An Unexpeted Change ...

פרק 15

אחרי שעה חזרה המומה אנה בל ושאלה בשקט "מה אתה חושב שיהיה מינו, בן או בת?" קמתי וחיבקתי אותה "אולי שניהם" אמרתי בשקט ונשקתי לראשה "את רוצה בזה?" היא התנתקה מאחיזתי ויצאה, היא המומה וצריכה זמן. נשכבתי על המיטה מביט בתקרת ציפורים. 

קמתי מהמיטה והתרחצתי, מנסה למנוע מלחשוב על זה עוד. כבר כמה שעות שאני סתם שוכב במיטה. יצאתי מתלבש וירדתי למטה, מבקש להכין כמה דברים שאני ואנה בל אוהבים, הרגשתי יד מונחת על כתפי, שומע את אבי "מה קרה בני?" שאל אבי ברוגע ונאנחתי "היא בהריון" אבי היה מופתע "בת כמה הנערה?" המשיך ושאל "17" עניתי והוא הניד בראשו "זה בסדר, אבל אולי בממלכה שלה זה לא יהיה בסדר" ענה והשבתי "לא מרגיע" אבל אבי רק חייך "היא נראת ממש מתאימה לך בני, עקשנית כמוך " הרמתי גבות "מה אתה כבר יודע עלייה?" שאלתי בבלבול "הכול, אני בקשר הדוק וטוב עם הממלכה שלהם, אביה קשוח אלייה יותר מידי" אבי אמר וצעק לטבחים "עשו סעודה, אני רוצה להציג את אישתו של יורשי " חייך, חייכתי חיוך עקום ובאילוץ קל. . אנה בל באה מבולבלת מהמשרתים המתרוצצים "מה קרה?" שאלה בבלבול מביטה מסביב ואז עליי "אבא שלי קרה, הוא רוצה להציג אותך מול כולם" אמרתי "איך את מרגישה?" שאלתי בזהירות מביט בה, מזיז שיערה סוררת שלה לאחור. "מרגישה בסדר" פלטה והמשיכה ביובש "אני עולה להתלבש" נשכתי את שפתיי , תורי היה ללכת לחצר האהובה שלי, מסתובב במבוך שעשו במיוחד לי, מלא וורדים בצבעים וצמחייה בכללי, השמיים כבר היו כתומים והמשרתים יצאו משמה כשבאתי, הפסיקו לטפל בצמחייה. כשהגעתי לתוך המבוך עצמו, לסופו, ראיתי את אימי ואחי ג'ק. חייכתי וחיבקתי אותם "הוא מסכים שתיהיו פה, לא שממש אכפת לי מה דעתו.. הוא דיי השתנה" אמרתי ואימי שיחררה את חיבוקה "כן, ג'ק אוהבאת הממלכה מאוד, כמו שאתה היית " אימי החלה לנופף לשלום, הסתובבתי וראיתי את אנה בל לבושה בשחורים, היא אף פעם לא לבשה שחור. השפלתי מבט וג'ק רץ לחבק אותה "ג'קי !" היא חיבקה אותו מתכופפת "ילד יפהפייה, מה שלומך?" שאלה וג'ק הינהן "בסדר" ענה "אני שמח ! אתם תיהיו מלך ומלכה , כמו באגדות " המשיך בהתרגשות וחייכתי מעט עדיין מושפל במבטי, אימי החזיקה בידי "אתה תיהיה מלך מדהים, בטוחה בזה" לחשה לי בחיוך מאושר, אני שמח שהמשפחה שלי מאושרת, אבל אנה בל מדוכאת.. ג'ק חזר לאימי והוא משך בידה "בואי ! אני רוצה לראות את החדר ים שלי !" צעק בקול חמוד כולכך, אימי נשקה לראשי "נתראה בארוחה מתוק" אמרה והלכה, נשארתי מול אנה בל לבד. כיחכחתי בגרוני, מעביר את ידי בשיערי בלחץ מעט "אני אלך להתארגן.. " מלמלתי בשקט  "בסדר" אמרה, לא מביטה בי, הולכת משמה במהירות. אני רק קרסתי בישיבה על הספסך באנחה של יאוש.