל האוכל עושים וי באצבעות, "כן את חלום" הוא אמר לה, היא הכניסה גם את היד לתמונה וטאהיונג צלם.
"הצמיד שלך ממש יפה" אמר טאה לחלום, והיא הנהנה כתודה...
"לא נמאס לך לצלם טאה?" שאל ג'ין
"אף פעם לא ימאס לי .." הוא השיב בהחלטיות, תוך כדי שכותב משהו שולח.
הם המשיכו לאכול וג'ימין קלט שילון לא אוכלת, הוא קם למטבח והביא לה מזלג, היא חייכה בהכשרת תודה ואכלה.
הם סיימו לאכול היא עזרה לפנות ועלתה לחדרה...
למחרת בבוקר היא התארגנה הכניס את הפיג'מה למזוודה שלה, הורידה את המזוודות בזהירות והלכה לבית הספר...
היא כמעט איחרה אבל היא הספיקה להגיע לפני שהמורה נכנסה.
בסוף השיעור המורה בקשה להודיע משהו:
"כמידי שנה, גם הפעם נצא לטיול כל התיכון, שכולל שני לילות מחוץ לבית, אלו האישורים עם הטפסים וכל הפירוט לגבי הנסיעה, השנה יש הפתעה מאד שווה, אז תדאגו להגיע, את הטפסים יש להגיש עד בעוד יומיים, שיהיה לכם יום נהדר ..." המורה חילקה את הדפים ויצאה.
"Hello Dream"
התקרבה לחלום אחת מבנות הכיתה ועוד 2 מאחוריה, כשמבט מרושע בעיניהם.
"היי" היא אמרה לא מבינה מה הן רוצות ממנה.
"הצמיד שלך, ממש יפה, איפה קנית אותו?" הילדה אמרה כשמבט מרושע בעיניה...
"זה אמא שלי הביאה לי, היא הכינה אותו בעצמה... אין עוד כזה זה יחיד מסוגו" היא אמרה לא מבינה לאן הן חותרות.
" אהאא תפסנו אותך נחשה קטנה, מה עשית עם ביטיאס??" היא אמרה וקירבה לה את הטלפון לפנים כשכל המסך התמונה שטאהיונג צלם אתמול...
"אעע אני...."