לפניי שנתחיל אני רק רוצה לומר שהפרק יהיה טיפה יותר קשה ולא נעים אם כל מיני דברים שקרו בעבר של קנדל.
אם למישהי/ו יש בעיה או משהו כזה אם דברים מהסוג הזה אני מציאה לחשוב אם לקרוא את זה או לא.❤️
*קנדל*
7 שעות, 11דקות, ו28 שניות.
מאז שראיתי את לאונרדו. ומשום מה אני פאקינג מתגעגעת.
לא רציתי לריב איתו, אבל העבר המטומטם שלי תפס את המגננות.
השעה הייתה שלוש לפנות בוקר ולא הצלחתי להירדם,אז החלטתי לקרוא קצת ולשמוע שירים.
אחרי כמה זמן שאני כבר קוראת שמעתי נקישה על החלון, אבל לא היסתובבתי. ירד מבול של גשם בחוץ אז בטוח שלא יהיה שם אף אחד.
לאחר כמה שניות שמעתי עוד נקישה על החלון, ואחריה עוד כמה נקישות. היסתובבתי בחוסר חשק, וראיתי את לאונרדו נשען על עדן החלון כשכולו רטוב.
ואלוהים שיעזור לי זה נראה טוב מידי בשביל להיות אמיתי.
חולצתו הלבנה נרטבה ונצמדה לבטנו בעלת השש קוביות, שיערו השתני נרטב ונהייה פרוע יותר מבדרך כלל.
אלוהים הוא נראה כמו מלאך יפיפה.
אני קמה מהמיטה ומתקדמת לעבר החלון. ״נראלי שהתבלבלת בחלון רומיאו״ אני אומרת לאחר שפתחתי את החלון, אני באה לסגור אותו אבל ידו עוצרת את דלת החלון.
הוא נכנס לחדרי תוך שניות ״לא נראלי יוליה״ הוא אומר בחיוך. ואני נאנחת וסוגרת את החלון, מרגישה את מבטו נח אליי. אני מסתובבת ואני רואה אותו נועל את לסתו ורותח מרוב עצבים.
״מי עשה לך את זה״ הוא שואל תוך כדי שמתקדם אליי. ״מה״ אני שואלת כשאני לא מצליחה להבין מה הוא רוצה מימני, הוא מושך בידי ומצביע על המקום בו יש לי סימן כחול.
עוד מתנה יפיפיה שפול דאג להשאיר לי.
״אה״ אני אומרת לוקחת את ידי ומתיישבת על המיטה וממשיכה לקרוא את הספר. ״אה?!״ הוא אומר ואני מרגישה את מבטו סורק את גופי במטרה למצוא עוד כאלה.
מה שיש יותר מידי.
״תני לי את השם המזוין״ הוא נוהם ואני ממשיכה לקרוא. ״קנדל תני לי את הפאקינג שם של המזדיין הזה״ הוא נוהם שוב בקול יותר קר. אני סוגרת את הספר ומניחה נשיקה קטנה על שפתיו.
״זה האקס שלי״ אני אומרת ומנשקת את שפתיו שוב, ומרגישה אותו מתקשח ״זה המזדיין הזה מהמסעדה״ הוא שואל ואני מהנהנת.
״איך כל זה קרה״ הוא שואל ואני נאנחת. ״פול הוא...״ אני אומרת ומרגישה את הדמעות מתחילות לעלות. ״הוא היה הבאד בוי של השכבה, הילד שכל הבנות רצו אותי וכל הבנים רצו להיות חברים שלו. ומכולם אני ׳זכיתי׳ בו, בשנה הראשונה הוא היה מושלם. זה שיושב לידי כשאני בוכה, זה שמצחיק אותי משמח. בתחילת שנה קודמת הוא התחיל להתדרדר אבל ממש. הוא התחיל לקחת סמים לשתות הסתובב עם האנשים הלא נכונים״ אני נעצרת מרגישה את הדמעות מאיימות לפרוץ.
״אחרי כמה שבועות הוא התחיל להכות אותי לאיים אליי שיהרוג את המשפחה שלי, אותי אם לא אעשה מה שהוא אומר ו...״ אני נעצרת שוב מתחילה להרגיש את אותם רגעים. הדמעות כבר מזמן יורדות על פניי אחת אחרי השניה, לאונרדו מסתכל אליי וגורם לי להתאוורר מהתחושה.
״והייתה פעם אחת ש..שהוא אנס אותי עם עוד חבר שלו״ אני אומרת ורואה איך הוא מתקשח ומתעצבן בכל רמה אפשרית.
לאונרדו אוסף אותי לחיבוק חם ואני מרטיבה את חולצתו יותר עם דמעותיי. ״איך לא ראיתי את זה עד היום״ הוא שואל בתוך החיבוק ואני מושחת באפי ״מייקאפ״ אני אומרת והוא נושק לראשי.
״הזכרתי לך אותו״ לאונרדו שואל אחרי כמה דקות שאנחנו מחובקים בשקט ״אז אם הקטע של הבגד ים״ הוא מוסיף ואני מהנהנת הנהון בודד.
״אני מקוללת״ אני אומרת ומרגישה את הדמעות מחליפות את אלה שהתייבשו. ״את לא מקוללת״ לאונרדו אומר ונושק לשפתיי נשיקה ארוכה ונעימה.
״את מושלמת כמו שאת, גם אם הסימנים האלו״ הוא מוסיף ואני מרגישה שאני נמסה תחת מילותיו. ״אני אוהבת אותך״ אני אומרת ומנשקת את שפתיו ״לא כמו שאני אוהב אותך״ הוא אומר.
רק אם הייתה יודע כמה אני אוהבת אותך.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אני מתעוררת מהחלום שהיה לי ונושפת נשימה ארוכה שלא ידעתי בכלל שהייתה לי. אני באה לקום מהמיטה אבל אני מרגישה משהו על הבטן שלי אני מוזיזה את עיניי לביטני ורואה את הראש של לאונרדו נח על ביטני ומעל ראשו ספר.
(כמו בתמונה למעלה)
כל זה לא היה חלום, זה היה המציאות.
______________
היוששששש אהוביםםם💋
אז הנה עוד פרקקק יפיפה כמו שון מנדס😙
תגידו לי מה חשבתם עליווו ותחפרו לי כמובןןן💕
פרק 20 יעלה בקרובבב✨
YOU ARE READING
you love me {1}
Lãng mạnמשפחתו שולטת בכול נו יורק לא מפגין טיפה של פחד אבל הוא הפחד של רובם. רק תלמיד תיכון וכבר גורם לפחד, לאונרד אוילר השם שהרעיד את האדמה. ואז יש אותי :) קנדל לוניאו אבל המשפחה שלי קוראת לי קן, כן רק המשפחה בבית ספר הקודם שלי עברתי התעללות פיזית ונפשית...
