פרק סיום :O

373 28 14
                                    

נכנסנו ואנה בל הלכה בשביל ורדים יפהפיים ולצידה מת'יו מחייך באושר, היא לא ראתה אותי עדיין . 

החזקתי בידה של אלקסיס, אנה בל נראתה כולכך יפה, זוהרת בשמלת הכלה הלבנה והתפוחה, צדקתי, יפה יותר מאלקסיס בשמלה הזו. הרגשתי כמו גוש נתקע בגרוני והשתעלתי , אך לא הורדתי ממנה את מבטי המוקסם. ראיתי שהיא הסתובבה והביטה בי בפליאה , סמוקה וממשיכה ללכת, חיבקתי בלית ברירה את צד גופה של אלקסיס. אלקסיס הניחה את ראשה על חזי מחוייכת מעט ונשקתי לראשה, הכומר החל לדבר ולבסוף "אתה רשאי לנשק את הכלה" בלעתי את רוקי רואה את מת'יו קרב אלייה והיא מנשקת אותו מוקסמת, השפלתי מבט לקרקע ומרגיש את ליבי נצבט. לפתע אלקסיס החלה לצחוק, אנה בל הביטה בה ברוזע "הוציאו אותה מכאן !" פקדה והשומרים באו, הזזתי אותם "נלך לבד" אמרתי מביט ישירות באנה בל במבט כמעט שבור ולוקח את אלקסיס,. 

יצאנו וישבנו בחצר, משרתת באה לקרוא לי לדבר עם אנה בל, הנדתי בראשי "לא תודה, אאלץ לסרב" מלמלתי מביט בקרקע , היא הביאה לי פתק, כנראה ידעה שאסרב "חבל שאין לך אומץ לדבר, הייתה לנו תקופה טובה" קמתי ויישרתי את מבטי לאנה בל שעמדה לא רחוק , כמה מטרים ממני "אין לנו על מה לדבר אנה בל, הייתי טיפש שהתאהבתי בך, זה היה ברור שלא הייתי צריך. רק הכירה אותו וכבר שכבה איתו"  צעקתי אלייה, היא באה וגררה אותי לספסל מרוחק "מה?" שאלתי ללא סבלנות , אין לה בעל לרוץ אליו? "תרגע רגע, היא שינתה אותך, נהיית קר יותר" בחנה אותי נשענת על עץ, גיחכתי "רק אלייך אולי, אין לך בעל לאנוס מוקסמת אל מול כולם?" שאלתי מניד בראשי "אין לי מה לעשות כאן, אני הולך " היא השפילה את מבטה"וואו " לחשה "תחזור לארגון, תחזור" עקפה אותי בדרך לארמון "כן, לי איןאומץ " החזרתי לה באותו מטבע "לא, פשוט הגיע הזמן שדרכנו יפרדו" אמרה והלכה "אני יודע" נאנחתי והלכתי חזרה לארמוני .

סורי שזה קצר:< 

גם ככה יש סיפור המשך ;-)

An Unexpeted Change ...Where stories live. Discover now