אשלי
החדר של סבסטיאן גדול. הרבה יותר גדול משלי לפחות. אבל הוא נראה כמו חדר סטנדרטי של כל בחור כמעט, החלל ריק חוץ ממיטה זוגית, שולחן וארון. הצבעים אפורים ומשעממים, על השולחן מונחים ספרי לימוד ומחשב נייד ועל הרצפה פזורים כמה בגדים. למרות זאת, החדר מואר ואפילו יפה בעיניי, התריסים פתוחים ואור שמש עדין נכנס מהם, והריח באוויר של מאסק מעורבב עם ניחוח עדין של עישון.
״רואה משהו שמעניין אותך?״ אני מרגישה את עיניו של סבסטיאן עליי בזמן שאני בוחנת את החדר.
״יש מקום לשיפור.״ אני מתלוצצת ומושכת בכתפיי.
״אני מסכים.״ הוא מתקרב אליי ואני יכולה להריח את אותם ריחות משכרים שאופפים את החדר בסבסטיאן.
תתרכזי, אשלי.
אני מסתובבת אליו, ״כדאי שנעבוד.״ אני מוציאה מכיס הג׳ינס שלי את דף השאלות המקופל שמר האריס חילק בשיעור ומנופפת בו.
סבסטיאן מוריד את עיניו אל הדף, ״כן, רעיון טוב.״ הוא לוקח את המחשב מהשולחן ומתיישב על המיטה. הוא פותח את המחשב ולוחץ על כפתור ההפעלה.
״את רוצה לעמוד ולנעוץ בי מבטים בזמן שאני עובד או שאת מצטרפת אליי?״ הוא מרים אליי את מבטו וטופח על המקום הפנוי לידו.
אני מבינה שלא אמרתי כלום במשך שניות ארוכות ובהיתי בו.
״לא נעצתי מבטים.״ אני מתריסה ומתיישבת לידו.
״זה בסדר, גם אני נועץ בך מבטים לפעמים.״ הוא מגחך.
״זה.. מטריד.״ אני מכווצת את גבותי.
סבסטיאן מחזיר את מבטו למחשב ומקליד את הסיסמה- Richard3972.
״מי זה ריצ׳רד?״ אני מעקמת את אפי.
״אבא שלי.״ הוא נאנח, ״הוא קנה לי את המחשב והתקין לו את הסיסמה. יש לו גישה לכל דבר כאן.״ הוא מזעיף את פניו וקולו מריר.
״פשוט תשנה סיסמה, זאת לא בעיה.״ אני מציעה לו.
סבסטיאן פולט צחוק, ״זאת לא בעיה, חוץ מזה שאבא שלי ויקלוט שעשיתי את זה ו-״ הוא עוצר את עצמו מלהגיד משהו נוסף.
״ו..?״ אני שואלת.
״לא משנה.״ הוא נאנח.
״יש פה את כל האמצעיים הספרותיים. בואי נתחיל לכתוב.״ הוא מעביר נושא ומפנה את מסך המחשב אליי.
״צריך קודם לבחור שיר.״ אני מזכירה לו.
״שיט, נכון. יש לך משהו בראש?״ הוא משפשף את עיניו.
האמת שאין לי מושג איזה שיר מתאר את היחסים שלי עם סבסטיאן. אני לא יודעת בכלל מה היחסים שלי איתו, אני מניחה שאנחנו חברים, אבל הקשר שלי עם סבסטיאן הוא לא דומה לקשר שיש לי עם חברים שלי. הוא הרבה יותר מזה.
״אין לי כלום.״ אני אומרת בתסכול.
״אנחנו חברים, נכון? אז בואי נמצא שיר על חברים.״ הוא מחייך.
״בסדר.״ אני לוקחת את המחשב ומניחה אותו על ירכיי. אני מחפשת את המילה ׳Friends׳ בספוטיפיי כי אין דרך אחרת להתחיל את מסע החיפושים הזה.
אחרי 24 שירים שמכילים את המילים Friends, Friend, Friendship, אני וסבסטיאן מתייאשים. כולם שירי אהבה במסווה של איך שהם נקראים.
״טוב, נחפש לפי זמרים אהובים.״ אני מחליטה לפרוש מחיפוש שירים שבשמם נמצאת המילה ח.ב.ר באיזשהו אופן.
״מי הזמרים האהובים עלייך?״ סבסטיאן שואל אותי.
״דה פריי, קולדפליי, לנה דל ריי, בירדי, גרייסי אברמס.״ אני מונה את הזמרים והזמרות הכי מושמעים בפלייליסט שלי.
״לא, לא, לא ולא.״ הוא נראה משועמם.
״מה לא?״ אני מזעיפה את פניי. אין לו זכות להעביר ביקורת על הטעם המוזיקלי שלי, שאגב, הוא מושלם.
YOU ARE READING
להרוס אותנו
Lãng mạn🥇מקום ראשון- #רומנטיקה 30/6/2023 🥇מקום ראשון- #תיכון 30/6/2023 🥇מקום ראשון- #שונאיםלאוהבים 23/6/2023 אשלי ווקר לא מחפשת בלאגן. הילדה הטובה שלא מפרה את הכללים, אבל לא חסר לה חוצפה. היא באה לסיים את השנה האחרונה שלה ללימודים בבית ספר חדש. היא רוצה...
