הגיי החתיך שרצח את המשפחה שלו

פרק 4

בבוקר שאחרי, אייס מתעורר שוב, קצת לפני כולם, ובוהה בתקרה. מתוך הרגל, הוא מסתכל למיטה של קלייד. "בוקר טוב." קלייד מברך.
"בוקר טוב." אייס משיב בשקט, וחוזר להסתכל בתקרה.
אייס שונא בוקר. הוא שונא להתעורר לאותו העולם, בכל יום מחדש, ופשוט להצטרך להתמודד עם זה. כאילו מישהו צופה בזה מלמעלה, ונהנה.
אייס לא מאמין באלוהים, אבל הוא תמיד אומר, שאם היה אלוהים, הוא היה סדיסט. הוא היה גבר (או אישה) סדיסט.ית, שנהנה.ית מצפייה בבני אנוש סובלים, המנסים להפיג את חוסר הרצון שלהם להתקיים בעזרת שטויות חסרות תועלת, ולהעלים את כאבם האינסופי בעזרת רגשות מיותרים או חפצים חסרי ערך.

בארוחת הצהריים, אייס יושב לבד, ובוהה בצלחת עם הפתיתים, הסלט, וכפית הפלסטיק הלא שימושית בשיט שנתנו לו לאכול איתה.
אפילו במזלג אסור לו להשתמש כאן...

אייס מציץ לשולחן שנמצא כמה מטרים ממנו, ועיניו נלכדות בעיניו של קלייד. הם נותנים זה בזה מבט חלול, וכל אחד חוזר לצלחת שלו.
אייס שם לב שקלייד אוכל.
הוא מקנא בו.
הוא כל-כך מקנא בו.
לא משנה כמה אייס רוצה לאכול, הוא מסתכל על האוכל, ורפלקס ההקאה שלו עולה שוב.
אייס שונא ארוחות.

עוברת שעה, וכמעט כולם כבר יצאו מחדר האוכל... ליד השולחן של אייס עומדות שתי אחיות, מסתכלות עליו בשיעמום. שתיהן מנסות לזרז אותו לאכול כבר, ואייס פשוט לא מסוגל.
בסופו של דבר, אחת האחיות מודיעה לו שאם לא יאכל, הם יאלצו לקשור אותו שוב.
אייס אוכל.
הוא נותן כמה ביסים, והאחות ממשיכה לאיים עליו כדי שיסיים את כל הצלחת.
אייס מסיים את הצלחת. אבל לא כי היא אמרה לו. כי הוא לא רוצה להיות מושפל. הוא לא רוצה להיות שם שוב.

סוף השבוע הגיע.
חדר השינה נראה קצת ריק. כמה מהדפוקים האחרים פה הלכו הביתה. אייס אוהב את זה. הוא שונא כל אחד מהדפוקים שמאושפזים פה.
אולי חוץ מ...
קלייד.
"גם לך לא נתנו לחזור הביתה?" אייס שואל.
"אין לי לאן לאן לחזור." קלייד משיב בקור.
אייס מהנהן.
"אני יכול להבין את זה."

בלילה, אייס ישן.
הוא ישן טוב.
הוא אפילו חולם.
אייס יכול לראות את עצמו ביום הזה, כשהיה בן 12, ואחיו הקטן תומי אימץ ארנב. ג'ון לורנס, ככה קראו ארנב. כן, כן, על שם הדמות מהמילטון. אין שום דבר יותר גיי מהילד בן ה8 שקרא לארנב שלו על שם דמות מהמילטון.
תומי אהב מחזות זמר.
אייס רואה את עצמו יושב על הספה ליד הארנב, וצופה בטלוויזיה. הוא רואה את הארנב אוכל את החולצה שלו, ומחליט לעשות מעשה.
הוא מרים את הארנב, ולוקח אותו לחצר.
הבית ריק. רק אייס נמצא שם.
אייס והמגרפה.
אייס קושר את הארנב ברצועה הקטנה שתומי הכין לו מחבל ורוד מנצנץ שקיבל עם ערכת הbdsm לברבי הראשונה שלי.
הוא מרים את המגרפה, ומתחיל להכות את הארנב.
במכה הראשונה, נשמעת קריאת הכאב של ג'ון לורנס הארנב.
במכה השניה, הקריאה נחלשת.
במכה השלישית ג'ון לורנס שותק.
במכה הרביעית, אייס כבר בטוח שהארנב מת.

"זה לא הייתי אני..." הארנב לוחש.
"מה?" אייס שואל.
"אני נשבע לך, זה לא הייתי אני. באמת." הקול כבר לא נשמע כמו הארנב... אלא כמו...

אייס מתעורר.
הוא פוקח את עיניו בבהלה, ורואה את אייס, יושב על המיטה לידו, עם עיניים פעורות לרווחה, ממלמל לעצמו.
"זה לא הייתי אני..."