אבודה בקוריאה

פרק 14

אני בריגושים אנשושים....
עוד קצת והספר יגיע אל סופו....
אבל בינתיים בואו נהנה מעוד פרק פרי דמיוני העשיר....
אז... יאללה לפרק!

°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°

'לצלול או לא לצלול זאת השאלה, נהיית שייקספיר ג'ונגקוק?' הרהר לעצמו בגיחוך ג'ונגקוק בעודו צופה בדמות של חלום ההולכת ושוקעת, 'אוייש מה אני חושב לעצמי עכשיו?? הבנ''א עוד שניה מת' הוא הוריד את הסוודר בזריזות וצלל לתוך מי הלילה הקרים...

החיים האלה סתם קשים, היא השחתה את עצמה במחשבה שגם בלי הורים אפשר להתקיים, אבל ביום השנה שלהם מדי שנה היא פשוט מתפרקת על קברם בוכה שהיא לא נסחפה יחד איתם השיטפונות.
היא השלתה את עצמה שמישהו אוהב אותה למרות שהיא חנונית חסרת כל, אבל עכשיו היא גילה שהכל היה שקר.
היא לא את עצמה כשחשבה שלטוס לפרויקט לחילוף תלמידים יסב לה מעט אושר בחייה האומללים, אבל גם זה לא התנהל כפי שחשבה.
היא השלתה את עצמה כשחשבה שלמרות הכל חילוף תלמידים לקוריאה הדרומית הוא נחמד, לפחות היא לא בקוריאה הצפונית...
היא חשבה שיהיה לה טוב בחיים, אבל האופטימיות שלה, לאן הובילה אותה?? למעמקי נהר קוריאני קפוא כשאיש לא יודע שהיא שם... אולי בבוקר הגופה שלה תצוף ואז יקברו אותה... או שלא....
ראייתה נעשתה מטושטשת, היא איבדה חמצן והרגישה לאט לאט איך היא מאבדת את ההכרה...'אז ככה אבוש ואמוש הרגישו כשמתו...' היא הרהרה לעצמה שניה לפני ששקעה במצולות של בור ללא תחתית שנקרא 'מוות', שניה לפני היא שמעה קול קורא לה 'אנחנו נהיה החברים הכי טובים' ואז היא ראתה כתם שחור גדול מעליה, וזהו...

''אייש, ג'ין יהרוג אותי, אני חייב להזדרז, עוד 10 דקות אני חייב להיות באולם, אייש היא כבדה זאתי'' אמר ג'ונגקוק לעצמו בעודו שוחה כשחלום על גבו לכיוון היבשה.
הוא הוריד את חלום מגבו, מניח אותה על הדשא...

''Ammm, Hey you! are you awake?"
הוא קרא לגוף הדומם של חלום
"Dream?"
ניסה שוב בתקווה.
כשראה שהיא לא מגיבה לקריאות שלו הוא החליט לנסות לנער אותה קצת,
"Hey you! Wake up, I have to go..."
הוא ניסה מטלטל את הגוף שלה בעדינות של גבר שרירי, הוא רק הזיז אותה כמו שמעיפים שקית לתוך פח... בעדינות יתרה סך הכל....
"Yo, wake up!!"
הוא ניסה שוב, אבל הבחורה שקועה בעולם תהומי משלה שקרוי 'מוות'.
'אולי בכלל היא מתה??' הוא נגע קלות בגופה, היא הייתה קרה, אבל חום חלוש עבר בה, הוא החליט לבדוק את הדופק שלה, הוא לקח את ידה מניח 2 אצבעות על פרק כף היד, מחפש דופק 'יש דופק, היא חיה, היא לא מתה... אבל... מה אני עושה? יש רק דרך אחת' הוא נזכר בקורסים מצילי החיים שהוא עבר בזמן שהוכשרו להיות איידול, זה נקרא 'המוצא האחרון' ולדעתו זה המצב שלו...
''סלחי לי חלום...'' הוא מילמל חלושות...
הוא לקח נשימה ,'זה רק פעולה מצילת חיים ולא יותר' הוא הרגיע את עצמו, לוקח עוד נשימה,
הוא התקרב לחלום רכן מעליה, סוגר את נחיריה כדי שכל האויר שיפח בה יעבור ישר לריאות... פתח את פיה והתקרב...
השניות האלו שנדמו כנצח בזמן שהתקרב במהירות לפיה של חלום.... ואז! נחו שפתיו הרכות על שפתיה הלחות של חלום, הוא רכן עליה עוד, מעביר מנשימתו אליה..
'אני חייבת להקיא' חלום חשבה לעצמה כשעיניה עצומות... וממחשבה למעשה-
היא התרוממה בחדות, נתקעת באבן קשה, חוטפת סחרחורת פולטת את נשמתה שכללה ברובה כ 20 ליטר מים
רגע לפני שהנשימה של ג'ונג קוק הגיעה ליעדה....
''הגעתי כבר לגן עדן?" חלום תהתה בזמן שהתאוששה מהסחרחורת בה שהתה... ''היי אבל גם הבחור הקוריאני החתיך המסכן נמצא כאן, אולי הוא מלווה אותי?" היא הרהרה לעצמה בקול כשהיא מסתכלת על ג'ונגקוק ''היי חתיכוש, אני מצטערת על כל מה שעשיתי לך... אני יודעת שאתה רק מלאך חתיך וזה לא באמת עוזר... אבל תמסור לחתיכי שאני מצטערת.... אגב באת ללוות אותי לגן עדן?? רגע, אולי אני בכלל הולכת לגיהנום???'' חלום הסתכלה על ג'ייקיי בפנים מתחננות, אבל זה לא הבין מה היא רוצה ממנו, הוא היה ככה 🤏 מלעשות לה החייאה, ופתאום היא התעוררה כמו שור, דופקת את ראשה בו 'זה בטוח ישאיר סימן....' ועכשיו היא בטוחה שהיא בגן עדן... ואיך היא קראה לי? ח.. חתיכי???' בכל חייו הוא שמע עשרות כינויים ביניהם: ג'ייקיי, קוקי, ג'ונגקוקי, גולן מאקנה , בייבי סטאר קנדי, אופה, היונג, אבל חתיכוש, זה חדש לו...
''I don't want go to the Hell!"
הבכיות של חלום העירו אותו מהירהוריו....
''I'm a poor girl... I suffered a lot, I don't deserve to go to hell"
היא בכתה, 'היא בטוחה שהיא בעולם הבא....'
''אמממ חלום... את לא בגן עדן, או גיהנום... את עדיין בעולם הזה... הצלתי אותך שניה לפני שמתת...'' ג'ונגקוק הסביר באנגלית מגומגמת...
''רגע, אז... זה אומר... שאני לא מתה?? אני לא בעולם הבא?? ו...רגע, זה אומר שאתה....''
''ג'ון ג'ונגקוק...''
''רגע ואתה הצלת אותי? כאילו, עשית לי... הנ..הנ..הנש..ה...?" היא חיברה את חלקי הפאזל והתחילה להאדים, היא הרימה את ראשה באיטיות, את עיניה פוגשות בעיניו...
''כן'' הוא ענה בהחלטיות למרות שמבפנים הוא רצה לקבור את עצמו מבושה...
''Oh, I..I.. I am so sorry!"
היא קראה וברחה כשדמעות זולגות מעיניה,
'עוד כמה בושה אצטרך לסבול??? ו....קראתי לו....ח..חתיכי?? אווווףףף למה אני כזאת חנונית???????????' היא מילמלה לעצמה ברוגז כשדמעות בושה עפות מעיניה בזמן שהיא רצה....
ג'ונגקוק רץ אחריה, רק רוצה להסביר לה שהכל טוב... שלא תדאג...
הם רצו כשלפתע חלום נעצרה בפתאומיות נתקעת באבן גדולה, ג'ונגקוק שלא היה מוכן ליצירה הזאת, ניסה לבלום במהירות, ובסיבוב חד הוא הצליח לבלום, אבל זה גרם לחלום לאבד שיווי משקל, ועדי לייצב את עצמה היא משכה בחולצתו של ג'ונגקוק מנסה להאחז...
אבל הם לא הצליחו...
ופתאומיות מדויקת ששמורה רק לדרמות קוריאניות, הם נפלו זה על זו כששפתיהם נושקות זו לזו (אופסי 🤭)
לקח להם רגע אבל אז חלום התעשתה קולטת את המצב...
"S... Sorry"
היא גימגמה מבושה...
"I---"
היא באה להמשיך להתנצל כשלפע שמעה את צלצול הטלפון שלה ליד האגם... היא מיהרה להרים אותו לראות מי המחייג...
*קייט*
בתנועות מכניות היא ענתה, היא בכלל לא רוצה לדבר איתה... אבל היא ענתה בלי לשים לב...
''חלום?" הקול המתוק הזה... כמה פעמים היא התנחמה כששמעה את הקול הזה קורא בדיוק בטון הזה, בצליל הזה, את שמה... כשהיה לה קשה היא הייתה שם כדי לנחם אותה... אבל כל זה היה לחינם...
''חלום?" קייט קראה שוב הפעם בחוסר סבלנות מופגנת... 
השיחה שהייתה עדה לה עלתה בה לוקחת ממנה את הדמעות האחרונות שעוד נותרו לה...
*השיחה הסתיימה* קייט ניתקה ... וחלום פרצה בבכי רועש...
''אבל למה?? מה רציתי?? סכ''ה לחיות .. להיות נאהבת... זה קשה מדי ג'ונגקוק'' היא הרימה אליו עיניים אדומות ''זה קשה לי! אני לא יכולה יותר... למה הצלת אותי?? הבחור עם הדם צדק... אף אחד לא אוהב אותי, אז למה לי לחיות??? כלום לא הולך לי בחיים שלי... וגם מה שכן הלך הצלחתי להרוס אותו, אני לא רוצה עוד, אני מתגעגעת לאבא ואמא, מתגעגעת לסביבה המוכרת שאהבה אותי, לפני שנהייתי הבחורה החנונית הדיכאונית, אני לא יכולה עוד ובכל מקרה אני לא חשובה עבור אף אחד" היא משכה באפה ג'ונגקוק עדיין עמד שם, מסתכל עליה ... מה אומרים במצב הזה?? הוא בקושי מכיר אותה...
חלום התקרבה לעבר הנהר שעד לפני דקות אחדות כמעט מתה בתוכו...
היא החלה להתקרב לנהר נכנסת לתוכו
''נמאס לי... אני לא מסוגלת יותר.... אם מישהו מחפש אותי, תגיד לו שאני מחכה לו בשער של העולם הבא...'' היא אמרה תוך כדי דמעות ובכי היסטרי...
האם כאן יהיה סופה?

עד כאן לפרק זה אנשושים.... מחכה לכם בפרק הבא😘