אמא שחורה באדום

אני מעדיף לא להפוך לבובת סמרטוטים. תודה🙏

הפה שלי לא חסום כמו ג'ימין. הוא היה מוכה, כולו פצוע ומלולכך.

"מה..." התחלתי לומר, אבל אז הבחנתי בעוד שני נערים, יושבים קשורים כמונו. הבעיה שלהם הייתה, זה שהם דיממו בטירוף וכל פינה בגופם הייתה פצועה ומוכה.

אחד מהם, שלא ראיתי את פניו, היה מעולף לגמריי. והשני ישב על ברכיו והסתכל עלינו במבט נחוש, אבל מפוחד, מבט שורד שמפענח את הסביבה כדי לנצל אותה.

הבגדים הישנים והגדולים שלהם קרועים ומחוררים. ושיערם ארוך וסבוך. הם נראו ממש צעירים. עוד יותר ממני.

"תראו תראו" קול מחוספס וציני התקדם אלינו בצעדים קשים ורמים. לא העזתי לצייץ. שני הנערים, או לפחות הער מבינהם, התכווץ והוריד את ראשו בהכנעה מפוחדת.

נעליים גדולות ומגושמות צעדנו לקראתנו. מכנסי ג'ינס רחבים וישנים וגופיה מלוכלכת שמעלייה ג'קט עור מרופט. האיש שעמד מעלינו, היה כמעט בגובה שני מטרים, לא מגולח ושיער ארוך ופרוע.

הוא היה שרירי ומפחיד. מלא קעקועים מזעזעים, שאפילו שאני אוהב קעקועים, אלו היו מכוערים ומרושלים.

קודם הוא פנה לנער המעולף והזיז אותו כמו פגר עם הרגל המגושמת שלו. ולאחר מכן, הוא התכופף אל השני.

"אתם לא חייבים לא משהו?" הוא צחקק. לפתע, שמתי לב שמאחוריו עומדים עוד שלוש כמוהו, מפחידים ומגושמים.

הנער הער התנשם בכבדות בראשו המורכן כשיערו נופל על פניו ולא ענה. "איפה הכסף, דביל?!!" הוא המשיך לזרוק לעברו קללות כאלו ואחרות, והנער רעד.

"מצטער...אדוני...." הוא גמגם בקול נעים ורך, אבל שבור לחלוטין.

"לפחות השניים האחרים יהיו שווים משהו?" הוא פנה לאחד המגודלים שישר צעק 'כן אדוני!' בקול. ג'ימין הביט בקרקע ואני המשכתי להסתכל על המחזה. מעשה נועז, אבל ככה אני...ידוע שאני קצת לא נורמאלי...

"אני מאוד מקווה בשבילך, עבד קטן" הוא צחק בקול וסָטר לנער בפניו. הנער כמעט עף מעוצמת המכה והשיער הארוך שלו נדבק לפניו המפוחדות והמזיעות. הבריון המפחיד קם על רגליו בחזרה והסתכל על גבו השפוף של הנער האומלל. בלי טיפה של רחמים, הבריון הדוחה בעט בנער בכזו עוצמה, כך שהצליח להעיף אותו כמו כדור מפונצ׳ר אל הקיר שחבט בגופו של הנער הצנום שרק נאנח מכאב.

הבריון וחבריו צחקו. הם בעטו מעט גם בנער המעולף, סתם בשביל הכיף. החבר שלו היה כל כך גמור, עד שבקושי הצליח לנשום, שלא לומר, להגן על החבר המעולף שלו. אבל עכשיו הגיע תורנו. שיט!

האמת, שממש לא היה בתכנון שלי להפוך לבובת סמרטוטים שזורקים אותה ממקום למקום. ודי רציתי לחיות (הופתעתי מעצמי...), כך שאני חושב שממש נלחצתי כשהבריון התקרב אליי ראשון כשהוא מעיף את ג׳ימין הצידה עם הרגל ונותן לחברים שלו להתעלל בו קצת.