פרק 12

66 15 21
                                    

ושוב בוקר. שוב, אייס מתעורר בתוך הכלא הזה, ושואל את עצמו מתי לעזאזל יתנו לו לצאת מכאן.
"בוקר טוב." קלייד מברך אותו, ואייס זורק לו חיוך קטן רק כדי לרצות אותו.
הם הולכים יחד לארוחת הבוקר, יד ביד, ואוכלים באותו השולחן. אייס מכריח את עצמו לסיים את האוכל מהצלחת שלו. קלייד מנסה לעודד אותו, ואייס מבקש ממנו לסתום.
"אתה לא מבין את זה, ואתה לא יכול להבין את זה. אל תנסה לעזור, זה מיותר, ולא משנה מה תעשה, זה לא יעזור. אז פשוט אל." הוא מסביר.
בסיום הארוחה הם חוזרים לחדר, כל אחד למיטה שלו.

"אז..." קלייד מתחיל לדבר. "אנחנו כאילו... ביחד?" הוא שואל.
אייס קם ממקומו. "אני צריך ללכת לפסיכיאטר." הוא מודיע, ומתקדם לכיוון הדלת.
"הו, כן. ברור... תהנה..." קלייד ממלמל, טומן את ידו בראשו.
אייס יוצא מהחדר, ישר למשרד של הפסיכיאטר.

אחרי הפגישה של אייס עם הפסיכיאטר, אחת האחיות נותנת לאייס וקלייד לברוח לספרייה לשעה.
הכל טוב ונחמד... עד שלאייס משעמם. "למה לא עזרת לי היום בבוקר?" הוא שואל.
"מה?" קלייד שואל, מרים את עיניו מהספר שלו.
אייס מגלגל עיניים. "אתה יודע על מה אני מדבר!" הוא צועק. "אל תעמיד פנים שאתה לא יודע! אוקיי?! אתה יודע שיש לי הפרעות אכילה, ואתה פשוט יושב לידי בכל בוקר ואוכל כרגיל בלי לחשוב עליי בכלל!" הוא נאנח, רוקע ברגלו בכעס.
קלייד מרים גבה. "אייס, אתה ביקשת ממני לעזוב את זה ואמרת שאני לא יכול לעזור." הוא מסביר.
אייס דופק על השולחן בכעס. "אתה רואה?! עכשיו אתה גם ממציא דברים! אני מעולם לא אמרתי את זה!" אייס משקר. הוא יודע טוב מאוד שהוא אמר את זה.

זה הרגע שקלייד כבר מבולבל. "אייס, אתה אמרת לי לעזוב את זה." הוא חוזר שוב.
אייס נאנח, מעביר את כף ידו בשיער החום הסמיך שלו. "אני יודע מה אמרתי ומה לא!" הוא צועק. "אני לא אמרתי לך את זה! אוקיי?! זה מחרפן אותי שאתה חושב רק על עצמך כאילו שאני בכלל לא נמצא כאן!" הוא צועק.
אייס מכריח את עצמו להסתיר את ההתרגשות. הוא אוהב לראות את קלייד מתחרפן ככה... קלייד חמוד כשהוא סובל. מעניין אם הוא מגיב ככה כשכואב לו פיזית...
"בייב-"
"אתה לא פאקינג תקרא לי בייב עכשיו!" אייס צועק. "זו לא מערכת יחסים שבה אתה יכול לדחוף מילים קיטשיות באמצע ריב ולצאת מזה חי! זה פשוט לא עובד ככה! זה... זה פשוט לא!" הוא צועק. אייס מתחיל להתנשף מרוב כעס, ומבין: יש עוד דרך אחת להשאיר את קלייד בחרדות לזמן הקרוב. "אתה יודע מה?" הוא שואל, מסתכל ישר לתוך עיניו הירוקות של קלייד. "הם צדקו. כל מה שהם אמרו עלייך נכון." וברגע הזה, אייס יוצא מהספרייה.
הוא יכול לשמוע את קלייד צורח, והוא רואה את האחיות שרצות אליו מהמסדרון. עוד התקף פסיכותי.
אייס ניצח.

הגיי החתיך שרצח את המשפחה שלוWhere stories live. Discover now