צ'ארלי
"ולי" נכנסתי לחדרה של ולרי כשהכעס עדיין אוחז בי ידעתי שאני צריך לרסן את עצמי לפני שאני מדבר עם מישהו פעם הייתי הולך אל הגיטרה שלי היום אני הולך אליה.
על הקיר שלאורך מיטתה הצטרפו שתי תמונות.
היא ישבה במיטתה שרגליה צמודות על החזה שלי ובכתה בכי שקט שבקושי נשמע, זה שבר לי את הלב לראות אותה ככה וכל מה שרציתי היה ללכת ולצעוק על אימא של טיה אך ידעתי ששום תועלת לא תצא מזה אני צריך להיות איתה עכשיו.
התיישבתי לצידה במיטתה כרכתי את זרועותיי סביבה והצמדתי אותה אל החזה שלי היא הרפתה מברכיה וחיבקה אותי בעודה בוכה על תוך החזה שלי ועוד רטט של עצבים עבר בגופי.
"ולי בבקשה תפסיקי לבכות אני לא יכול לראות אותך עצובה זה שובר אותי והיא לא שווה את זה בכלל, אני גאה בך על איך שענית לה כל הכבוד ולי" הרגשתי את חיוכה בחזה שלי ונשקתי לקודקוד ראשה, היא הרימה אליי
את מבטה והניחה את סנטרה על החזה שלי וחייכה אליי חיוך אמיתי "תודה צ'ארלי" נשקתי לה נשיקה קצרה על שפתיה והיא הניחה את ראשה על החזה שלי.
"צ'ארלי?" לאחר כמה דקות של שקט היא הייתה זאת ששברה אותה "כן?"
"אתה יכול לספר לי אולי על אממ הצלקות שלך? רק אם אתה מרגיש בנוח לדבר על זה ברור שאתה לא חייב והכל אתה יוד-"
"ולי" גיחכתי כדי להרגיע אותה אבל רגש מוזר הופיע והכה בי, ידעתי שאצטרך לדבר איתה על זה מתישהו וגם רציתי לשתף אותה אבל לא רציתי להיזכר בצ'ארלי הישן צ'ארלי החלש
"טוב, אף פעם לא הכרתי את הוריי והמשפחה הראשונה שהייתי אצלה הייתה משפחת קופר והדבר היחיד שאני זוכר מהם היה בגיל שלוש שחטפתי אגרוף לפרצוף אבל העובדת הסוציאלית אמרה שהיו סימנים כחולים על גופי ואז עברתי למשפחה השנייה שבכלל לא התייחסה אליי הייתי שם עד גיל חמש אם אני זוכר נכון ואז עברתי לעוד איזה בית שהייתה שם עוד ילדת אומנה, הם היו משפחה די סבבה עד שהחליטו לעבוד לקנדה והשאירו אותנו מאחור, בגיל עשר עברתי אל משפחת וויליאמס שהיה להם ילד שהיה גדול ממני אני
זוכר איך הם היו מעמידים אותי באמצע הסלון ופשוט מכים אותי אני לא זוכר אם הייתה סיבה, שהתחלתי חטיבת הביניים הייתי אצל משפחה שאת שמה אני לא זוכר ובחטיבת הביניים הכרתי את ניק נואה וכריס אז עוד לא היו לי בעיות כך שלא סיפרתי להם וכשהתחלתי תיכון הם הגיעו דארן ואליינה וזאת הייתה התקופה הכי נוראית בחיי -וזה מצחיק איך אומרים שהתיכון זאת התקופה הכי טובה בחייך- בכל אופן אני ועוד נער בשם דניאל עברנו לשם ואחרי חודש שהם היו נורמליים הם נפלו לסמים ואלכוהול ואין סיכוי שהם היו שותים מבלי להכות אותי אחרי, הם אמרו שרק ככה אני אלמד איך להתנהג ולא להיות "הילד הרע" שאני הם אמרו לי שאף אחד לא יאהב אותי מה שגרם לי לפקפק ולבחון את נואה ניק וכריס הרבה, זה הלך משהו כזה: ציון גרוע בום! התחצפות למורה בום! בקבוק אלכוהול בום! איחרתי בום! קיבלתי ריתוק או המורה התקשרה בום! ועוד הרבה מקריים אחרים. אחרי שנתיים שהייתי בשנה האחרונה שלי בתיכון העובדת הסוציאלית באה לביקור היא דפקה בדלת בזמן שדניאל דימם מהאף ואני הייתי בדרך ללדמם, הוא פתח לה את הדלת והיא ראתה
YOU ARE READING
shadows
Romance-_-גמור-_- "שאדווז" להקת רוק מצליחה עם שירים נהדרים ומעריצים בכל רחבי העולם. ארבעה בנים שמאז חטיבת הביניים היו בלתי נפרדים מוצאים את עצמם מקימים להקה. לאחר אלבום מצליח ותקליט פלטינה הבנים מחליטים לצרף ללהקה קולות נשיים במטרה לשפר את הלהקה. הלהקה מצל...
