נקודת מבט ג'ין
"תגיד לי מה אתה דפוק!" צעק ג'ימין על הגנרל נאמג'ון בכעס "תתנצל!" דרש הנסיך ג'ימין מהגנרל נאמג'ון והצביע עליי "הכל בסדר אין צורך בהתנצלות כי הפעם אני לא מתכוון לקבל אותה!" אמרתי עיני דמעו "הפעם?" שאל הנסיך ג'ימין והביט בנו לא מבין "אידיוט!" צעקתי על הגנרל נאמג'ון והוא הוריד את הראש "אם כבר דיברת עם האביר הזה מילים רעות עליי היית צריך לדאוג שאף אחד לא מקשיב! אתה אמור להיות חכם לא?" שאלתי קולי מתחיל לרעוד "אתה כל-כך..." אמרתי לי לא יודע איך להגדיר אותו "אני כבר לא יודע מה לומר!" נאנחתי והבטתי עליו משפיל את ראשו "אני מתנצל..." לחש אליי בשקט גיחחתי "כמו שאמרתי בהתחלה אל תתנצל כי אני לא מתכוון לסלוח!" אמר וסיבבתי את גבי אליו "בבקשה!" אמר והשתחווה לי "אני מתחנן..." הוסיף הסתובבתי להביט עליו הוא השתחווה עם ראשו מושפל מה שאומר על הצער הרב שבו "ק-קום!" אמרתי לו "אני לא מתכוון לסלוח לך בחיים ויותר מזה אני הולך לשכוח ממך ולמצוא מישהו אחר לצאת איתו!" אמרתי "רק חבל בשבילך שאתה לא תוכל לשכוח ממני בכל פעם שתאכל ארוחת בוקר צהריים וערב!" הוספתי בכעס ג'ימין רק עמד וחייך "עכשיו תסלח לי אני חייב לחזור למטבח ולבשל אתה לא שווה את הזמן שלי!" אמרתי בכעס אבל ליבי כאב לי כל-כך לדבר אליו ככה כאב לי כל-כך אני מרגיש רע כל-כך... "בבקשה... אני..... אני רק...." לחש בשקט "הנסיך ג'ימין אני אחזור לעבודתי להתראות" אמרתי לג'ימין קדתי לו והלכתי חזרה עם כל המשרתים, הרגשתי נורא אבל, הגיע הזמן שאני העמוד על שלי, נמאס לי שרומסים אותי ומתנהגים אלי בצורה כזאתי, אני פאקינג שונא את זה.
עבר יום, ועוד יום ולא שמעתי אף מילה מהגנרל נאמג'ון, ג'ימין בא לפה לאכול ארוחות לפעמים חוץ מזה כרגיל, אני נשאר לבד, יצא לי לחשוב מה היה קורה אילו אני והגנרל נאמג'ון היינו ביחד, מה היה קורה אם הוא לא היה מתנהג כמו שהתנהג, אבל זה לא משנה שום דבר בסופו של דבר, הדבר היחיד שמשנה זה שאני שוב לבד.
אז כרגיל שוב פעם קמתי בבוקר מתלבש בבגדי המיוחדים ששייכים רק לשף והתכוננתי ללכת למטבח, כשנכנסתי למטבח ארגנתי את הדברים והתחלתי לבשל.
"השף ג'יןןןן!" צעקה העוזרת שלי במטבח רוצה אליי "מה קרה!?" צעקתי בבהלה "הגנרל נאמג'ון יצא בהכרזה!" היא צעקה ותפסה בידי "הוא לא מעניין אותי יותר!" אמרתי בכעס והורדתי את ידה מידי מסתובב חזרה לסירים "לא! זה כן אמור לעניין אותך כי זה קשור אליך!" אמרה וקפצה במקומה חיוכה היה רחב "אליי?" הפעם שאלתי והסתובבתי אליה "כן!" צעקה וחייכה "מה הוא הכריז?" שאלתי האדישות למרות שאני מת לדעת על מה הוא הכריז "על אהבתו אליך!" אמרה "טוב.... רגע מה!?" ניסיתי לצאת אדיש אבל לתשובה שלה לא ציפיתי "כן! הוא אמר שהוא יצא פחדן ועלוב ושזה לא מתאים לגבר ובייחוד לא לגנרל, הוא אמר שהוא פגע בך והוא לא יסלח לעצמו בחיים על זה כי אתה חשוב לו וגם הוא אמר שהוא לא הבין למה היית חשוב לו כל-כך קודם אבל עכשיו הוא הבין למה כי הוא אוהב אותך ואני מצטטת הוא אמר: ״אני לא הבנתי למה הוא חשוב לי כל-כך ועכשיו אני מבין למה, אני אוהב את קים סוקג'ין השף הראשי לממלכת מין״ חלק אמרו שהוא גם כמעט ובכה כשהוא הודיע את זה!" היא אמרה בהתלהבות אני הייתי בהלם הוא באמת הכריז כרגע שהוא מאוהב בגבר! הוא גנרל! הולכים לזלזל בו כל חייו עכשיו! אני לא מאמין! הרגשתי שאני לא נושם אני חייב לראות אותו! "יש מצב את מחליפה אותי אני חייב לרוץ!?" שאלתי אותה בלחץ "ברור! לך אליו!" אמרה ודחפה אותי הודתי לה ורצתי מחפש את הגנרל רצתי כמה דקות טובות לא הפסקתי לחפש אותו, חיפשתי בשדה האימונים שלהם, ובמקלחות, בחדרו, בחדר האוכל של האבירים, כבר לא ידעתי איפה לחפש והתייאשתי הלכתי לי לבדתי לאגם לשבת קצת לעצמי ופתאום ראיתי אותו יושב שםבספסל וזורק אבנים לאגם.
התקדמתי אליו בשקט ועמדתי מאחוריו "הכל בסדר...?" אזרתי אומץ לשאול הוא לא הסתובב אליי "אני מצטער" היה הדבר הראשון שאמר "אתה יכול לסלוח לי בבקשה אני מתחנן" הפעם הוא הסתובב אלי והביט בעיני לא ידעתי מה לומר לו הוא התרומם מהספסל והבטתי עליו עם ראשי למעלה הוא היה גבוה כל-כך "אני...." התחלתי לומר אך לא ידעתי איך להמשיך "אני אידיוט! אני באמת מפגר אני באמת אוהב אותך ו... יצאתי כל-כך טיפש כי פחדתי, בחיים שלי לא פחדתי ככה, כל המוניטין שלי היה תלוי באהבה הזו ואני כל-כך פחדתי ששיקרתי לך לכולם ולעצמי אמרתי לעצמי שאני לא אוהב אותך למרות שזה שקר מוחלט! אני פשוט אידיוט באמת אני לא מצפה ממך לסלוח לי ולכן אני מבקש ממך לסלוח לי אני לא התכוונתי שזה ייצא ככה גס בכלל אני פשוט נורא פחדתי לא חשבתי שאפחד ככה ממשהו אי פעם אני כל-כך מצטער ג'ין, אתה כל-כך יפה ומושלם, אתה בן אדם טוב כל-כך ואתה מבשל מדהים, יש בך רק טוב, אני מצטער שפגעתי בך ככה אני לא רוצה לאבד אותך אני מתנצל כל-כך" הוא אמר והחל לבכות באמצע "בהתחלה חשבתי שתסלח לי ונשאר חברים אבל אחרי שאמרת את מה שאמרת הבנתי שאיבדתי אותך לנצח דבר שלא רציתי שיקרה בחיים כי אני אוהב אותך, חשבתי שאוכל לשמור אותך קרוב אלי כל החיים מבלי שנפתח משהו רומנטי אבל טעיתי" הוא אמר "מתי התחלת לאהוב אותי?" שאלתי אותו והוא נאנח "באותו זמן בנשף שהלכתי אחרי שנישקתי אותך, רציתי לחזור אבל לא ידעתי איך, ראיתי אותך רוקד עם איזה מישהו אני כל-כך קינאתי ונעלבתי ואז הבנתי שאני מאוהב בך היה לי קשה, אבל הבטחתי לעצמי שאני אסתיר את הרגשות האלו כל חיי אבל לא הצלחתי, אז רציתי לשמור אותך לעצמי בתור חבר, אני יודע שזה אגואיסטי אבל אני לא יכול לחיות בלעדיך הפכת להיות האוויר שלי!" הוא אמר וניסה להסביר "אז בבקשה תסל-" הוא החל לומר אבל קטעתי אותו בנשיקה עמוקה חיברתי את הלשונות שלנו בפיו הוא תפס במותני והרים אותי עליו גנחתי בהפתעה לא ציפיתי הוא הצמיד את גבי לאיזה עץ והמשיך לנשק אותי הפעם הוא השתלט על הכל לגמרי, וכשיתנתקנו "שיט! אני מצטער סליחה לא הייתי צריך להרים אותך ככה-" שוב פעם קטעתי אותו באמצע ושמתי אצבע על שפתיו "סלחתי לך" אמרתי והוא חייך "גם אני אוהב אותך" אמרתי לו והוא חיבק אותי "אבל תיזהר! אם תעז לעשות לי דבר כזה שוב אני אסרס אותך!" אמרתי והוא בלע את רוקו בכבדות והסתכל על איברו צחקקתי "בוא נחזור...." אמרתי לו והוא הנהן.
YOU ARE READING
My Future Kingdom (Yoonmin)
Romanceהנסיך יונגי תמיד רצה להיות המלך הכי גדול וטוב שישלוט על הממלכה, אחרי שהוריו יורישו לו את המלוכה. אביו תמיד היה גאה בו ואימו תמיד תמכה בו כל מה שרצה קיבל. לנסיך יונגי יש אח קטן ומאומץ קים טאהיונג, יונגי תמיד דאג לשלומו של אחיו הקטן ונשבע לעצמו שמי שי...
