*לאונרדו*
״הרוסים אתמול פרצו לטריטוריה שלנו״ קולו המתוח של אבי נשמע בחדר הישיבות. כן שוב פעם הרוסים המזוינים האלו הם מתכננים משהו זה בטוח.
קנדל הלכה היום לקניות שוב בטענה שאין לה מספיק שמלות יפות לאירוע שיש היום בערב. ואמא החליטה להצטרף אליה, ואני ואבא לא יכולנו לחשוב על האופציה שהרוסים היתקרבו אליהם אז יואי הלך להשגיח.
אני מקווה בישבילו.
״הם מתכננים עוד חטיפה״ קולה של פיפיל העיר אותי מהמחשבות שלי. כל הראשים בחדר הסתובבו אליה בשנייה אחת. ״מה, זה כזה ברור שזה מה שהם מתכננים. תחשבו על זה למה שהם יפרצו לטרטוריה שלנו? בישביל נשק? חד משמעית לא. הרי הם יודעים מה יקרה להם ברגע שהרגל שלהם תנוח על האדמה שלנו״.
כמו תמיד האחות הקטנה צודקת, ״אבל חטיפה של מי״ שאל אחד החיילים הבכירים שלנו. פיפיל הפנתה את מבטה אליי ואז זה חילחל לתוכי.
״פאקינג בני של זונות״ נהמתי וכל הראשים הסתובבו עליי.
״תבדקו מה קרה באותו זמן בצעד המערבי״ פיפיל אומרת ונראה כאילו היא הבינה משהו שאף אחד מאיתנו לא הצליח להבין, המוח של המשפחה.
״הייתה עוד חדירה״ אחד מהחיילים אומר וגורם לכולנו להסתכל עליו. ״מערב״ פיפיל שואלת ומקבלת הנהון מאותו החייל ״מערבי״.
״לאונרדו״ פיפיל אומרת בקול יותר שקט שרק שנינו נוכל לשמוע, ״הם יודעים עליה״ היא אומרת את מה שהכי חששתי שיקרה.
״תתקשר אליהם״ פיפיל מוסיפה ובלי לחשוב פעמיים יצאתי מהחדר ישיבות ועליתי לחדר שלי ובנתיים התקשרתי אל קנדל והיא לא ענתה. היתקשרתי שוב היא ענתה ואז השיחה התנתקה.
לקחתי את המפתחות לרכב וירדתי במדרגות לפני שהגעתי למדרגה האחרונה הדלת נפתחת וחושפת את קנדל ,אמא ויואי.
וכמובן מיליוני שקיות בגדים. ״את בסדר?״ שאלתי והלכתי לכיוונה במהירות. ״כן בטח, למה שלא יהיה בסדר״ שאלה.
״לאונרדו״ אמר אחד החיילים, הסתובבתי עליו והוא הוסיף ״מצאנו את האיש שביקשת״ הפנית את מבטי אל קנדל ״נסיכה תעלי לחדר שלי אני כבר יבוא״ אמרתי והיא הנהנה מיד,לקחה את השקיות ועלתה למעלה.
״תכניס אותו למרתף״ עניתי בקול קר. החייל הנהן והלך מייד,
״את מי חיפשת״ שאל יואי לאחר שאמא עלתה לאגף שלה ושל אבא. ״את החתיכת מזדיין שחושב שהוא יכול לאיים או לגעת במה ששייך לי״ אני עונה בקול יותר קר ועולה לחדר שלי ששם קנדל מחכה.
״נו נסיכה נהנת בקניות״ אני שואל ומנשק לראשה. ״כן, אמא שלך כלכך חמודה״ היא עונה ואני מחייך ״יופי חשוב שתסדרו. זה יעזור מאוד בעתיד״ אני עונה וקנדל מנשקת את שפתי.
״אני אתעלם מימה שאמרת״ קנדל אומר אחריי שהתנתקנו מהנשיקה. דפיקה בדלת נשמעת ואני מבין שהמזדיין הגיע. ״אני כבר בא״ אני אומר והיא מהנהנת.
אני יוצא מהחדר וראה את הפרצוף של יואי במבט ׳בוא נשבור את הזין הזה׳ אני מהנהן ואנחנו יורדים למרתף.
אנחנו נכנסים למרתף ואני רואה את המזדיין הזה קשור לשלשלאות מהרגליים והידיים. ״מה זה מי אתם״ הוא שואל ואני מצחקק.
״אני הסיוט הכי גדול שלך״ אני עונה במבט קר ולוקח את הסכין האהובה עליי.
אני מתקדם אליו וחורט על מצחו ׳בן זונה׳ הוא צורח ומשתולל בתוך השלשלאות דמעות מתחילות לרדת על פניו, בחיי איזה תינוק.
אני מחליט להשאיר אותו ליואי שיתן לו טיפול קטן ומחר כבר נמשיך. אני רוצה שהוא יסבול כל דקה מזוינת שנותרה לו בחיים.
________________
סליחה שהפרקים יותר קצרים אני מנסה לעשות כמה שיותר
פרקים❤️
YOU ARE READING
you love me {1}
Romanceמשפחתו שולטת בכול נו יורק לא מפגין טיפה של פחד אבל הוא הפחד של רובם. רק תלמיד תיכון וכבר גורם לפחד, לאונרד אוילר השם שהרעיד את האדמה. ואז יש אותי :) קנדל לוניאו אבל המשפחה שלי קוראת לי קן, כן רק המשפחה בבית ספר הקודם שלי עברתי התעללות פיזית ונפשית...
