An Unexpeted Change ...

פרק 20 - כמה פרקים לפני הסוף O:

הבטתי לחלונה של אנה בל, פוער עיניים כשראיתי את כול משרתייה סביבה, נחנקת מחרדה. התחלתי לרוץ לארמון עולה לחדרה "אנה בל!" הושבתי אותה על הכיסא במהירות מתנשם "אני בסדר" אמרה בקוך חנוק מלטפת את הלחי שלי "למה..למה נישקת אותה?" השתעלה , טיפות דם על שמלתה. זה החמיר המחלה "לא נישקתי אותה, היא ראתה אותך ונישקה אותי " הסברתי, היא התחילה להשתעל יותר וכמות דם גדולה נפלטה מפייה לתוך הממחטה שנתתי לה, מנגב באחרת את פיה וידייה "קראו לרופא !" פקדתי, נותן לה מגבת כי כמות דם כול שיעול גדלה. 

אנה בל הייתה בטיפול וחיכיתי בחוץ, רואה את אלקסיס באה לכיווני "את יכולה לחזור לממלכה שלך את יודעת " אמרתי מביט בה, הרופא אמר שהמחלה תעבור רק אחרי חודש של טיפולים באנטיביוטיקה. "יעבור לה" משכה אלקסיס בכתפייה "היום, 7 בערב עם אביך, ארוחה" נקשה באצבעותיה מניפה את שיערה, ממשיכה בדרכה. הלכתי איתה ועצרתי אותה "איזה ארוחה, למה?" הוא עושה ארוחות וסעודות רק לרגל משהו חגיגי ומיוחד.  "אביך קל שכנוע" הצביעה על מחשופה "היום נסגור עסקה מוצלחת מאוד" ליטפה את פניי בחיוך "איזו עסקה אלקסיס?" שאלתי מצמיד אותה לקיר קלות "אני רק אומר שעדיף שאנה בל תנוח בממלכה כמה שתוכל, אביה בדרך" פערתי את עיניי והיא צחקה, מסדרת את שמלתה והולכת. "מה את רוצה כדי שתעזבי אותה?" אלקסיס רק צחקה ואמרה "אין, זה כבר נחתם ותוכל רק לעשות שתסבול יותר כמו שעשתה לאחי" אמרה, מלטפת את פניי "אז באת לנקום, לא למלכות כמו שאמרת " אמרתי ברוגז, היא חייכה והביטה בי "כמו שכבר אמרתי, אביך קל לשכנוע, הגעתי לנקום אך המלכות כאן הדבר החשוב יותר לי" נאנחתי מעביר יד בשיערי "בסדר, אם אבי ואני לא יכולים לשנות כבר.. אלך להיות בזמן הקצר שנשאר עם אנה בל" אמרתי והלכתי לחדרה, אך כשנכהסתי היא לא הייתה שם כבר. הייתי בהלם, איפה היא? יכול להיות שכבר לקחו אותה? המיטה הייתה מבולגנת ומקומטת לאות מאבק, היה קנקן מיץ שבור על הרצפה והארון פתוח וריק מבגדייה. 

~אנה בל~

הייתי בדרך לממלכה חזרה. מביטה דרך החלון וכלואה בכרכרה הנעולה.

איך שהגעתי אבי הציג לי את חתני לעתיד, מת'יו, הקיסר הראשי. שיערו חום בהיר ועיניו ירוקות, גבוה ומרשים וחיוכו חושף שיניים, לא יכלתי שלא לחייך גם אני, כמעט ושוכחת את מי שהשארתי מאחור.

"נשף החתונה יהיה היום, הזמנות נשלחו ואתם, לכו תכירו לכם" אמר אבי בקרירות אך שמחה ועליתי עם מתיו לחדרי, יושבים על המיטה "נשיכה.. אני  בעצמי הוכרחתי להתחתן עימך, אך אם ברצונך.. נוכל להכיר" אמר כשנכנסו, סוגרת את הדלת אחריי. ישבנו ודיברנו, צוחקים. הוא בן גילו של ג'ייס, יש לו כמה וכמה אחים והוא נלחם בגבורה במלחמות . לפתע רכנתי ונישקתי אותו ברכות, עוצמת את עיניי ונותת לו לסחוף אותי אל ממתחת לשמיכה.

לבסוף שכבתי בחיקו מחוייכת מאוזן לאוזן, מנשקת אותו נשיקה קטנה "יש לנו נשף להתכונן אליו לא? " צחקתי והוא חייך "אני מניח שזו תיהיה חתונה מצויינת" אמר וקמתי, מתארגנת לחתונתי.

~ג'ייס~

שלחתי מרגל לעקוב אחר המאורעות בממלכה של אנה בל, הארוחה עמדה להתחיל. הבטתי אל מול המראה בבגדי השחורים שהבליטו בי הכול. זה היה כמו אבל בשבילי, שלקחו אותה ממני ככה. ירדתי אל הסעודה יושב ומביט מסביב , אימי מביטה בי בעצב. אימי אהבה את אנה בל כמעט כמוני, אך אבי נראה שמח מתמיד וכך גם אלקסיס, ג'ק בחדרו. התיישבתי לצידה של אלקסיס שותק, אוכל מעט. "אז כמו שידוע לך בני, זוהי סעודת הסכם נישואין"  הינהנתי, אני לא מאמין שהוא מוכן למכור את האושר שלי.  "אז אלקסיס.. תהני עם בני אה? שמעתי עושה פלאים הוא" צחק ותקעתי מבט כועס בו, אך התעלם.  "אנחנו נכייף מאוד, נכון ג'ייס?" חייכה , צוחקת לה ומרימה כוסית יין "בוא נרים כוסית לרגל איחוד הממלכות שלנו" קראה והרמתי את הכוס שלי, חושש ממה שיהיה. "מהיום ארגון ולרדיין ממלכה עשירה אחת, ללא מלחמות" חייכה  ושתתה שלוק מכוסית היין שלה, הבטתי בה בחיוך עלוב.  "ג'ייס, מחר הנשף נישואין, בנתיים תאכל ותשתכר כול עוד אתה יכול" קרץ אבי, כן בטח, ממש , אולי כמו ציפור בכלוב זהב.