היי לכולם💜
אני מצטערת להודיע שעוד חמישה פרקים מסתיים הספר 😢
אבל! תהנו ממנו כל עוד אתם יכולים🫶🏻
זהו אני לא אחפור תהנו מהפרק 💜
נקודת מבט ג'ין
חיכיתי לבואו של הגנרל נאמג'ון, התרגשתי ששנינו נלך ביחד לאירוע, עוד יותר לא האמנתי כאשר הוא זה שהזמין אותי, שמתי את הנעליים היפות והבטתי במראה "אני מקווה שאני נראה יפה.." לחשתי לעצמי בלחץ.
דפיקה על הדלת הפריעה לי להביט בעצמי בראי "פתוח!" צעקתי והדלת נפתחה "ו-וואו!" אמר/צעק הגנרל נאמג'ון בהלם "אתה כל-כך יפה!" המשיך לומר בהלם והסמקתי בליבי חייכתי עד עמקי נשמתי "תודה רבה ה-הגנרל" אמרתי מעביר את מבטתי עליו "אתה גם נראה מאוד יפה הגנרל נאמג'ון!" אמרתי לו, הוא היה נראה כל-כך סקסי וגברי, חזהו בלט מהחליפה, ושיערו היה מסודר בצורה גברית ביותר, אם לא ידעתי שהיה גנרל בקלות יכולתי לחשוב שהוא דוכס "תודה רבה השף ג'ין" אמר והנהנתי לפתע הוא כחכח בגרונו "ש-שנצא?" שאל הבטתי בפניו הוא היה מובך טיפה, הנהנתי אליו ומבלי שציפיתי הוא פתח מעט את ידו לצד גופו כדי שאשחיל שם את ידי ונלך חצי מחובקים, ישר הסמקתי ומבלי לחשוב השחלתי את ידי אל ידו השרירית וידינו נקשרו "נלך?" שאל נראה בהרבה יותר בטוח בעצמו מאשר קודם "כן, נלך" אמרתי והרמתי את ראשי ומתחתי את גבי הולך הליכה מכובדת.
כשהגענו לשם פי נפער, החצר היית כל-כך יפה זוהרת, לפידים היו בכל מקום, ומלא פרחים בכל מיני צבעים קישטו את הדשא והעצים, השולחנות היו מלאות באוכל אשר אני הכנתי, המשרתים מסתובבים עם משקה אלכוהולי על הקערות הרחבות בה הם סוחבים כל-כך הרבה משקאות בפעם אחת, ידי החלה לרעוד מהתרגשות, הבטתי על פניו של נאמג'ון שהיה בהלם בדיוק כמוני "מתרגש?" שאלתי אותו, הוא כחכח בגרונו והביט בי "קצת" אמר בכנות וחייכתי "גם אני" השבתי מראה לו שהרגשות שלנו זהים, הוא הנהן "רוצה לשתות?" שאל נאמג'ון ולקח מהמשרת שני כוסות "כן, אשמח, למה לא" אמרתי ולקחתי מידו את הכוס "לחיים!" אמר וקירב אלי את כוסו "לחיים!" אמרתי והפגשתי בין הכוסות שלנו שעשו רעש ושנינו שתינו לגימה.
"תכף מתחיל הטקס" אמרתי רואה את המלכה עומדת בלחץ ליד המלך והוא מרגיע אותה "איך אתה יודע?" שאל נאמג'ון וסימנתי לו עם עיני להביט במלך ובמלכה "הבנתי..." אמר וצחקק "משהו בלחץ" אמרתי והוא צחקק.
לאחר הטקס דמעה נפלה מעיני ולצערי, נאמג'ון קלט אותה "היי! למה אתה בוכה?" קול רך יצא מפיו גורם לי להיות טיפה בשוק שקול כזה עדין יכול לצאת מבחור כזה חזק ואגרסיבי "סתם זה ריגש אותי לראות את השמחה בעיניו של הנסיך ג'ימין ולמען הגם מהנסיך יונגי, אני לא חושב שאי פעם ראיתי את הנסיך יונגי ככה בוכה ומתרגש" אמרתי מנגב את הדמעות שלי מהר "אתה בו אדם טוב ג'ין!" אמר וגיחחתי "אני לא" אמרתי והוא תפס בידי והוריד אותה מפני גורן לדמעות שלי להמשיך לזלוג "מה גורם לך לחשוב שאתה לא בו אדם טוב?" שאל והתייפחתי "עצם העובדה שאף אחד לא רוצה אותי, שאני לבד כל הזמן, שאין אף אחד שיהיה איתי, כל הזמן לא הבנתי למה אני לבד, אבל עכשיו אני מבין, אולי זה בגלל שאני בן אדם רע, אולי אני לא מספיק טוב, אולי אני לא יפה, אולי אני לא טוב בשביל אף אחד" התחלתי לבכות יותר "איזה בן אדם יכול לא לרצות אותך!?" שאל וצחקקתי בבכי "כל-כך הרבה, אני לא אשקר לך אני מעדיף בנים על בנות, אני אמיתי, פעם הייתי חסר בטחון לגבי זה אבל הנסיך ג'ימין עזר לי להבין שלא צריך להתבייש במי שאתה וזה מי שאני, יצאתי עם הרבה בחורים בממלכה שהתביישו בי, שהרסו לי את החיים, שניסו להחביא אותי, שניסו לנצל אותי לטובתם האישית, ולמען האמת חלק אתה מכיר ממש טוב, חלק מהם, הם האבירים שאתה מאמן, אתה אולי תופתע, אני לא אומר לך מי אלו אבל, חלקם הגדול היו איתי, אבל לא באמת איתי הם ניסו לנצל אותי אבל לא נתתי להם, כל-כך הרבה אכזבות" אמרתי בבכי הוא היה נראה חושב כל המילים שאמרתי לו נראה שהשאירו אותו בשוק, אולי כי הוא לא ידע שאני אוהב גברים, אולי כי הוא לא ידע שגברים שהוא מאמן נמשכים גם לגברים, אולי על עצם העובדה שאני אדם רע, אני לא יודע אבל משהו גרם לו להכנס להלם "אני אלך-" התחלתי לומר אבל הוא משך בידי לכיוונו ונשק לשפתיי מול כל-כך הרבה אנשים מכובדים, עיני נפערו בהלם, לא היה נראה שהוא מתחרט על מה שהוא עושה כי הוא המשיך לנשוק לשפתיי גם כשלא ממש יכולתי להגיב, לפתע עיניי נעצמו ונשקתי לו גם אני, נשיקה אוהבת ומוקירה תודה, הורדתי לו כל-כך על זה, אני זה שתמיד פועל ראשון במערכות יחסים, הפעם, מישהו אחר לקח את המושכות אליו, הוא המשיך לנשק אותי וירד עם ידיו למותני, הייתי מסוחרר מההרגשה התשוקתית הזו שבערה בי ובו, הנחתי את ידי על צווארו והוא קירב אותי אליו רק יותר, ידיו ננעלו על מותני בחוזקה, זו בהחלט נשיקה שסיחררה אותנו מכל הכיוונים,אך היינו צריכים לחזור למציאות הכואבת כאשר האוויר נגמר והגיע הזמן להתנתק.
"א-" באתי להגיד משהו אך נעצרתי לא ידעתי מה להגיד בסיטואציה כזו, שנאמג'ון נראה מבולבל ממעשהו, כל האנשים מסתכלים עלינו, הדבר היחיד שגרם לכולם להסתובב ולא להביט בנו זה הנסיך ג'ימין שהחל לצרוח כמו משוגע "כן! ידעתי! אההה מזל טוב!" הוא צעק גרם לכל האנשים בממלכה לצחוק ולנסיך יונגי למשוך אותו ממותניו ולצחקק, באותו רגע הסמקתי ממש יכולתי לראות קצת סומק גם על לחיו של נאמג'ון "אתה בסד-" התחלתי לשאול אבל הוא הסתובב והלך מין האירוע, התרחק ממני כאילו אני מגפה, דבר שפגע בי מאוד, לא ידעתי איך להכיל את העובדה שהוא דחה אותי כרגע, למרות שהוא זה שיזם את הנשיקה עצמו, אני לא עשיתי שום צעד, כולם הביטו בי בפנים מרחמות, חוץ מהנסיך ג'ימין שהיה נראה כועס מאוד, קדתי לכולם וגם אני הלכתי מהנשף לכיוון העצים, רציתי טיפה להיות לבד, הייתי צריך את זה קצת.
לאחר שחזרתי לנשף הנסיך ג'ימין מיהר לתפוס אותי ולקחת אותי לצד "אתה בסדר?" היה הדבר הראשון שהוא שאל, כשהבטתי לצדדים וראיתי שאנחנו לבד הרשתי לעצמי לבכות ולו להצמיד את ראשי לכתפו ולנחם אותי "שששש זה בסדר הוא אידיוט, זה לא הגיע לך, כל הכבוד על האומץ ג'יני" אמר בסוף, צחקתי ובכיתי ביחד "תודה ג'ימין" אמרתי לו והוא חייך "אין בעד מה" אמר "אל תשכח, הוא לא מגיע לך, מגיע לך הרבה יותר טוב מזה" המשיך והנהנתי "תודה רבה" אמרתי לו "עכשיו בוא נחזור אני רוצה לרקוד עם הארוס שלי" אמר והנהנתי "נלך" אמרתי הוא תפס בידי וניחם אותי בפעם האחרונה עד שחזרנו לשם.
"עכשיו שהנסיך ג'ימין והנסיך יונגי פה אפשר להתחיל את הריקוד המלכותי" הכריזה המלכה וסימנה לנגנים להתחיל לנגן את המוזיקה.
YOU ARE READING
My Future Kingdom (Yoonmin)
Storie d'amoreהנסיך יונגי תמיד רצה להיות המלך הכי גדול וטוב שישלוט על הממלכה, אחרי שהוריו יורישו לו את המלוכה. אביו תמיד היה גאה בו ואימו תמיד תמכה בו כל מה שרצה קיבל. לנסיך יונגי יש אח קטן ומאומץ קים טאהיונג, יונגי תמיד דאג לשלומו של אחיו הקטן ונשבע לעצמו שמי שי...
