פרק 18

34 3 6
                                    

''חשבתי שהלכתם ליצר את העוף השעה כבר 19:15'' קרא טאהיונג כשג'ונגקוק וג'ימין נכנסו לדירה ליד הסטודיו...
''לא תאמינו בחיים במי נתקלנו...'' קרע ג'ימין תוך כדי שהם מסדרים את העופות והבירה על השולחן
''את מי?'' שוגה שאל כבדרך אגב ...
''זוכרים את חלום? הבחורה ההיא, שהתגוררה אצלנו לפני שנתיים? אז פגשנו אותה... הצלנו אותה מבוסס משוגע...'' ג'ימין אמר בציחקוק, והם ישבו לאכול...

''אין לי עבודה'' קראה חלום לחלל הפתוח, היא הייתה כרגע בבר משקאות, היא הבינה שבוקריאה ממש זורם להעביר את הכאב באמצעות משקאות משכרים, ועכשיו היא ממש מתוסכלת, אז היא החליטה לנסות, מה יש לה להפסיד?
''give me your strongest''
היא אמרה לברמן אחרי ששתתה 3 כוסות בירה ''איייככססס זה מררר'' היא קראה כשהיא סיימה את הכוס השלישית, מביטה בברמן שלה שהכין לה קוקטייל שנראה והריח קטלני
"אווו זה יהיה טוב!!!" היא קראה בהתרגשות, מודעת לכך שהברמן לא מבין אותה ..
"By the way, you look goOd..."
היא אמרה לברמן שציחקק למשמע המחמאה. הוא הגיש לה את הכוס והיא שתתה בלגימה, מגישה לו מסמנת 'עוד', והוא מזג, היא לקחה עוד שוט 'עוד' ושוב...
''אין לי עבודה'', הייתי בכל מקום אפשרי ופוטרתי, הגעתי לכאן במקרה לפני שנתיים ועכשיו אני תקועה'' היא קראה בקול כשדמעות עפות מעיניה "מה אני אעשה עכשיו??" היא בכתה בקול אחרי ששתתה קרוב ל7 כוסות מהקוקטייל ההוא...
''היי פריטי גיא'' היא קראה לברמן ''האו מאצ'? '' היא שאלה באנגלית עילגת מסמנת בידיה תנועה של שטרות, ההוא שכנראה מומחה כבר בלהבין אנשים שיכורים הבין ונקב בסכום, היא שילמה ויצאה בזיגזג....
''עוד סיבוב צ'ו צ'ו, אוי, השעה כבר 22:42, חיחיחיחי היק (גיהוק) איזו שעה חיחיחי אני רוצה עוד איפה יש?" היא שאלה את האוויר מסמנת בתנועות ידיים, לחייה היו סמוקות, היא הילכה בזיגזג, כשלפתע, היא נתקעה בעמוד, ''היי, מי אתה? מנסה להתחיל איתי? אבל למה אתה כל כך גבוה? אני לא מצליחה לראות את הפנים שלך, היי תפסיק להסתובב כשאני מדברת איתך!" היא קראה אליו מעט בקול ''אוי אוי ש... מה נפגעת? אני מצטערת, אל תבכה'' היא התקרבה אל העמוד וחיבקה אותו , מלטפת אותו, כאילו מלטפת גב של מישהו ''אני אגיד לך משהו, סוד, אבל אל תפגע, למען האמת, אני לא אוהבת בחורים עם עור כסוף וגבוהים עד הגג, אני אפילו לא רואה את הפנים שלך, אני מעדיפה מישהו, שהוא קצת קצת גבוה ממני 1.80 כזה, עם עור כזה לא שחום מידיי וקעקועים מוגזמים על כל היד, אבל היי, אל תספר לאפחד, אם תספר אני אדאג להעניש אותך טוב? אז אני הולכת, ביי ביי'' היא שיחררה את העמוד, נופפה לשלום ונכנסה לחנות נוחות הקרובה שהייתה הוציאה 3 בקבוקי סוג'ו מהמקרר שילמה ויצאה ''איזה כיף לשתות אלכוהול לה לה לה לה לה לה🎶🎶'' היא דילגה בצהלה... מדי פעם בוכה לפעמים צוחקת, ולפעמים סתם שקטה ...
היא התהלכה ברחובות קוריאה ממשיכה לשתות "היי, אני רוצה לישון!'' היא קראה כשחיוך ענק על הפנים שלה... ''אבל אני צריכה קודם להודות לג'ימינוש אופה וקוקי, יואו נהיה לי חם מלחשוב עליו, איזה חתיכיייי יאאאעיע'' וככה היא המשיכה לפזם לה... השעה 00:45 ''זירו אוקלוק ג'ימיני קוקי, אני באה להודות לכם, ואז נשתה ביחד טוב?" היא התקרבה לכיוון שביל מוכר, מזגזגת בהשפעת אלכוהול, סמוקות לחיים ''הו הנה הבית שלי! התגעגעתי'' היא חיבקה את השער, פותחת בשקט ''שששש'' היא קראה לאבנים, היא הקלידה את הקוד באופן אוטומטי... הגוף שלה זוכר, היא לא תזכור...''הוו מיטה מיטה אני תכף מגיעה'' היא לחשה, נכנסת מורידה את הנעליים בדרכה לסלון, זורקת את התיק לאנשהו, משחררת את השיער מהקליפס שאסף אותו נכנסת למטבח ''הו מה זה? עוף? לא זכור לי שהזמנתי, אולי זה מתנה בשבילי?" היא לקחה את העוף והלכה איתו לסלון, מתיישבת על הרצפה, אוכלת, היא הוציאה עוד בקבוק סוג'ו מהשקית שלא הייתה מוכנה לשחרר כשנכנסה, ''יאמי טעים לי'' היא סיימה את מה שנשאר בקערה ופיהקה פיהוק רחב ''אני עייפה'' היא שטפה ידיים, עדיין אוחזת בשקית בה נשאר הבקבוק האחרון מתוך השלושה... ''טוב מחר אני אגיד להם תודה עכשיו אני ממש וואהה (פיהוק) עיפה'' היא אמרה בלחש עולה במדרגות המוכרות לה לכיוון קומת החדרים. מורידה גרב עולה 2 מדרגות, מורידה עוד גרב, עולה את שאר המדרגות, היא העיפה את הצעיף בראש גרם המדרגות, בועטת בכפכפים לא מזוהים, ''שששש'' היא קראה להם בשקט. היא הורידה את הסוודר שהיה עליה בכניסה לחדר, היא פתחה את כפתורי החולצה שהייתה עליה, נכנסת לחדר, מותירה את החולצה על הריצפה, משחררת את החגורה מהחצאית שעליה...
היא נשארה עם חצאית קצרה שחורה, שהכפתור שלה פתוח, וגופיית טי שירט לבנה עם מפתח וי שעבר קצת את עצמות הבריח שלה...
''אוו מיטתי היקרה התגעגעתי כל כך!'' היא קראה והשתחלה למיטה בזריזות, נכנסת מתחת לשמיכה, מתעלמת מהבחור השני שהיה במיטה...

למחרת בבוקר:
כמו תמיד, ג'ין קם הראשון, הוא נוכח לראות את הבלגן ששרר בבית ונכנס לשוק מוחלט, מיד אחריו קם יונגי, לא נותן לו זמן להתחבט בינו לבין עצמו...
''מה.  כל.     זה?" יונגי שאל בהלם מוחלט
''זה גם מה שאני שואל, מי שתה אתמול סוג'ו? ומה זה הלכלוך הזה?'' הם העיפו מבט עוקבים אחרי הבלאגן שהמשיך לכיוון המדרגות
''אולי זה של ג'ימין? כי זה גרביים קטנות...'' ג'ין שאל, מנסה לחשוב בהיגיון...
''אני לא חושב...''
הם עלו במעלה גרם המדרגות, אוספים בדרכם פרטי לבוש שלא מזוהים כשלהם... אולי של ג'ימין....מי יודע... הבגדים המשיכו והתקדמו לכיוון החדר של טאהיונג, ''אממממ מה?" הם היו מאד מבולבלים מהסיטואציה....
ג'ין דפק חלושות על הדלת וכשלא שמע תגובה, הוא פתח את החדר מכניס את ראשו לתוכו, ויוצא מהר, סוגר במהירות...
''מה זה מה קרה?'' יונגי התקדם לכיוון הדלת, אבל ג'ין מנע ממנו להכנס ''אני חושב, ש... טאהיונג גדל מהר...'' ג'ין ניסה להסביר...
''מה? על מה אתה מקשקש?" הוא הדף את ג'ין פותח בשקט מכניס את הראש, רואה את טאהיונג ישן בנחת לצד מישהי עם שיער ארוך, הוא לא הצליח לראות את הפנים שלה, אבל הוא כן הצליח לראות שידה הייתה כרוכה סביבו ושניהם ישנו בשלווה...
''מה עושים עם זה היונג?" יונגי שאל את ג'ין ''אה... אני לא יודע...''
הם אספו את הבגדים מכל רחבי הבית לערימה, כולל הנעליים והקליפס. בינתיים נאמג'ון והוסוק התעוררו גם ג'ונגקוק התעורר, ולבסוף גם ג'ימין, טאה עדיין ישן. יונגי וג'ין הסבירו שיש להם סיטואציה עם בעייתית עם טאה... הם לא יודעים מה לעשות, והם הסבירו שהם יפרטו כשהוא יקום....

בינתיים בחדר של טאה...
טאה הסתובב, התמתח במיטתו, משנה תנוחה, הוא הרגיש לפתע משהו עליו, הוא הסתובב, מגלה יצור עם שיער ארוך לידו, בחורה כנראה... כי לאף אחד מהממברים אין שיער כל כך ארוך...
''וואאעעע'' צרחה גבוהה ועמוקה יצאה מפיו, הוא מיהר לקום מהמיטה בזריזות, נוכח להיזכר שהוא בלי חולצה...
חלום התעוררה מיד, כל שיערה על פניה, ועיניה היו מצומצמות ''מ.. מה ... איפה אני?" היא ראתה לפתע את טאהיונג מולה, פיזית, נוכח בגופו, והוא בלי חולצה, היא הסתכלה על עצמה, מגלה שהיא עם גופיה פתוחה וצמודה וחצאית שעלתה לגמרי... ''אאעעעע'' היא צרחה, ממהרת לכסות את עצמה עם השמיכה...
''מ.. מה את עושה כאן?" טאהיונג שאל, והיא גילתה שהאוזניה עדיין עליה..
''ל...לא יודעת, איפה הבגדים שלי?" היא אמרה עם מעט הקוריאנית שהספיקה ללמוד בשנה האחרונה...
''מאיפה לי? מה את עושה במיטה שלי?" טאהיונג החזיר שאלה...
''אנ-- אני ... לא יודעת...'' היא אמרה ופניה החווירו, איך היא הגיעה לכאן? למה הראש שלה כל כך דופק? מה היא עשתה אתמול? היא רק קיוותה שהיא לא עשתה שטות שאח''כ תגרום לה להצטער...
בזמן שהיא הרהרה, טאהיונג כבר הספיק ללבוש חולצה, והוא זרק לעברה פוטר שלו...
''קחי... תלבשי את זה...''היא מהר התלבשה, היא קמה מהמיטה ויישרה את החצאית , הפוטר הגיע לה כמעט עד הברכיים... הוא היה ענק, אבל כיפי ונעים...
''תשארי פה,אני ארד לבדוק מה עם השאר..., אני אסביר...'' הוא הורה לה והיא עשתה כמצוותו...
היא חיכתה בחדר, וכ- 5 דק אח''כ טאהיונג פתח את הדלת... ''בואי'' הוא הפטיר והיא יצאה אחריו....

אבודה בקוריאהWhere stories live. Discover now