An Unexpeted Change ...

פרק 18

"נסיכי! מלכתי ! יש לכם מכתב !" צעק המשרת בארוחת הבוקר ביום שלמחרת, פניו אדומות מריצה והוא מתנשף. אבי חטף מידו את  המכתב , מעווה את פניו. לפי חותמת המכתב זו ממלכה אחרת. "אלקסיס באה, נסיכת ממלכת בריסל באה" הודיע ופקד על המשרתים שהכול יהיה מוכן למחר. ממלכת בריסל זו הממלכה העשירה, המפותחת והיפהפייה ביותר , שעלייה מולך מלך טוב לב וביתו, הנסיכה אלקסיס חכמה ומנוסה לא פחות. אלקסיס בת גילי ואולי קצת פחות, יש לה יכולת ליצר זהב ותכשיטים וכמובן, ראייה לא נורמלית. היא הספיקה למלוך במקום אביה כשהיה חולה במחלה קשה בחורף לפני כמה שנים, כעוד הייתה רק כבת 16 ומלכה בממלכה יותר טוב מכולם, את אלקסיס אני מכיר מגיל קטן, אבי ואביה ביחסים מעולים וכך גם הממלכות.  "ג'ייס, אתה תלך להתאמן בלחימה וצייד, ותדאג לאנה בל כמובן" אמר לי אבי, נאנחתי, קם מהשולחן והלכתי לחדר, מחליף לחליפת סייף שחורהצמודה והבטתי באנה בל לרגע, היא ישנה בשלווה וחיוורת כשלג. הלכתי למיטה ונשקתי לראשה נשיקה קטנה, יוצא אל החצר להתאמן. אלקסיס, שכחתי לומר, היא אחותו של אלכסנדר, זה שאביה שידך לאנה בל והוא טוב.. מת.  התאמנתי במשך שלוש שעות עם הלוחם הטוב יותר שיש אחרי והוא במקרי חברי הטוב ששמו ריק, שיערו חום בהיר ועינייו כתומות כהות.  "נסיכי" בא אליי משרת מעוייף מהריצות שלו ממקום למקום לרגל בואה. "מה?" שאלתי נועץ את החרב בקרקע ומביט בו, מזיז את שיערי לאחור "דברי הנסיכה כבר בדרך, תשהה פה שבוע עד שבועיים, איזה חדר לתת לה? "  הודיע ושאל המשרת, חשבתי, צריך רחוק מאנה בל , שלא תנקום את מות אחיה או משהו שכזה. "בקומה השלישית בסוף, עם הנוף לממלכה כולה" אמרתי והמשרת הינהן, רץ חזרה לארמון. "למה דווקא קומה שלישית?" שאל ריק כשהמשכנו להילחם "כי היא לא זזה בלי ה10 משרתים שלה, ככה היא לא תרד לקומה שלי ותעשה משהו לאנה בל, בלי המשרתים שלה" הסברתי וריק צחק, חייכתי תוקע את החרב בשיריון שלו, זה מיוחד לאימונים "ניצחת נסיך, שוב" קרצתי צוחק ולפתע שמעתי כיחכוח גרוני "בוקר טוב אנדרסון" שמעתי את קולה של אלקסיס, הסתובבתי מופתע, תוקע את חרבי בקרקע שוב. אלקסיס נערה בהחלט יפהפייה, שיערה שחור וארוך- לא יותר מידי, עינייה כחולות כאבני חן יקרות. חיוכה היה חושף שיניים ויפה "בוקר טוב לך אלקסיס " חייכתי ונשקתי לידה, מביט בה "החלטתי להקדים, איפה אישתך לעתיד?" שאלה בעניין "היא ישנה, רוצה אעשה לך סיור?" שאלתי, העיקר שתתרחק ממנה "בארמון" אמרמה וגיחכה "נסיכה שעומדת למלוך ישנה בצהריים, מקצועי"  אמרה ולקחתי את ידה, לוקח אותה לארמון, שמלתה הייתה בצבע לבן- קרם, ארוכה וסטרפלס  "אנה בל חולה " אמרתי להגנת אנה בל, שמתי את חרבי בנדן "למה הקדמת?" שאלתי בסקרנות "ביקור פתע, אסור?" ענתה אלקסיס בחיוך מתוק "היכן אישן?"  המשיכה ושאלה , העברתי את ידי בשיערי "בקומה השלישית , נוף יפהפייה משמה על כול הממלכה" חייכתי בהקסמה, זה ידוע מאז ומתמיד שאלקסיס בעניין הממלכה "כולכך רחוק? אני לא נושכת" צחקה וגם אני "כמובן שלא אלקסיס, את נסיכה מקסימה ומלבבת, כול דבר שתרצי אעלה לחדרך"  העיקר שלא תתקרב לחדרי, כולם יודעים למה היא מסוגלת "כן.." משכה בכתפייה " ברצוני לבקר את המלכה לעתיד" חייכה ושיחקה באצבעותיי,  "כמובן, אבוא גם, אני צריך לטפל ולראות לשלומה"  נשכתי את שפתיי מעט והלכתי איתה לחדרי.