אשלי
״היי, אשלי.״ בחור גבוה מדביק את צעדיי בדרך לקפיטריה.
אני מעקמת את פרצופי. מי זה?
״כריס.״ הוא עונה על השאלה ששאלתי במוחי.
״אממ, היי.״ אני משיבה לו בחצי חיוך.
״מה שלומך? איך את מתאקלמת בבית ספר?״ הוא ממשיך ללכת לידי.
״אני בסדר, נראה לי. איך אתה מכיר אותי?״ אני שואלת בחשד. למה יש לי תחושה שהוא קשור לסבסטיאן?
״את החדשה, כולם מכירים אותך.״ הוא מושך בכתפיו.
מממ. אוקיי.
״שמעת על המסיבה בשבת הקרובה?״ הוא ממשיך את השיחה.
״לא, ואני לא יודעת אם אני אצא פה לעוד מסיבות.״ אני עונה לו.
״למה? חוויה רעה?״ הוא שואל בגיחוך.
״אפשר לומר, בכל מקרה, אני לא טיפוס של מסיבות.״ אני מגיעה לכניסה של הקפיטריה, וכריס עוצר אותי.
״תראי, תני לזה הזדמנות אחרונה, אני אשמח שנלך יחד.״ הוא מחייך אליי.
אני בוחנת את פניו, למצוא סימן של שקר או שעשוע. אני לא אסבול עוד השפלה כמו שהייתה במסיבה הקודמת. כמעט כולם ידעו שסבסטיאן, הבחור הכי נחשק, הזמין אותי. ואז גם ראו איך הוא נישק את קטלין הכלבה כשהיה אמור לבלות איתי.
אני רואה בפניו של כריס רק ציפייה, ואני חייבת להודות שהוא נראה נחמד, וגם נראה טוב.
״בסדר, אני אבוא איתך.״ אני נאנחת.
״מגניב, יהיה כיף, אני מבטיח לך.״ הוא דוחק בי במרפקו ופותח לי את הדלת.
ג׳נטלמן.
כשאני נכנסת לקפיטריה אני ישר מבחינה במייקה, שמסמנת לי עם היד לבוא לשבת איתה. אני מחייכת אליה ומתקדמת לעברה. באותו רגע, גם ולרי מנופפת לי. אוי.
אני מסמנת למייקה שאגיע בעוד רגע והולכת לוואל. לא דיברנו מאז אותו יום בחדר שלי.
״היי,״ וואל מחייכת אליי. אני רואה שהיא יושבת לבד ותוהה לעצמי איפה החברות ובן הזוג שלה, טומי.
״היי, את רוצה אולי לשבת איתי ועם מייקה?״ אני מציעה לה. היא מעבירה את מבטה אל מייקה, שיושבת שתי שורות מאוחרי.
״בטח, אני אשמח.״ אני לוקחת את המגש שלה ואנחנו מצטרפות למייקה.
מייקה שואלת אותי עם העיניים ׳מה לעזאזל?׳ ואז אני נזכרת שלא עדכנתי אותה בשיחת הפסקת האש שלי ושל ולרי.
אני נותנת למייקה את מבט ה׳אני אסביר אחר כך׳ שלי, והיא משתתקת.
הדקות הראשונות טיפה מביכות, כי מייקה וולרי אמנם מכירות אחת את השניה, אבל מעולם לא היו חברות. לבסוף מייקה משתחררת ונכנסת לדמות הקלילה שלה. ואל והיא מסתדרות מעולה, וזה משמח אותי לראות את זה. זה גורם לי להרגיש שאולי יש באמת סיכוי שאני וואל נחזור להיות קרובות.
״אתן באות למסיבה בשבת?״ אני שואלת אותן.
שתיהן מביטות בי במבט לא מאמין.
״ממתי את חיית מסיבות?״ ולרי מגחכת.
״כריס הזמין אותי לבוא איתו.״ אני מושכת בכתפיי.
״אש, כריס הוא חתיכת שמוק.״ מייקה אומרת וגורמת לי להתעצבן.
״למה?״ אני מרימה גבה ומביטה בה. הוא דווקא נראה נחמד.
״אני לא יודעת, הוא פשוט כזה. בכל אופן, מתי הוא הזמין אותך?״ מייקה חוקרת אותי, אין שום פרגון בקולה.
״לפני שנכנסתי לכאן, הוא היה נחמד אליי.״
אני משלבת את ידי ומעיפה מבט אל כריס, שיושב עם שני חברים שלו. הוא לא נראה קשור לסבסטיאן ולחברים שלו באיזשהו אופן. אז אין סיבה שאחשוד שהכוונות שלו רעות.
״לא, אשלי, אל תצאי איתו. יש שמועות שהוא הטריד מישהי בשנה שעברה.״ מייקה מניחה את ידה על זרועי. זה גורם לגוף שלי לעקצץ מעצבים.
״שמועות? את שומעת את עצמך? מה אם הבחור המסכן לא עשה שום דבר, ואת סתם מאשימה אותו?״ אני מטיחה בה.
״היי, בנות, תרגעו.״ ולרי מתערבת בשיחה, ״אשלי, אני אף פעם לא שמעתי משהו רע על כריס, הוא באמת נראה נחמד. מייקה, אנחנו נהיה שם בכל מקרה להשגיח, אז לא יקרה שום דבר.״ ולרי מחייכת אל מייקה ומנסה לצנן את העצבים שלנו.
״לא. אני לא אהיה שם, כי הזהרתי אותך. תעשי חיים.״ מייקה קמה מהשולחן ויוצאת מחדר הקפיטריה. אני מזעיפה את פניי. למה שהיא תהיה כלכך נסערת מזה שאני יוצאת עם כריס?
חוץ מזה, אני יכולה להגן על עצמי.
ולרי מניחה יד על הכתף שלי. ״אשלי, אתן תהיו בסדר. את צריכה קצת להנות, זה יעשה לך טוב להיות במסיבה.״ היא מחייכת אליי.
~~~~~~~~~
אני רואה את סבסטיאן כשאני בדרך לחדר שלי. הוא הולך לכיווני, אבל אני מתעלמת ממנו וממשיכה ללכת. נמאס לי מהשטויות שלו. רגע אחד הוא מתנהג כאילו אנחנו ידידים, בערך, וברגע השני מתייחס אליי כמו לצעצוע שלו.
״בלונדי, הרבה זמן לא התראינו.״ הוא מביט בי בשעשוע.
אני מכווצת את עיניי. ״רק שעתיים, דביל.״
״זה מספיק זמן בשביל לגרום ללב שלי לכאוב מגעגוע אלייך.״ הוא טופח כמחווה על ליבו.
״חה-חה-חה.״ אני מגלגלת את עיניי וממשיכה ללכת.
״יש לך דייט, למסיבה?״ הוא קורא מאחורי.
אני מסתובבת מיד.
״איך ידעת?״ אני חוזרת על צעדיי והולכת לכיוונו.
״אני לא, רק שאלתי.״ הוא משלב את ידיו ומביט בי במבט משועשע.
״יש לי דייט.״ אני זוקרת את סנטרי. ״אני מניחה שהוא יהיה יותר טוב ממך.״ אני עוקצת אותו.
״זה לא יהיה קשה, אבל עדיין, אני בספק.״ הוא מרחיב את חיוכו. בא לי למחוק לו את החיוך היהיר מהפנים. זה נראה שהוא יודע משהו שאני לא. אולי אני סתם חושבת על זה יותר מידי.
״אני מניח שנתראה שם, בלונדי.״ הוא אוחז בסנטרי.
״נתראה.״ אני מצמצמת את עיניי במבט חשוד והולכת.
YOU ARE READING
להרוס אותנו
Romance🥇מקום ראשון- #רומנטיקה 30/6/2023 🥇מקום ראשון- #תיכון 30/6/2023 🥇מקום ראשון- #שונאיםלאוהבים 23/6/2023 אשלי ווקר לא מחפשת בלאגן. הילדה הטובה שלא מפרה את הכללים, אבל לא חסר לה חוצפה. היא באה לסיים את השנה האחרונה שלה ללימודים בבית ספר חדש. היא רוצה...
