פרק 4

471 37 2
                                    

"תתכופף" פקדה עליי והתכופפתי, יושב על ברכיי, מטה את ראשי אלייה. 

היא החלה לשיר וכול הכאב חלף. אנה בל העבירה את ידה בשיערי והתיישבה למולי. "לא הייתי צריכה להביא אותך" אמרה ומבטה מתנצל . "לא נורא, לפחות מוות מהיר יכל להיות לי" אמרתי בניסיון לשעשע קצת ולשפר את האווירה, לוקח אותה אליי "את בסדר? לא יכלתי להתאפק שיעשה לך משהו נסיכה" היא התקרבה אליי

"תשתוק, אם היית מת הייתי מעדיפה למות בעצמי" אמרה מחזיקה בידי, הרמתי גבות  

"תודה שהצלת אותי, אתה מדהים" המשיכה ואמרה "זה בסדר" השבתי קם ומקים אותה איתי

"בואי תגורי אצלי עד שירגע המצב" התחלנו לדבר בדרך חזרה ואז פלטה לפתע

"אתה יכול לגזור לי את החלק הנפוח של השמלה? זה מפריע לי ללכת פה בין העצים "  הינהנתי מתכופף ומוציא פיגיון מחגורתי, חותך את הבד המנופח של שמלתה. "מתי אחזור לממלכה?" שאלה והביטה בי

"לא יודע.. בקרוב אולי" נאנחתי, זורק הצידה את הבד הגזור וקם, מזיז את שיערה הסתור לאחור ומביט בה

"כשירגע אני אבוא איתך ותחזרי " היא תפסה בידי והתקרבה "אולי עדיף שלא אחזור"  לחשה מעט , הרמתי גבות מבולבל

אך היא עלתה על קצוות אצבעותיה ושפתייה רפרפו על שלי בנעימות וברכות. הצמדתי אותה אליי והרמתי אותה בקלות, לא יודע.. הרגשתי צורך מוזר כזה, ליבי דפק בחוזקה. 

היא הייתה קלילה כמו נוצה, היא הצמידה את שפתייה לשלי ונישקה אותי ללא היסוס.

ידה שיחקה בשיערי מידי פעם ונישקתה הייתה עדינה ואיטית, מצמיד אותה לעץ מאחור קלות , אך היא לא ויתרה והחליפה צדדים, תופסת בי וריפרפה על צווארי . נישקתי אותה נשיקה חטופה והפסקנו. היא ירדה על רגלייה והביטה בעיניי, ידייה על חזי וידיי על צדדי גופה הרזה.

"מה זה אומר עליינו עכשיו?" שאלה אנה בל מסתכלת בי

"מה את חושבת?" לא ידעתי מה היא רוצה שניהיה, אני עדיין לא קולט מה היה פה עכשיו. הבטתי בה ומשאיר את ידי על צדדי גופה מוריד למותניה מעט. "אצלנו בממלכה זה נחשב ניסואים" צחקה והרמתי גבות מופתע "אצלך זה לא ככה בטח, אז תענה לי" צחקתי וליטפתי את שיערה

"תלוי, יש אצלנו רומן.. זוג.. מה את רוצה? " שאלתי , ידעתי שזוג.

"אני מנחשת שזוג" חייכתי חיוך עקום וסובבתי אותה מחבק אותה מאחור ומושך אותה להליכה אחריי

"אז זוג" צחקנו הולכים לבית .

"מה זוג עושה?" שאלה ופתחתי את דלת הבית

"הם יחד, כמו נשואים, רק דיי אחרת " אמרתי, קת'רין אימי באה "מה קרה ? דאגתי כולכך !"

"תסביר לי אחר כך" לחשה לי אנה בל "שלום לך קת'רין" חייכה לאימי

"אוה ! שלום לך אנה בל, נערה יפהפייה" אימי הביטה בה בחיוך רחב

"היה קצת בעיות בדרך, היא תישן איתי בחדר", או חדר אחר " אמרתי ואימי הינהנה

"כמובן, עוד מעט הארוחה מוכנה" חייכתי אל אימי והלכתי לחדר .  

~קתרין~

"אני יכולה לעזור לבשל?" שאלה אנה בל וכנראה ראתה את הקרע בשרוול שמלתי "אפשר לתפור לך בבקשה?"

צחקתי "אם את רוצה, חמודה " אמרתי והיא תפרה בקלילות, הלכתי למטבח ואחרי כמה זמן בא למטבח ג'ייס מקולח.

שיערו רטוב ורק עם מכנס טרנינג אפור. הנדתי בראשי

"היי מאמא, מכון?" שאלתי  "לא" אמרתי ממשיכה לבשל.

אך ראיתי איך אנה בל מביטה בו, חייכתי קלות  

An Unexpeted Change ...Where stories live. Discover now