נקודת מבט ג'ין
כבר כמה ימים שאני עסוק לבשל מלא אוכל מבלי הפסקה, אין לדעת מתי הנסיך ג'ימין או הגנרל נאמג'ון יופיעו במטבח ויבקשו אוכל, אז עבדתי כפול, רציתי שיהיה להם אוכל טעים וחם, לפי מה שאני יודע הגנרל וכל שאר האבירים, מקבלים אוכל קר, אחרי הכל האימונים לוקחים שעות והאוכל מתקרר עם הזמן, לכן לפני כמה ימים שהגנרל הגיע כל-כך נהנתי לראות אותו מתענג על האוכל החם שיצא רותח מהסירים הענקיים, כי ידעתי שאין לו את זה במשך היום, אהבתי לראות אנשים אוכלים ושבעים זה משמח אותי בייחוד בגלל שהייתי ילד רעב ממש רעב, לראות אחרים שבעים זה משביע את הרצון שלי זה עושה לי טוב.
במשך היום הייתי עסוק בבישולים עד שמחשבות עלו לראשי, כל חיי הייתי נורא בודד לא מצאתי אישה טובה וחוץ מזה אני אוהב גברים וגם רציתי ילדים, ידעתי שילדים לא יהיה לי בחיים כי אני אוהב גברים, אלה אם כן האמץ, בדיוק כמו שהמלכה עשתה עם הנסיך טאהיונג והנסיך ג'ימין, רציתי משפחה כל-כך בתור אחד שגדל לבד, בלי משפחה, כמובן שעד גיל מסוים גדלתי עם אבל, בגיל כל-כך מוקדם איבדתי את אימי ונשארתי לבד, מתפלל שמישהו יציל אותי, והתמזל מזלי והמלכה ריחמה עלי ונתנה לי להשאר ולהיות השף, כל-כך הודאתי לה באותו היום.
רק שעכשיו אני שוב לבד, בלי אישה וילדים, למען האמת אני לא בטוח שאני בנוי לאישה, אני לא חושב שאני נמשך לנשים כלל, אלה לגבר, כשהנסיך ג'ימין שאל אותי האם אני אוהב בנים, הייתי מובך ומיד שללתי זאת כי ידעתי שאסור לאהוב בנים כלל, אך כשהוא בעצמו התוודא בלי בושה שהוא אוהב את הנסיך יונגי ליבי צנח, שכחתי מזה שהם מתחתנים בכלל, אם הייתי זוכר הייתי מגיב אחרת לדבריו של הנסיך ג'ימין, אך מיד שללתי כל אפשרות הקשורה להתאהבות אסורה.
הגנרל נאמג'ון הוא גבר מאוד מושך וחזק, בעל בטחון עצמי גבוה מאוד וחסר פחד, אהבתי גברים כמוהו הם משכו אותי מאוד אבל הוא מסוג הגברים שכל מה שיש להם בראש זה אימונים, מלחמות ונשים, לצערי הכרתי גברים כאלו מקרוב, מקרוב מאוד.
היו כמה אבירים שהתחילו איתי בסתר הם רק רצו לשכב איתי ולא באמת לפתח איתי קשר מסוים, אני זוכר יום אחד שבוא העפתי סטירה לאחד האבירים כאשר ביקש שנעשה שלישיה עם המשרתת, כל-כך נפגעתי, למה אנשים חושבים שאני זול כמו הבנות הללו, ממש לא! לא אתן את גופי למישהו שלא מוכן להתחייב אליי במאה אחוז! אני מודה זה קשה.... קשה מאוד וגם נורא מתסכל, אני מנסה להסתיר זאת ולמזלי אני מצליח אחרת אני חושב שהייתי גמור.
המשכתי לעסוק בבישולים שלי מטפל בכמה וכמה סירים במקביל, גם קוצץ את הירקות, גם מטבל את המטעמים, גם טועם מהם, מחסיר ומוסיף, תמיד דאגתי להכל בעצמי כל השאר שהיו מסביבי דאגו לדברים אחרים כמו לנפות את הקמח, להפריד בין האורז, לשטוף את הכלים מלוכלכים, ואחד אחר מייבש אותם, לכל אחד היה תפקיד שונה אך בכל הנוגע לאוכל זה הייתי רק אני, ככה המלכה ביקשה, זאת פקודה של המלכה, איני יכול לסרב לה, במיוחד כשעזרה לי כל-כך.
בדיוק הרמתי את הסיר עם האוכל החם והמוכן, לכיוון שולחן העץ שמאחורי וקלטתי את הכל העובדים במטבח עומדים ומביטים אל דלת הכניסה מהר הרמתי את ראשי מהשולחן, קולט את הגנרל נאמג'ון אשר עומד בראש שהחדר עם ראשו לכיוונינו.
"הגנרל נאמג'ון מה שלומך?" שאלתי אותו מחייך אליו "השף ג'ין! אני מעולה איך אתה?" שאל בנחמדות "מעולה! אתה רעב?" שאלתי אותו למרות שהתשובה הייתה ברורה כל-כך "כן, בדיוק סיימתי אימון רציתי לאכול אוכל חם" אמר וצחקקתי "בוודאי! כמה דקות אביא לך לשולחן" אמרתי ונעלמתי משם מהר, מעדיף לא לשמוע מילים טובות כאלו ממנו, נפגעתי המון מאנשים כמוהו, אני לא ירצה לפתח רגשות למישהו שאני אפילו לא מוצא חן בעיניו.
"בבקשה!" אמרתי לו ונחתי מולו, מזגתי לו מהאוכל החם שממש לפני כמה דקות סיימתי לבשל "תודה רבה השף ג'ין זה נראה נפלא!" אמר וחייכתי "תודה רבה, אם תרצה עוד משהו תודיע לי ואביא לך" אמרתי ולו והתהלכתי חזרה למטבח ממשיך לבשל בכל כוחי מתעלם מהבחור השרירי שמאחורי.
"השף ג'ין?" הגנרל קרא בקול עדין יחסית "כן?" שאלתי מתקדם אליו "אני יכול עוד בבקשה?" שאל גבותי התכווצו "ברור!" אמרתי לו ולקחתי את הצלחת "תודה רבה לך, אתה נורא נחמד!" אמר וחייכתי אליו "תודה רבה לך" אמרתי לו ולקחתי את הצלחת שלו למטבח מוזג לו עוד מהאוכל.
זה גם לי לחשוב, האם לא מאכילים מספיק את האבירים, הם אלו שהכי זקוקים לאוכל, זה נורא אם לא מאכילים אותם מספיק, מה שאני יודע זה שאני מארגן כמות ענקית של אוכל שנשלחת אליהם, השאלה היא האם זה מספיק להם בכלל, לפי מה שאני רואה על הגנרל יש לו תאבון בריא מאוד! אני חושב שאתחיל לעשות יותר אוכל לאבירים.
"בבקשה הגנרל נאמג'ון בתאבון!" אמרתי לו והבאתי לו "אני מודה לך כל-כך השף ג'ין! אתה ממש עושה לי את היום עם האוכל הזה" אמר וחייך גומותיו צצו "אין בעד מה, אמרתי לך אתה מוזמן תמיד!" אמרתי לו והוא הנהן "תודה רבה על כך שאתה גורם לי להרגיש רצוי" אמר וחייכתי "אין בעד מה, תאכל לפני שיתקרר" אמרתי לו והוא הנהן והעמיס את הצ'ופסטיקס במלא אורז יחד עם חתיכות בשר.
לאחר כמה עשרות דקות לקחתי קערת מים קרה והלכתי לשולחן בו הגנרל אכל, הבטתי עליו, ידו הייתה על בטנו, פניו נראו רגועות ועייפות מאוד.
"בבקשה" אמרתי לו מושיט את קערת המים לידיו "תודה השף ג'ין!" אמר והנהנתי הוא שתה הכל מהר בבת האחת "רוצה עוד?" שאלתי מצביע על האוכל "לא, אני שבע בזכותך" אמר ובאתי להסמיק עד שנזכרתי, אני לא בן אדם זול שיפול בקסמיו של אף גנרל או אביר יותר "תודה" אמרתי לו "אז עוד מים?" שאלתי "לא, תודה רבה לך" אמר והנהנתי לוקח את הצלחת לקערות בהן העוזרות שוטפות את הכלים וחזרתי לגנרל "השף ג'ין בפעם המיליון אני מודה לך כל-כך!" אמר ותפס בידי לוחץ אותה בחביבות "אין בעד מה, כבר אמרתי לך, האושר שלי זה לראות אנשים שבעים מהאוכל שלי, זה מספק אותי נורא!" אמרתי לו ולאט לאט הוצאתי את ידי מבין ידו "כל האחד והסיפוק שלו" אמר והרים את ידיו למעלה צחקקתי וכך גם הוא "אני אחזור שוב" אמר וצחקקתי "אתה לא מאיים עלי גנרל" אמרתי והצבעתי על הסירים הוא שוב הרים את ידיו "ניצחת!" קבע וצחקקתי "ושתדע, בדרך כלל אני לא מפסיד כלל! זה חד פעמי שף!" אמר ושוב צחקקתי, לגנרל בהחלט יש חוש הומור מצחיק מאוד, 'אני אוהב בחורים מצחיקים' חשבתי 'שיט זה לא טוב' חשבתי שוב 'רק שאני לא מתאהב' המשכתי לחשוב "אז נתראה?" שאל והנהנתי מהר מעיף את המחשבות מראשי "ברור נתראה" אמרתי לו הוא לחץ את ידי שוב ויצא מהמטבח, ואני נשארתי עם מחשבות על הגנרל, ועל מתי הוא יחזור שוב.
YOU ARE READING
My Future Kingdom (Yoonmin)
Romanceהנסיך יונגי תמיד רצה להיות המלך הכי גדול וטוב שישלוט על הממלכה, אחרי שהוריו יורישו לו את המלוכה. אביו תמיד היה גאה בו ואימו תמיד תמכה בו כל מה שרצה קיבל. לנסיך יונגי יש אח קטן ומאומץ קים טאהיונג, יונגי תמיד דאג לשלומו של אחיו הקטן ונשבע לעצמו שמי שי...
