פרק 10

330 27 3
                                    

היא התנשקה עם מישהו אחר מצחקקת, בעל שיער חום קצר ועיניים לא יכלתי לראות, כי היא דיי בלעה אותו. 

"בואי נלך מפה"  לחשתי לנעמה והלכנו מעט. נעמה לא יפה כמו אנה בל, אך היא באמת יפהפייה. ראיתי מולי שוב את התמונה שלהם מתנשקים והרגשתי מדקרת כאב בחזי, נשענתי על העץ מביט בנעמה בתסכול, היא התקרבה ונישקה אותי כלום לא שינה לי עכשיו, מה שהטריד אותי היה רק אנה בל והנער ההוא, לא חשבתי מה אני עושה בדיוק וזה לא שהיא לא עושה אותו הדבר. שכובה על הארץ איתו ומנשקת אותו בתאווה. נישקה את צווארה חושב כאילו היא אנה בל, היא התנשמה מעט ולא הרגשתי נעים עדיין, כאילו זה לא נכון וידעתי שזה לא נכון. אך כול פעם שרק הסתכלתי קדימה ראיתי אותם ומדקרות כאב חזי הורגשו. ראיתי את אנה בל מעיפה את הנער ההוא ובורחת כהרגלה. "אני צריך ללכת" מלמלתי לנעמה והיא הינהנה בהבנה, הלכתי לכיוון שאנה בל רצה אליו.

"רואים שבכית, לא תצליחי להסתיר, אני מכיר אותך מספיק טוב" אמרתי כשהגעתי וראיתי אותה שעונה על עץ ועינייה אדומות "נחמד הבחור, חבל שעזבת אותו ככה, כמה שיגרה בשבילך לברוח" אמרתי והיא השיבה, כאילו מנסה לפגוע בי "מה קרה? אני רואה בלונדיניות זה כבר לא הטעם שלך" אמרה מתרוממת ממקומה "חמודה כן,לא לטעמי כולכך, חשבתי את אצל סבתא שלך" אמרתי בחיוך  כשראיתי אותה משפילה מבט "טוב שלא עשית אותו שמה, על הקרקע עם הליכלוך והדשא, נועז אנה בל" המשכתי והיא השיבה "אל תדאג, לא רציתי" אמרה בחיוך קלוש, הצמדתי אותה לעץ שמאחוריה מלטף את פנייה "ראיתי איך הבטת עליי ועלייה בקנאות" לחשתי מביט בעינייה "גם לך לא היה חסר קנאות בעיניים" אמרה ודחפה אותי ממנה "את יודעת.. אבא שלך כנראה צדק" אמרתי מרים את השק על גבי חזרה "כנראה באמת מישהו מלוכלך ופשוט כמוני לא יתאים לך, כדאי שתלכי לנסיך שלך, או למה שמו והממלכה שלך " אמרתי והיא הצביעה על השק

"אתה ברחת ממני לשוק" אמרה "רציתי לדבר איתך אך חיפשת דרך להתחמק ממני רק" אמרה ובעטה בעץ ליד. כן, מאשימה אותי כמו תמיד, כאילו היא לא ברחה ממני שלושים פעם. "כי אני מיואש ממך ומהבריחות שלך אנה בל" אמרתי "פשוט ככה, אני לא יכול עם זה יותר, אני לא יודע מה לומר לך שלא תברחי כל פעם מחדש, את זו שברחה לממלכה וליער מההתחלה, אז אל תאשימי אותי בדפיקות שלך " 

"גרמת לי לברוח" אמרה חנוקה, הנה שוב האשמות "הייתי צריכה לעכל מה שקרה ואתה ישר הסקת שאני מתחרטת" באמת? אנחנו שוב בנושא הזה? אוי אלוהים תעזור לי.  "אני מצטער, אבל זה היה נראה ככה, אבל אני אוהב אותך, ואני לא יכול עם הבריחות האלה,את רוצה לברוח? בסדר , דרך צלחה לך " אמרתי  והתחלתי ללכת "את יודעת איפה למצוא אותי" לפתע היא קפצה על גבי ונשקה לשפתיי בחטוף "אני רוצה להיות איתך ורק איתך" נישקה אותי שוב, הורדתי אותה מגבי ואת השק מגבי "בטוחה?" שאלתי מביט בעינייה "הכי בטוחה שיש" נצמדה אליי וכשבאתי לומר משהו נישקה אותי נשיקה ארוכה , אני רק עצמתי את עיניי וליטפתי את גבה. אני לא יודע אם אני יוכל להמשיך עם הבריחות שלה ושינוי ההחלטות שלה כולכך הרבה זמן . 

An Unexpeted Change ...Where stories live. Discover now