הגיי החתיך שרצח את המשפחה שלו

פרק 15

ברגע שאייס יוצא מטיפול השתיקה שלו אצל הפסיכיאטר, הוא חוזר לחדר, כדי לראות את קלייד מדמם. "מה לעזאזל?" אייס שואל.
קלייד מחייך, עם זרועות חתוכות ומדממות. "אתה פגעת בעצמך בגללי," הוא מסביר. "ככה אני מחזיר את החוב." הוא מחייך.
אייס משלב את כפות ידיו על החזה שלו, ומחייך. "טוב מאוד." הוא אומר, נותן לקלייד טפיחה קטנה על הראש. כמו שנותנים לגור כלבים שהצליח ללמוד 'ארצה' בפעם הראשונה. "עכשיו עוף למרפאה ותטפל בעצמך. אני שונא ריח של דם." הוא מצווה, וקלייד מציית.
אייס נשאר לבד, נשכב על המיטה שלו, ומחייך.
כן, הוא ניצח.

שעת אחר הצהריים מגיעה, ואחת האחיות אומרת שסוף סוף תיקנו את הטלוויזיה שהפסיקה לעבוד לפני שלושה חודשים, ועכשיו אפשר ללכת לצפות מתי שרק רוצים.
אייס תופס בזרוע של קלייד, וגורר אותו לחדר הטלוויזיה. הוא מתיישב על פוף זוגי סגול, במטרה ברורה לשבת לבד. אבל קלייד מתיישב לידו על הפוף, ואייס לא מתנגד.
בטלוויזיה מתנגן סרט ישן שאייס צפה בו כבר כמה פעמים, ובכל פעם מחדש, הגיע למסקנה שהוא ממש גרוע.
אבל הוא צופה בכל זאת, כי זו דרך נחמדה להרגיש קצת פחות... כלוא.

אייס מתנשם בכבדות כשקלייד מניח את ראשו על הכתף שלו, ומחליט שלא להגיד לו כלום.
קלייד שומע את הנשימה הזו, ומחליט לעשות צעד. הוא אוחז בכף ידו של אייס, ומנשק את הלחי שלו בעדינות. וברגע אחד, הוא חוזר לצפות בסרט כאילו שכלום לא קרה.
ברגע שהסרט נגמר, אייס קם ממקומו במהירות, ויוצא מהחדר. משאיר את קלייד מבולבל.