ישבתי בתא עכור ומלוכלך קשור בשלשלאות כבדות לקיר הקר. שמעתי קול צעדים קטנים ושקטים, כבר יום שלם שלא אכלתי כמעט, משכתי את השלשלאות מהקיר כדי שאוכל לקום והבטתי דרך הסורגים, רואה את שיערה הבלונדיני, היא החלה לדבר עם השומר, לא שמעתי מהחבטות בראשי שהשומרים נתנו בי. כולי הייתי מגואל דם ומלוכלך מאפרואבק. מידי פעם לפעם היא הביטה בי, אנה בל. הזזתי את שיערי מעיניי ואזרתי את כוחי, מושך את השרשרת ברזל הראשונה של יד ימין ושובר אותה מן הקיר, היא קירקשה ועשתה רעש גדול. מחוברות לי שלשלאות לגפיים, עכשיו חוץ מיד ימין. זו קבלת האורחים פה? ממש לא נחמד. דם נטף מהמקומות החבולים והכבולים. נשמתי עמוק ומשכתי את היד השנייה, אנה בל הביטה בי בפליאה ומנשכתי בכפתיי "לא מתאים לי קולר" אמרתי בחיוך שובב ועקרתי את השרשרת שסתם הכבידה על צווארי, מוריד את אלה שעקרתי. "תזכיר לי לא לעצבן אותך" אמרה אנה בל ופתחה את הסורגים, באה ומחבקת אותי "אטפל בפצעים אחר כך " אך כשהסתובבה אביה עמד שלוב ידיים "מה שאני רוצה לעשות לך" אמרתי מביט בו ברוגז , עיניי זהרו עכשיו בזוהר אחר , היא רק הביטה באביה בפשטות והוא קרס על ברכיו "להתראות המלך פרייס" אמרה בליגלוג ועצרתי אותה "אני צריך את הנקמה שלי" אמרתי והבטתי בו בעיניים קרות, גורם לו לתפוס את ראשו בכאב "אל תהרוג אותו, הוא עדיין אבי" אמרה "לא התכוונתי להרוג אותו, אבל להשאיר לו צלקת במוח" אמרתי ויצאתי משמה,מוריד את חולצתי המלוכלכת והמגואלת דם, פצעיי שרפו מכאב מהחיכוך של החולצה בעורי האדום ולא יכלתי יותר , אספתי את שיערי בפיסת בד שלא יתלכלך ביותר מידי דם מצווארי וידיי. היא באה לגעת בפצעיי והעפתי את ידה "אני לא צריך שתרפאי אותי" אמרתי, אני עדיין כועס עלייה על מה שאמרה יום קודם , שהיא רצתה לעזוב בגלל ההתנהגות *שלי*, אני לא התנהגתי בשום דרך שלא הייתה טובה, דאגתי לה וחיפשתי אחרייה, ועוד אומרת שאני ממציא סיפורים. שקרן קוראת לי. היא התקדמה קדימה לידי "לאן את הולכת? את לא באה איתי, את זו שברחה לפה, חוץ מזה את נסיכה, תישארי בממלכה הקטנה שלך" אמרתי עומד ומשלב את ידיי על חזי. "אני הולכת איתך, סבתא שלי גרה ביער ולשם אני הולכת" אמרה והמשיכה ללכתיותר מהר, משכתי בכתפיי והלכתי בכיוון ההפוך, לשוק. לא יזיק לי לקנות כמה דברים לאמא שלי ואחי.
קניתי כמה צעצועים לאחי ודברים למטבח לאימי, גם בגדים. לקחתי את הדברים וקניתי לי גם בקבוק רום. כמה נערות פלירטטו איתי אבל לא היה לי חשק אלייהן ממש, אחרי מה שהיה עם אנה בל. "צריכה עזרה?" שאלתי נערה בגילי שהסתבכה עם השקים שלה, היא חייכה אליי בהכרת תודה והתנצלות "כן,תודה" שיערה היה חום וגלי, קרה קצר ועינייה סגלגלות. עזרתי לה עם הדברים עד לביתה שקרוב יחסית אליי ליער. "תן לי ללוות אותך גם" חייכה ואמרה "שמי נעמה" אמרה והשבתי "ג'ייס, בואי" לקחתי את ידה בזהירות מעט, עדיין כאבו לי מפרקיי הידיים. "אתה גר ביער?" שאלה כשהגענו לנקודת מפגש שלי ושל אנה בלשהייתה פעם. "כן, סיפור ארוך" חייכתי , היא הביטה בי בעינייה הגדולות שהיו בצורת שקד, הזזתי את שיעכרה מעט לאחור וחייכתי, "בואי נתקדם" אמרתי ולפתע ראיתי את אנה בל צוחקת עם מישהו, מתנשקת איתו .
YOU ARE READING
An Unexpeted Change ...
Фэнтезиהיה אמור לקרות או לא היה? ג'ייס בן ה19 חוזר לעברו ע"י נערה שגילה שהיא כמותו. הכול מסתבך וסיכונים רבים בניהם, מכשולים ושקרים. האם האהבה בניהם תחזיק מעמד ? או שלא נועדו להיות יחדיו? הממלכות בבועה גדולה שבתוך העולם המודרני, בו ג'ייס היה חי.. עד שחזר...
