נקודת מבט ג'ימין
עמדתי בעדן החלון מביט על השמים שזהרו בכוכבים זכרונות מהעבר שלי עלו לראשי, אמא, אבא, החברים שהיו לי בשכונה הכל! אני מודה, אני מתגעגע לחיים הקודמים שלי עם אמא ואבא, אני תמיד חושב איך הם היו מקבלים אותי, האם הם היו אוהבים את יונגי בתור בן אדם ולא ״הנסיך״
מה אבא שלי היה חושב עליו?
מה אמא שלי היית חושבת עליו?
אני לא יודע, זה תמיד ישאר סימן שאלה אחד גדול בראשי, אבל עכשיו הכל נגמר אני ויונגי מאורסים, בחיים שלי לא חלמתי שדבר כזה באמת יקרה, יכולתי לדמיין את זה בחלום ולדעת שהחלום הזה אף פעם לא יהיה שלי, אבל עכשיו, שזה באמת קורה, זה בין הדברים המרגשים ביותר שעברתי בחיים הללו, אחרי כל-כך הרבה שנים שאני מרגיש שמח, שאני מרגיש שמשהו ממלא את המקום החסר שהיה בליבי במשך שנים.... משפחה, סוף-סוף אני זוכה להקים משפחה משלי, נכון שזו לא תהיה משפחה רגילה, הרי, אני בן, ויונגי בן, אנחנו לא באמת יכולים להביא ילדים ביחד, אבל אנחנו בהחלט יכולים לאמץ! אני אשמח בכל מקרה, אני מאמין שגם יונגי, למרות שלא באמת יצא לנו לדבר על זה.
באמצע המחשבות העמוקות אליהן נכנסתי הרגשתי ידיים עוטפות את מותני וראש מונח על צווארי "אהוב שלי" אמר יונגי ונשק לצווארי "כן יקירי?" עניתי לו והתענגתי על הנשיקות החמות שהוא המשיך לשתול בצווארי "על מה אתה חושב כל-כך הרבה?" שאל ברכות והפסיק לנשק אותי מביט עליי בציפייה "סתם לא משהו חשוב..." עניתי והוא הנהן "אם תרצה לספר לי אני פה תמיד אתה יודע...." אמר ואז הוסיף "אנחנו מאורסים, אנחנו נחשבים כאחד, הבעיות שלך אלו הבעיות שלי והבעיות שלי אלו הבעיות שלך, מה שמפריע לך גם מפריע לי וההפך" נאנחתי בחיוך והסתובבתי להביט עליו, רק ידיו נשארו על מותני וראשו התיישר מביט בפני "לא כלום יקירי, זה באמת סתם יצא לי לחשוב על עברי, על ההורים שלי וחברי הילדות שלי, אני מתגעגע לכולם, קצת קשה לי להסתגל למשפחתי החדשה, מצד שני אני נורא שמח להקים משפחה כזו משלי" אמרתי לו והוא חייך וליטף את מותני "אני שמח שאתה מספר לי דברים כאלו זה עוזר לי להבין את ליבך יותר" אמר והביט לעיני, עיניו נראו זוהרות משמחה, הוא בחיים לא הביט בי בצורה כזו וזה גרם לליבי לפרפר "אם הייתי יודע שיהיה ככה שמח הייתי מספר לך ממזמן" אמרתי לו והוא חייך וצחקק "כל עוד יש לך מה לספר אני תמיד אשמח לשמוע ולהכיר יותר את האהוב שלי" אמר והסמקתי מילותיו גרמו לגופים לרעוד "תודה יקירי" אמרתי וחיבקתי אותו הוא חיבק אותי גם "מה יש?" שאל, לפעמים נדמה לי שהוא מבין אותי יותר מאשר אני מבין את עצמי "סתם, שוב יוצא לי לחשוב מה הורי היו חושבים עליך, מבלי לדעת שאתה נסיך" אמרתי לו והוא הנהן "תתפלא אבל גם לי יצא לחשוב מה הוריך היו חושבים עלי אף על פי שאינני מכיר אותם כלל" אמר מפתיע אותי "ב-באמת?" שאלתי והוא הנהן בראשו "כן, יצא לי לדמיין זאת מיליון פעם לטוב ולרע למרות שאינני יודע איך הוריך נראים כלל" אמר והסמקתי, חיבקתי אותו שוב "בוא נלך לישון אתה נראה עייף" הוא אמר והנהנתי "אתה באמת מבין אותי" אמרתי בעייפות והוא צחקק "ברור שאני אבין אותך! אני אוהב אותך" אמר ונשקתי לו קצרות "גם אני אוהב אותך מין יונגי" אמרתי ורצתי למיטה בקפיצה הוא צחקק וקפץ אחרי ליטף אותי ועטף אותי בסמיכה יחד איתו.
הזמן עבר וכבר והחתונה שלי ושל יונגי התקרבה כערף עין, למען האמת ככל שהזמן עבר הגשתי את הבטן שלי מתהפכת יותר ויותר, אני כבר כל-כך רוצה שזה יקרה, אין יום שאני לא מדמיין את היום הזה, אני ויונגי נשואים עם ילדים קטנים ויפים! אוף זה החלום הכי גדול שלי!
"הנסיך ג'ימין תפסיק לזוז!" צעקה התופרת ואחר כך צחקקה, היא תפרה את החליפה שלי לחתונה, צחקקתי אחריה "אני ממש מתרגש!" אמרתי לה והיא צחקקה "רואים עליך, אתה נראה כמו ילד קטן!" היא אמרה וחייכה "אוי הנסיך ג'ימין, אתה והנסיך יונגי הולכים להיות כל-כך יפים יחדיו! אני מאמינה שתהיו הנסיכים שיזכרו בהיסטוריה בתור המלך מין יונגי והמלך מין ג'ימין הטובים ביותר!" היא הכריזה עם ידיה וצחקתי "באמת את חושבת ככה?" שאלתי והיא הנה מהר "באתי להציל את המצב!" טאהיונג נכנס במערה עם מגש פירות בטני קרקרה "אוי הצלת אותי טאה!" אמרתי בקול וירדתי מין הבמה הקטנה ג'וגנקוק נראה כאילו טאהיונג הכריח אותו לבוא הבטתי על פניו וצחקתי ומבטו הפך ליותר נוקשה ועוד יותר צחקתי "טאה! תגיד לאחיך לא לצחוק עלי!" אמר ג'וגנקוק בילדותיות "קוקי אל תהיה ילדות רק כי כעסתי עליך הבוקר" אמר טאה בפתיחות וצחקתי "זה לא היה פייר ואתה יודע את זה" אמר ג'ונגקוק ועוד יותר צחקתי "רוצה שג'ימין יקבע מה פייר ומה לא פייר?" שאל טאה את ג'וגנקוק וג'וגנקוק מיד השתתק "ממש לא!" אמר בקול "אז תהיה בשקט ותחכה שהעונש ייגמר!" אמר טאה "אבל-טוב" הוא החל לומר ואז הסכים עם טאה מה שגרם לי לצחוק, 'טאהיונג כל-כך שולט בג'ונגקוק ואני חשבתי שזה יהיה אחרת' חשבתי וצחקתי "טוב ג'ימין קדימה תעלה חזרה לבמה צריך להמשיך לסמן" אמרה התופרת הנהנתי לה ועליתי מהר "יופי ילד טוב" היא אמרה לי וחייכתי הייתי שמח כל-כך.
נקודת מבט יונגי
הייתי בחדר האימונים ממשיך להתאמן חזק, אני עומד להיות המלך הבא, אני צריך להתחזק כמה שאפשר כדי להגן על משפחתי, ומפה המחשבות שלי נדדו למשפחה שאני עומד להקים עם ג'ימין.
אוי פארק ג'ימין אהבת חיי, הבן אדם המושלם עלי אדמות, הכי יפה בעולם, ואדיב בעולם הוא פשוט מיוחד במינו, אין אדם שלא היה מתאהב בבחור כמוהו, חזק, קשוח אך גם רך בו זמנית, אוהב ומלטף, הוא הכל בשבילי אני מכון לעשות הכל למענו גם עם זה יעלה בחיי, הוא נותן לי מוטיבציה להמשיך להתאמן, הוא תמיד במחשבות שלי.
"הנסיך יונגי ריכוז!" צעק לי הגנרל נאמג'ון מהר חזרתי לעצמי והכתי אותו בחרבו והעפתי את החרב הרחק ממנו, וכיוונתי את חרבי את חזהו "ניצחתי" הכרזתי והוא גיחח "לא רע הנסיך יונגי" אמר הגנרל נאמג'ון וניער את בגדיו מהחולות.
"החתונה שלך מתקרבת" אמר הגנרל נאמג'ון לפתע "אתה מתרגש?" שאל הגנרל נאמג'ון מבטו היה חד לתוך עיניי "קצת" הודתי באמת "והנסיך ג'ימין?" שאל והרמתי את גבותי "אני לא יודע" המשכתי לענות לו אמת "לא יודע?" שאל ואז גיחח "הוא מת מהתרגשות" הוסיף נאמג'ון והפעם פי התייבש "מה זאת אומרת?" שאלתי רציתי לדעת כל פיסת מידע על ג'ימין "הוא לא מפסיק להזכיר את זה באימונים וגם ג'ין אומר לי שהוא לא מפסיק לדבר על זה כשהם ביחד הוא כל-כך נרגש אני יכול לראות אותו חולם הרבה ואז מסמיק הנסיך ג'ימין אוהב אותך ממש!" אמר הגנרל נאמג'ון וחייך, חיוכי התרחב הוא הביט עליי בהלם אני בדרך כלל לא מחייך ליד אנשים "גם אני אוהב אותו מאוד!" הכרזתי משאיר אותו בעוד יותר הלם אבל אני, אני הייתי גאה להודות באהבתי אל ג'ימין בפומבי.
YOU ARE READING
My Future Kingdom (Yoonmin)
Romanceהנסיך יונגי תמיד רצה להיות המלך הכי גדול וטוב שישלוט על הממלכה, אחרי שהוריו יורישו לו את המלוכה. אביו תמיד היה גאה בו ואימו תמיד תמכה בו כל מה שרצה קיבל. לנסיך יונגי יש אח קטן ומאומץ קים טאהיונג, יונגי תמיד דאג לשלומו של אחיו הקטן ונשבע לעצמו שמי שי...
