אבודה בקוריאה

פרק 9

"שלום לך" חלום הרגישה יד כבדה מונחת על כתפה, היא הסתובבה באיטיות קולטת דמות בחור צעיר מניח את ידו על כתפה, בגדיו קרועים מוכתמים בדם, פניו מחייכות ועיניו מביעות הבעה חלולה מקפיאת דם...
"ברוכה הבאה למגורי הבנים של..." הוא לא הספיק לסיים את המשפט וחלום ניתקה את ידו מכתפה וברחה כל עוד נפשה בה...
''ואעעעעעע, מה זה?? מי זה??? חלום תברחי תצילי את עצמך" חלום מילמלה לעצמה בורחת מפני האיום הצעיר, כשדמעות אימה בעיניה...
היא לא שמה לב ומתוך ריצה היא נתקעה לפתע בדבר מה מוצק מסוים, "אייש'' היא מילמלה מרימה את עיניה לראות במה נתקעה, מעליה עמד השיכור עם החליפה היקרה ממקודם,
"היי", זה אתה עם הכרטיס...." היא אמרה לו לא מצפה שהוא יבין מה היא אומרת, מסתכלת בו באימה....
הוא העדיף ריח של אלכוהול והחל לדבר...
"כסף? את עדיין רוצה כסף? בואי איתי ואני אתן לך כסף" הוא משך בידה מרים אותה כלפי מעלה, מתחיל ללכת גורר אותה, היא ניסתה להשתחרר מאחיזתו אבל היא הייתה חזקה
"Leave me alone please"
היא מילמלה בוכה, הוא לא הקשיב ממשיך לגרור אותה.
היא ראתה את המכונית השחורה שעקבה אחריה קודם,
"מה זה המקום הזה.??? למה כל הדברים המוזרים קורים רק לי?!??? אני רוצה הביתה!" היא בכתה מנסה להשתחרר מאחיזתו של השיכור
"עזוב אותי בבקשה!" היא התחננה מנסה לנגב את הדמעות...
"עזוב אותה" היא שמעה את האוזניה מתרגמת לה, הקול היה מוכר
"או היי, אתה" היא קראה בהכרת תודה.
השיכור שהבחין בג'ונגקוק החליט להתייאש ועזב אותה כציווי ג'ונגקוק.
היא התנתקה ממנו מתכופפת לכיוון המדרכה אוחזת בברכיה ובוכה.
"מ..מה קרה?" ג'ונגקוק שאל כשראה שהיא בוכה בהיסטריה, מתכופף אליה...
"אני סך הכל רוצה לחזור הביתה!! א...אבל אני לא יכולה בגלל הפרויקט הדפוק הזה, ועכשיו אני ניסיתי להגיע למעונות האלה אבל הכל פה כל כך מסובך ו..." היא נעצרה באמצע המילה, פניה מחוירות.
''מה קרה?" ג'ונגקוק שאל
היא הסתכלה עליו לא מבינה, מבולבלת,
"ה... המזוודה שלי..."
"מה איתה?"
"ה..היא בפנים" היא הצביעה לכיוון המעונות מהם ברחה דקות אחדות לפני כן
"אז מה הבעיה? כנסי תקחי אותם"
"זה נראה לך כל כך פשוט?!?? מה אתה עושה פה בכלל" היא צרחה אגרופיה מתנופפים באויר
"היי תזהרי עם הידיים שלך" הוא תפס את ידיה והסתכל בעיניה, היא הרימה את עיניה אליו, המומה...
לקח לה רגע להבין את הסיטואציה, היא מיהרה לשחרר את ידיה "מה אתה עושה פה?" היא העבירה נושא בחדות,
"אממ... היה לי כאן כמה סידורים...." הוא אמר את האמת, חלקה...
"למה את לא יכולה להכנס לקחת את המזוודה שלך?" הוא שאל מעביר נושא גם הוא,
"י... יש שם מישהו, ע..עם דם ו... ובגדים... ו...." היא גימגמה רק מלחשוב...
היא הישירה כלפיו מבט, "תכנס איתי להביא את המזוודה?"  היא אמרה במבט ישר ורציני אך עם זאת מתחנן שיציל אותה...
"אממ א..אוקי" הוא אמר מבולבל מול הפרצוף המתחנן של חלום
הם נכנסו שניהם לבניין רב הקומות עוברים במסדרון באיטיות, האורות במסדרון עמעמו, לפתע רעש של מתכת נפגשת ברצפה נשמע בקול,הקפיץ את חלום ישר מקצה המסדרון על גבו של ג'ונגקוק המבולבל...
"י... יש שם מישהו" היא מילמלה לג'ייקיי שניסה להוריד אותה מגבו
"תרדי ממני, ונבדוק מי שם" מנסה לשכנע אותה במילים... אבל ככול שניסה יותר כך החץאחיזה שלה סביבו התהדקה, הוא התייאש מלנסות ממשיך לסחוב אותה על גבו, הם התקדמו לכיוון החושך, היכן שהושמע הצליל המתכתי
"what are you doing?!???"
חלום צווחה בשקט לתוך אוזנו של ג'ייקיי
"don't go there, he will catch you"
חלום צווחה לאוזנו של ג'ייקיי המסכן, מושכת בשערו כאילו הוא סוס מנסה למנוע ממנו להמשיך
"אל תמשיך בבקשה" היא משכה יותר חזק
"היי איה, די כבר תפסיקי, אני מנסה לעזור לך, אז או שתרדי ממני, או שתהיי בשקט!" הוא שמר על טוב מאופק
היא הידקה את אחיזתה, לא מרפה ''מה נסגר עם המדינה הזאת?? למה הכל פה ככ מוזר?? אני רוצה הבייתה'' היא מילמלה לעצמה בשקט כשלפתע אחת המנורות כבתה ''ומה נסגר פה עם המנורות האלה??? הנה שוב פעם הכל משתבש, איך יכולתי לחשוב שהטיול הזה יהיה ככ פשוט? איך יכולתי לחשוב שכלום לא יקרה?" היא המשיכה למלמל לעצמה כשלפתע הרגישה אצבעות קרות כמוות מטפסות במעלה גבה... היא סובבה את הראש באיטיות יודעת מה היא תראה ובכל זאת ממשיכה "היי לך, ברוכה הבאה למגורי הבנים ..." הוא חייך במבט מקפיא דם ועיניים ריקות
"אעעעעעענעעע" חלום צרחה ישר לתוך אוזנו של ג'ייקיי "תברח מהר, מהר" היא פקדה עליו צורחת את חייה, אבל הוא לא זז, לפתע נפתחו הדלתות שהיו לאורך המסדרון, מתוכן יצאו בחורים בלבוש מפוג'ם (לש' פיג'מה)
אחד הבחורים ניגש לג'ייקיי שמירה להיטיב את המסיכה ולהוריד את חלום מעליו
"מי אתם? מה אתם עושים פה? ולמה את צורחת?" הוא שאל תוך כדי שמסתכל על חלום
"A...we..we are...."
חלום ניסתה להסביר את עצמה...
"זה מגורי הבנים של תיכון ____, בנות לא מורשות להכנס לכאן..." הוא הסביר
"There is a boy here... and my suitcase.... I lost it here... and..."
היא ניסתה להסביר ללא הצלחה...
"היא השאירה פה את המזוודה קודם... לא יודע למה... ראיתם אותה במקרה? מזוודה וורודה גדולה..." ג'ייקיי נחלץ לעזרת של חלום מנסה להסביר
היה נראה שהבחורים הבינו לאיזו מזוודה ג'ייקיי דיבר, הם מיהרו והביאו, הסבירו שהם מצאו אותה קודם....
השניים הודו לבחורים, קיבלו תדרוך למעונות הבנות ויצאו...
"אני חייב ללכת, התעכבתי פה יותר מדי... מקווה שתסתדרי....'' ג'ייקיי אמר הולך כלא היה נבלע בתוך המכונית השחורה...
'חחח אז הוא עקב אחריי במכונית... מעניין למה' היא הרהרה לעצמה...
מוצאת את מעונות הבנות ונכנסת, זה היה עולם אחר מהמעונות של הבנים...
המקום היה מוצף באור חמים ספות היו בכניסה ליד המדרגות שהובילו לחדרים, זה היה מקושט ונתן אוירה של ביחד אבל לחוד....
''היי את'' היא שמעה מישהי קוראת, היא לא מיהרה להסתובב, אולי את הכוונה למישהי אחרת...
"היי חדשה" היא קראה שוב, חלום הבינה שהכוונה אליה, היא הסתובבה
"את חלום?" הילדה שאלה
"כן..כן זו אני..." היא ענתה באנגלית, מתביישת...
"מה לקח לך ככ הרבה זמן להגיע?" היא שאלה
"אמממ'' חלום התלבטה..."סיפור ארוך..."
"אוקי... טוב אז בסדר... מצטערת שלא יכולתי לעזור לך... אני מקווה שאוכל לעזור לך מעכשיו... אם את צריכה משהו... אני נמצאת ביחידה מס 14 יחד עם עוד 2 בנות... לך יש את יחידה 16, זה נמצא ממש לידי, הבאנו לך יחידה לבד... לא ידענו אם תעדיפו ככה או ככה... אבל את תמיד מוזמנת לבוא אלינו ליחידה... אגב קוראים לי קים און ג'ין..." היא הציגה את עצמה בשטף מגישה לחלום מפתח ועליו מחזיק מפתחות של המספר 16 ...
עודם מדברות ואון ג'ין החליטה ללכת להביא לחלום מים, היא הלכה למטבח ובזמן שחלום סקרה את הלובי היא קלטה מבין הצללים שמכיוון חדר המדרגות עיניים מתות וחיוך רצחני מוכר שמופנים לכיוונה, היא ניסתה להעמיק להבין מהו החיוך שהיא רואה ולפתע היא שמעה קול לוחש לתוך אוזנה
"שלום לך, ברוכה הבאה למגורים של תיכון____ את תשארי כאן עם חברייך החדשים, ותהיי החברה הכי טובה שלי"