אבודה בקוריאה

פרק 19

חלום עמדה לבד בחדר, טאהיונג יצא ואמר שהוא הולך לבדוק מה עם האחרים...
'איך הגעתי למצב הזה??? איך תמיד קורים לי כל הדברים האלה?? איך בכלל הגעתי לפה??' היא באמת לא הבינה, היא עומדת במרכז חדרו של לא פחות ולא יותר, קים טאהיונג, כשהיא לובשת פוטר ענק שמכסה לה את החצאית, של טאהיונג, והיא לא זוכרת איך היא הגיעה לכאן "מה הלך בלילה האחרון???" היא ניסתה להזכר, אבל כאב חד פילח את ראשה, היא התחילה להסתחרר, היא התקרבה לחלון, נושמת אוויר טהור... ''אולי אני אברח מפה?? זה יחסוך לי את הבושה לעמוד מולם ... אני רק אוודא שאני לא נתקלת בהם יותר אף פעם! כן זהו, זה מה שאני אעשה!" היא החליטה ברגע, פותחת את החלון לגמרי, היא התיישבה על אדן החלון, כך שהרגליים שלה בחוץ ושאר הגוף שלה חציו בתוך החדר, חציו בחלון...
''אוי... שכחתי שיש לי פחד גבהים..., אין סיכוי שאני עושה את זה'' היא החזיקה חזק בחלון, מחכה שהסחרחורת שתקפה אותה מהפחד תעבור... ''אבל אם אני לא אברח... אז... אני אצטרך לעמוד מולם... שוב ... זה פאדיחות, מה אני עושה??? אוף נו, פחד גבהים מפגר.... טוב אני אקפוץ...'' היא שלחה את אחת הרגליים קדימה, עדיין נאחזת בחלון חזק.. ''אין סיכוי..., טוב איך אני יורדת חזרה לחדר?? או וואוו נראה לי הסתבכתי ...''

''טאהיונג!'' ג'ונגקוק נכנס לחדר בפראות, מוצא את חלום בתנוחת התאבדות בחלון..
''היי, את!" הוא צרח בבעתה כשקלט אותה בחלון, הוא רץ אליה מושך אותה מהכובע של הפוטר לתוך החדר... חונק אותה קצת...
''אבל למה???" הוא קרא כשפרצוף מתחנן על פניו ''אני יודע שהחיים קשים, אבל, את יותר חזקה מהם, את יכולה להמשיך, אל תתיאשי בקלות!" הוא קרא , מנסה לעודד אותה בזמן שהיא משתעלת...
''מ..מה?, איזה חיים קשים?" היא אמרה בקוריאנית עילגת, לא מבינה מה הבחור רוצה ממנה?
''למה ניסית להתאבד??"
''ניסיתי להתא--'' פרצוף של הבנה התחלף בפניה של חלום...
''Ahhh nO No nO, I didn't try to kill myself, it's just.."
היא ניסתה לחשוב איך היא מסבירה לו שהיא רצתה לברוח, בלי לעשות לעצמה בושות.... אבל היא הסתבכה, היא הבינה שזה יהיה יותר פאדיחות, אז היא החליטה להמציא סיפור כיסוי...
הבעיה,
שהיא לא טובה בלחרטש (להמציא, לחרטט... תקראו לזה איך שבא לכם...)  במקום...
אבל היא זורמת🙃

"It's just?"
ג'ונגקוק החזיר אותה למציאות..

" Yes, you right, life is sucks, everything is sucks, nothing in my life don't go as I want...
But you right, kill myself, won't solve the problems... and... and... I'm sorry..."
היא פרצה לפתע ב''בכי'', ג'ונגקוק עמד שם, לא יודע מה הוא אמור לעשות בסיטואציה שכזו...
אז הוא בחר לחרטש אנגלית...
"i.. it's ok, everything will be ok... don't be sad...i always will be by your side, so, don't try to die.. come to me...stay alive..."
הוא התקרב אליה מניח לה יד על הכתף בעדינות .... היא נרגעה, ומיהרה למחוק את הדמעות, צעדים נשמעו והדלת נפתחה...
"בואי" טאהיונג הפטיר, מעיף מבט בג'ונגקוק, והיא יצאה אחריו...

למטה חיכו כולם- נאמג'ון, ג'ין, הוסוק, יונגי וג'ימין, טאהיונג נכנס עם חלום לסלון, כשג'ונגקוק בעקבותיהם, מתיישב על הספה...
''מה את עושה כאן?" נאמג'ון שאל ממקומו בספה...
"I ... don't know..."
היא אמרה במעט רעד... היא באמת לא ידעה...
''איך הגעת לכאן?" שוגה עזר לנאמג'ון לנהל את החקירה...
חלום הרגישה שלא בנח... היא עדיין עומדת ומבצעים עליה תחקיר מעמיק... היא מרגישה כאילו היא בניתוח בלי הרדמה... כל שאלה כואבת כמו סכין על הבשר, ולה אין תשובות שיקלו....
"I do not remember..."
היא אמרה שוב....
''מה עשית בחדר של טאה'' שאל שוגה עם מעט רמז בקולו...
"I.. I really don't remember"
הקול שלה רעד,היא לא יודעת כלום, והתשובות האלו נשמעות כמו תירוץ לא הגיוני...
"חלום, תקשיבי, אנחנו, לא מתכוונים להאשים אותך... אנחנו בעדך, ובעיקר בעד טאהיונג, אנחנו רוצים לסגור את הסיפור על הצד הטוב ביותר, עם כמה שפחות עניין מסביב, אבל כדי שזה יקרה אנחנו צריכים לדעת מה עשיתם אתמול ביחד, בחדר של טאה'' נאמג'ון אמר בקול רגוע ומסביר... היא באמת רצתה אבל היא לא זכרה אם רק לא הייתה שותה--
''היונג!" טאה קרא בקול, הוא הבהיר לו שלא היה לו שום דבר איתה, למה הוא מנסה לחדור לזה שוב???
''I...drink last night..."
חלום קראה לפתע בשקט, שוגה הבחין בה...
''מה אמרת?"
"last night, I went to BAR and, I get drank... I, don't exactly remember what happened than..."
"תנסי להזכר'' הפטיר בה טאהיונג שרצה להוכיח את חפותו...
היא הבינה אותו... העלילו עליו, שלא באשמתי בכלל... היא ניסתה להזכר, זה גבה ממנה כאב ראש חזק.. אבל היא ניסתה בכל זאת...
"I was at a bar, and then I decided that I go... and then... and then I went to a convenience store, and... there was a tall guy there?  I don't remember who it is... Oh!  And... what next?  Ouch the head, ummm... uh, I think... I wanted to thank Jimin and Jungkook for helping me, yes right!  And then I came here... and... I think I was tired... that's all I can remember"