להרוס אותנו

פרק 7 | שטן מענג

אשלי

אני פשוט לא מאמינה על הבן זונה הזה!
אני לא מבינה מה עשיתי שהוא כלכך שונא אותי ומתאכזר אליי ככה. אני חושבת שהוא נהנה מלראות אותי מתעצבנת.

אני הולכת בתסכול לחדר שלי, שאצטרך לבלות בו את היומיים הבאים. זה פאקינג מטופש. אני בחיים שלי לא עישנתי, אם אמא היתה תופסת אותי מעשנת, היא היתה מעיפה אותי מהבית.

אני ומירה תמיד הלכנו לפי החוקים. אני מניחה שחלק בי רצה לרצות את אמא על זה שאבא היה נורא, מירה היא פשוט ילדה טובה מטבעה. כואב לי עליה שהשארתי אותה לבד עם אמא. אני רושמת לעצמי בראש לזכור להתקשר אליה השבוע.

אני מחליטה לקחת את המכחולים שלי והאקריליק ומתיישבת לצייר. אומנות זה חלק בלתי נפרד ממני. בבתי ספר הקודמים, שבקושי היו לי חברים בודדים וגם הם לא היו קרובים אליי, הייתי מבלה את כל הזמן הפנוי שלי בסדנת אמנות.
זה השתיק את המחשבות הרעות שהתרוצצו כל הזמן במוחי.

עוברות שעות ספורות ונשמע תקתוק בדלת.
אני קמה לפתוח את הדלת ורואה את הבן אדם האחרון שציפיתי לראות, ולרי.

״היי, אני יכולה להיכנס?״ ולרי מחייכת בהיסוס.
״בטח.״ אני מכניסה אותה וסוגרת את הדלת.
״שמעתי שהשעו אותך כי עישנת.״ מבטה סורק את החדר.
״אני לא עישנתי, את יודעת את זה. סבסטיאן שיקר למנהל כדי שיעניש אותי.״ אני מגלגלת את עיניי ומתיישבת על המיטה.

אחרי שתיקה קצרה אני מחליטה לשאול אותה. ״מה קרה שהפסקת לכעוס עליי פתאום?״
היא מסתובבת אליי ונאנחת, ״את חסרה לי, לא אשקר, ואני חושבת שהגיע הזמן שאני אקשיב לצד שלך בסיפור.״ ולרי מתיישבת לידי.

אני ממצמצת את עיניי, ״טוב, אני לא ארדוף אחרייך בשביל שתאמיני לי הפעם. אני אומר את זה פעם אחת, אני וטומי מעולם לא שכבנו. הוא היה שיכור באותה מסיבה ופשוט נכנס ונשכב על המיטה שישבתי עליה, ואחרי שתי דקות בדיוק, את נכנסת לחדר.״ אני מספרת לה בכנות את מה שקרה לפני שנתיים, אף על פי שכבר הסברתי לה את זה עשרות פעמים.

ואל מעולם לא סמכה עליי באמת כפי שטענה, זאת ההוכחה לכך. אני וטומי באמת לא שכבנו. אני מעולם לא שכבתי, עם אף אחד, אבל אני מחליטה להשמיט את הפרט הזה מוולרי.

״אני מאמינה לך, הפעם אני מאמינה. אני מצטערת על כך שהקשר שלנו נותק בגללי.״ היא משחקת בעצבנות עם אחת הכריות על מיטתי.
״אני לא היחידה שהיית צריכה להאמין לה, את אמורה לסמוך על הבן זוג שלך.״ אני מניחה יד על כתפה. ולרי נאנחת, ״אני יודעת,״ היא מחייכת אליי, ״אנחנו יכולות אולי.. לנסות לחזור לקשר?״ היא מביטה בי בציפייה. ״אני אשמח.״ אני משיבה לה בחיוך ומחבקת אותה. לא תזיק לי בת ברית חדשה במקום הזה.

הערב כבר הגיע, ולרי הלכה לפני שעתיים.
אני יושבת בתסכול על המיטה וסופרת את הדקות.
כבר עשיתי את כל העבודות להגשה שהיינו צריכים להגיש רק בעוד שבועיים. אני מסתובבת בחדר בעצבנות, מנסה לחשוב איך אני אוכל להעביר את הזמן. ואז הטלפון שלי מצפצף.

אני מרימה אותו ורואה שהתקבלה הודעה מסבסטיאן.
סבסטיאן: נהנית מהיום החופשי שלך?
כן בטח. לבחור הזה אין שום בושה.
אני: אל תשחק את עצמך תמים, אני יודעת שבגללך אני בעונש.
אני מקלידה ומביטה בטלפון בזעף.
סבסטיאן: משעמם לך?
אני: כן.
סבסטיאן: רוצה חברה? אנחנו יכולים לעשות דברים כיפיים יחד.

הוא מדבר על מה שאני חושבת שהוא מדבר?
הדמיון שלי הולך למחשבות על סבסטיאן בין רגליי, מנשק אותי, וזה גורם ליריבים שלי להיצמד זו לזו.
תפסיקי. הוא האויב שלך, מפגרת.

אני: כמו מה, למשל?
מפגרת, מפגרת, מפגרת.
סבסטיאן: את יכולה לשחק לי עם הזין, ואני אשחק לך עם הכוס.
אני ממצמצת את עיניי, לוודא שלא דמיינתי את ההודעה שקראתי. הדמיון שלי רואה תמונות שלי ושל סבסטיאן שאסור לי בשום אופן לדמיין.
הרטיבות בין רגליי מתפשטת, ואני מרגישה את הפטמות שלי מתקשות.

סבסטיאן: אפשר גם רק מזמוזים אם זה מוקדם לך מידי(;
אני: תפסיק! לא מעוניינת בחברה שלך. לך תשחק את המשחקים שלך עם קטלין.
סבסטיאן: אני לא רוצה את קטלין.

עוד צפצוף,
סבסטיאן: אני בא.
אני: אתה לא.
סבסטיאן: כבר בדרך.
אני: תחזור או שאקרא למנהל.
סבסטיאן: לא כיף איתך, עכשיו הזין שלי קשה בגללך.
הבחור הזה. אין מילים.
אני מחליטה להניח את הפלאפון, השיחה הזאת לא הולכת למקום חיובי.

הזין שלי קשה בגללך. אני לא יכולה לשקר, המילים המלוכלכות שלו משפיעות עליי.
אני מתיישבת לאחור במיטה ונוגעת ברטיבות שבין ירכיי.
אני עוצמת את עיניי ומדמיינת את הידיים של סבסטיאן במקום הידיים שלי, לוחש לי מילים מלוכלכות באוזן, מנשק אותי במקומות הפרטיים, ומחדיר אצבעות לכוס שלי.

אני מרגישה את האורגזמה נבנית בתוכי ואני ממשיכה את התנועות הסיבוביות ומגבירה את הקצב.
אני אשחק לך עם הכוס. המילים שלו מלטפות אותי. ואני נדחקת לקצה, אני מרגישה גלים של עונג מתפשטים בגוף שלי.
ואז אני גומרת כלכך חזק. אני מתנשפת ומסדירה את הנשימה שלי.

אני לא מאמינה שאני כזאת טיפשה, לגמור בגלל המילים שלו.
אני נרגעת במיטה והפלאפון שלי שוב מצפצף.
ההודעה מעלה חיוך ממזרי על פניי.

סבסטיאן: עשיתי ביד עכשיו כשאני מדמיין אותך ערומה.