להרוס אותנו

פרק 5 | מסיבת הפתעה

אשלי

אני מתארגנת מול המראה בחדרי, המסיבה מתחילה בעוד חצי שעה ואני לא מצאתי עדיין בגדים ללבוש.
בחוסר אונים אני מחליטה להתקשר למייקה, היא בטוח תדע מה לעשות.

היא עונה לי בצלצול הראשון, ״אש! מה קורה?״ אני מצחקקת לשמע ההתלהבות בקולה.
״היי, רוצה לבוא לעזור לי להתארגן? אני לא יודעת מה ללבוש״ אני שואלת אותה בתחינה.
״אני בדרך.״ היא אומרת ומנתקת מיד.
אני מתיישבת בתסכול על המיטה בדיוק כשהטלפון שלי מצפצף, אני מרימה אותו ורואה שהתקבלה הודעה מסבסטיאן. איך הוא השיג את המספר שלי?

סבסטיאן: תהיי מוכנה בעוד עשרים דקות.
שיט. שיט. שיט.
אני: לא מצאתי עדיין מה ללבוש! אני לא אהיה מוכנה.
סבסטיאן: מעולה. גם ככה סיכמנו שתגיעי ערומה.
אני: אני לא מגיעה ערומה, תצטרך להישאר עם התמונה בדמיון שלך. אני אסיים להתארגן ואגיע עם מייקה למסיבה.
סבסטיאן: מה שתרצי. הפסד שלך, בלונדי.

אני מחייכת כשאני קוראת את הכינוי שהדביק לי. בלונדי. יש בזה משהו חמוד, לא אשקר.
אבל בבחור הזה אין שום דבר חמוד.

מייקה נכנסת לחדרי עם ערמת בדים שחורים בידיה. ״למה כלכך הרבה בגדים?״ אני שואלת אותה ומצחקקת על כך שלקחה את המשימה ברצינות. ״אני הולכת להפוך אותך לחתולה סקסית.״ היא מחייכת בערמומיות.

אני צוחקת, ״חתולה סקסית? מה זה אומר בכלל?״
״זה אומר שאת תוציאי לכל הבנים את העיניים בעזרת הגוף שלך.״ היא מתחילה לחטט בערימה שהביאה איתה.

״הא! מצאתי!״ מייקה מחזיקה בידה שמלת סטרפלס שחורה צמודה מבד מנצנץ. ״זה לא נראה לך חשוף מידי?״ אני מעלה את חששותיי. היא מנופפת בידיה, ״ממש לא, זה יראה מושלם עלייך. תנסי.״ היא דוחפת לי את השמלה לידיים.
אני פושטת במהירות את בגדיי ולובשת את השמלה. היא קצרה יותר משחשבתי, מגיעה לי עד קצת אחרי הישבן.

״מושלם!״ מייקה קופצת בשמחה. אני מחייכת אליה דרך המראה ובוחנת את בבואתי. האיפור המעושן שהחלטתי לנסות מקודם משתלב נהדר עם השמלה השחורה ומשווה לי מראה סקסי.

אני נועלת עקבים כסופים ומחליטה לוותר על ג׳קט, בתקווה שהאלכוהול יחמם אותי במהלך הערב.

אני ומייקה מגיעות למסיבה באיחור של חצי שעה, המסיבה כבר בעיצומה. אנחנו נדחקות בין צפיפות של תלמידים שרוקדים ומגיעות לשולחן האלכוהול.
״הופה, את מי אני רואה כאן?״ לוק כורך את זרועותיו סביב הכתפיים שלי ושל מייקה.

״היי לוק,״ מייקה מקבלת את פניו באנחה. בניגוד לכמעט כל הבנות בבית הספר, מייקה היא היחידה שלא נופלת בקלות לרגליו של לוק. המראה של הילד הרע עם השיער הבלונדיני הכהה והקעקועים, בהחלט נותן לו נקודות אצל הבנות.

לוק מתעלם מהפנים החמוצות של מייקה ומעביר את תשומת ליבו אליי, ״מה איתך, אשלי? איפה הדייט שלך?״ הוא שואל אותי.
שאלה טובה.
״אני לא יודעת, כדאי שאלך לחפש אותו.״ אני משתחררת מהאחיזה של לוק, ומשאירה אותו ואת מייקה תקועים אחד עם השניה.

אני מחפשת את סבסטיאן בין כל האנשים אבל זה כמעט בלתי אפשרי, הבית הזה עצום.
מישהו נוגע בכתפי, שאני מסתובבת אני מגלה שזה אנדרו, חברו של סבסטיאן. ״את מחפשת את סב?״ הוא מביט בי באדישות. לא קלטתי אותו עדיין, הוא נראה הרגוע של החבורה, אבל עדיין לא קרוב להיות ילד טוב.

״כן, אתה יודע איפה הוא?״ אני שואלת אותו.
אנדרו מגחך ובוחן אותי במבט מזלזל. ״חבל על הלב שלך, סב יאכל אותך בעודך בחיים.״ קולו נשמע יותר כמו איום, מאשר אזהרה. לפני שאני מספיקה להגיב הוא מסתובב ומסתלק משם.
מה לעזאזל? אני לא מחבבת אותו. בכלל.
אני מחליטה להתעלם מהמילים המוזרות שאנדרו אמר לי וממשיכה בחיפושים אחרי סבסטיאן.

אני עוברת בכל הבית אבל אין סימן לסבסטיאן. אני רואה את ולרי עם טומי, הם רוקדים ונראה שהם לא מבחינים במישהו אחר מלבדם.

כשאני כמעט מחליטה לוותר וללכת לחפש את מייקה, אני רואה את גבה של קטלין, היא מרוחה כולה על סבסטיאן והם כמעט אוכלים אחד את השניה בנשיקה.

טוב, זה.. משפיל. אני הולכת אליהם בצעדים מהירים ונחושים. ״היי, סב! לא נעים לי להפריע למופע המזמוזים שלכם, אבל ראית אולי את הדייט שלי?״ סבסטיאן מתנתק מהנשיקה ברגע שהוא שומע את הקול שלי, וקטלין מתרגזת, אבל ממשיכה ללטף לסבסטיאן את החזה.

סבסטיאן בוחן את גופי מלמעלה למטה בעיניו.
״מה לעזאזל את לובשת?״ הוא נראה מזועזע. יופי.
״אני לא חושבת שיש לך זכות להביע את דעתך על הלבוש שלי, נראה שלפני שניה, כשהלשון שלך היתה תקועה לה בגרון, זה לא הפריע לך.״ אני מצביעה על קטלין.

סבסטיאן מעיף ממנו את קטלין וצועד לעברי. הוא תופס בזרועי ומחייך, ״אם את חושבת שההצגות שלך מעניינות מישהו, תחשבי שוב. את לא מעניינת אותי, למעשה, את נטל. אני לא יודע מה חשבתי לעצמי, להביא אותך בתור הדייט שלי.״ הוא אומר ונראה מרוצה מעצמו, כאילו תכנן את כל זה.

״אתה דוחה. ואתה לא היחיד שיכול לשחק את המשחק המטופש הזה.״ אני אומרת לו ובדיוק שאני עומדת להסתובב וללכת, בחור נדבק אליי מאחור ומחזיק במתניים שלי. אני עומדת להעיף אותו אבל אז עולה רעיון במוחי.

אני מסתובבת אל הבחור ומדביקה אליו את שפתיי. הוא נהנה. כנראה לא ציפה שאני אזרום עם ההתנהגות המגעילה שלו. אני מעיפה מבט לעבר סבסטיאן ורואה שהוא מסתכל עליי במבט עצבני, אני מרימה לו אצבע שלישית וממשיכה לנשק את הבחור.