פרק 12

311 27 3
                                    

"כאן" הצביעה על קרחת יער. החלטנו בסוף לצאת לפיקניק, הכנו יחד אוכל ומתוקים. שמתי את הסלסלה בצד ופרסתי שמיכה על הדשא הרך. נשכבתי על השמיכה ומביט מבעד לעצים. "תמיד הייתי כאן עם ג'ק" אמרתי ואנה בל אמרה "מזכיר לי זיכרונות עם סבתי" היא עצמה את עינייה וקול צעדים נשמע, התיישבתי "מי זה?" שאלתי בבלבול ויצא מישהו מן השיחים, ההוא מאתמול שהתנשק עם אנה בל. 

"מייקל" אמרה והתיישבה במהירות, הבטתי בו "אנה בל, נסיכתי, ברחת לי אתמול במהירות ולא הפסקתי לחשוב עלייך" אמר מייקל ויישר את קפלי חליפתו . עוד דקה בוקס יהיה בפרצוף היפיוף שלו.

"לא זמן טוב" אמרה אנה בל" "ומי אדוני?" שאל מייקל בליגלוג וקמתי, חיוך מאולץ על פניי ועמדתי למולו, אני כנראה גבוה ממנו אם אני מביט למטה קצת "בעלה" הוא נראה מבוהל "הבנתי" אמר וחטף את תרמילו, הולך משמה. "בעלי המאיים" חייכה ומשכה אותי לשכב לידה, נישקתי אותה קלות וחייכתי לעצמי. "מה אישתי רוצה לעשות עכשיו?" שאלתי מביט בה "אישתך רוצה לנוח ולהינות מהשקט של היער" אמרה מחייכת, שמתי את ידיי ככרית לראשי והבטתי לשמיים "יש משהו שאני צריך לספר לך" אמרתי "תספר לי" הביטה בי אנה בל, ואז עצמה את עינייה , נשמתי עמוק ודיברתי "אני נולדת בממלכה, גם נסיך, ואמא שלי מרדה באבי, אני הייתי בן 16 ואמא שלי לקחה אותי ליער, שזה מחוץ לבועה של הממלכות שלנו, העולם המודרני. אבל לא הסתדרנו שמה כי אימי לא הבינה את הטכנולוגיה וכול זה, אז גרנו ביער. אבי רצה להרוג אותי כי לא רצה להמשך לשושלת מאישה מורדת כי אולי גם בנו יהיה כזה" היא פקחה את עינייה מופתעת והמשכתי "בגלל זה יש לי עין זהובה ועין אח פשוטה, וכישרונות גם. חוזק, גרימת כאב תוך כדי מחשבה, ושמיעה על טבעית, את כרגע נמצאת מחוץ לבועת הממלכות, זה עולם אחר, הממלכות קלועות בזמןשמלך קדום יצר. הוא רצה שהתקופה הזו תימשך לנצח אבל זה רק חור זמן. אדם פשוט שנולד בעולם המודרני לא יודע על זה, הוא גם לא יכול להיכנס, הוא פשוט עובר לעוד ועוד יער עד למדינה הבאה. " הסברתי ואנה בל מלמלה "לא ידעתי את זה כול.. " חייכתי מעט "כי לא מלמדים את זה כולכך, כדי שאנשים מעולם הממלכות הקדום לא יעברו לחדש. " היא קמה במהירות והקיאה מאחורי עץ "את בסדר?" לא ידעתי שזה יגעיל אותה ."אני בסדר" אמרה וליטפה את פניי אחרי ששטפה את פיה "זה לא הגעיל אותי, היה לי פשוט צורך מוזר להקיא. " היאא הוציאה בקבוק מים ושתתה ממנו  "אני ידעתי שאתה קשור לממלכה בגלל העין והכישרון, אבל אני שמחה שסיפרת לי" אמרה אנה בל וחייכתי קלות "אבל עומד למות, אצטרך לחזור לשמה כי אין לו יורש אחר וזה עלול לעבור למשפחה אחרת. הוא יתן לי את הממלכה כי הוא רוצה המשך למשפחת המלוכה שלו, שלא תיגמר" אמרתי "אלך עם אימי ואחי" היא לגמה מהמים "אני מבינה, רוצה שאני אבוא גם?" חייכתי "אני אשמח רק אם אוכל לקחת אותך לאישתי שמה" הבטתי בה מחכה לתשובתה "אני רוצה שתיהי איתי שמה ותיהי מלכה לצידי" היא ירקה את המים בהפתעה על הדשא וקפצה עליי בנשיקה ארוכה ואוהבת "אני רוצה שתיהיה בעלי" אמרה אנה בל , הושבתי אותה עליי "את תאהבי את הממלכה הזו, אני אהבתי. כולם שמה דואגים לכולם, בקושי יש שמה עוני ולא אפלולי כמו אצלך בממלכה" אמרתי, נזכר איך הייתי בא לשוק וכולם דיברו בניהם בחיוכים ומברכים אותי לשלום ."רק תבטיח לי כשתהפוך למלך אל תשכח את חייך ביער כמו אבי, הפך לפרחח מפונק" אמרה והרמתי גבות "זה ברור שלא אשכח, אני אוהב את היער" צחקתי "כשהייתי עוד בממלכה חדרי היה עם חלון ליער, קפיצה אחת והייתי ביער, כול יום הייתי שמה" הסברתי בחיוך "מצויין, בוא נחזור" חייכה אליי וקמה . 

An Unexpeted Change ...Where stories live. Discover now