shadows

פרק 32

כריס

"אל" חיכיתי שאלכס תפתח את דלת חדרה רציתי לראות אותה בשמלה הזאת רציתי לראות אותה בשמלה הזאת בצבע לבן

"אני רק קושרת את הרצועות של הנעל אתה יכול להיכנס" פתחתי את הדלת והאוויר יצא מריאותיי לנוכח אלכס שעמדה מולי בשמלה השחורה ונעליי העקב השחורות, עורה הבהיר ושיערה הכתמתם השתלב עם הצבע השחור של השמלה שלה וקולי אבד בגרוני וכל מה שיכולתי היה לחייך.

"אני חושבת שאתה כן יודע לענוב עניבה" היא לקחה את העניבה מידי המושטת שחיוך ילדותי על פניי והיא התחילה לענוב אותה סביב צווארון חולצתי כשעיניי נעוצות על אצבעותיה ואז עברו אל שפתיה, כשסיימה לענוב לי את עניבתי היא כרכה את זרועותיה סביב צווארי "אי אפשר, אני עם שפתון"

"אוקיי, למה אי אפשר?"

"לקח לי זמן למרוח אותו כל כך טוב והוא לא עמיד כל כך הוא ימרח על כל השפתיים היפות שלה" היא העבירה אצבע אחד על שפתיי וחייכה וצמרמורת חזקה עברה בגופי

"אני אמור לעבור את הערב הזה מבלי לנשק אותך?" קולי היה מלא עצב וניסיתי לעשות עיניי כלבלב עצובות, היא צחקה והושיטה לי את הלחי שלה ואני נשקתי לה ברכות.

המוזיקה התחילה להתנגן משני צידי עמדו שתי האחיות הקטנות של ג'וליה לבושות בשמלות ירוקות ונעלי עקב לבנות אוחזות במרפקיי והתחלנו לצעוד קדימה, צעדנו בקצב אחיד אל כיוון הארי המחייך אלינו את החיוך הכי גדול שראיתי על פניו.

"חברים משפחה, התכנסנו כאן היום לחגוג את אהבתם של הארי פרקר וג'וליה הנדרסן, בואו נתחיל עם הנדרים הארי" הושטתי להארי את הפתק שעליו כתב את נדריו הוא פתח את הפתק המקופל והתחיל להקריא "ג'ולס, מהרגע שנכנסתי לשיעור ביולוגיה וראיתי אותך יושבת בצידו השני של השולחן שלי ידעתי שליבי לא יחזור לפעום באותה הדבר מהרגע ששפתייך פגשו את שפתיי בפעם הראשונה ידעתי שלא ארצה לנשק אף אחת אחרת ומהרגע שהטבעת שלי הונחה על

האצבע שלך ידעתי שלא ארצה לקחת אף אישה אחרת ואני לא יכול לחכות לקרוא לך אם ילדיי" כמה אנחות התרגשות נשמעו מהאורחים והארי החזיר לי את הפתק שעה שאחותה הקטנה של ג'וליה -ריילי- העבירה לה את הפתק שעליו ג'וליה כתבה את נדריה.

"רי, להיות הילדה החדשה בתיכון חדש אחרי תחילת הלימודים זה לא קל אבל אני הכרתי עוד דבר שהיה לי קשה יותר וזה היה להתרחק ממך, לא חשבתי שאני צריכה להתאהב בתיכון אבל אתה כמו תמיד שינית את סדר חשיבתי והפכת אותו לסדר שלך לסדר שלנו, רי רצת לי במחשבות עוד מאותו הרגע שהצעת לי חתיכת תפוח ירוק כי אימא שלך התבלבלה בינך לבין אחיך ועד עכשיו, אני יודעת עם כל נשימה שאני לוקחת שאני אוהבת אותך ואוהב אותך את סוף חיי תמיד תהיה אהבתי הראשונה, האחרונה, היחידה"

"תרקדי איתי?" הטקס נגמר הארי וג'וליה כבר רקדו את הריקוד הראשון שלהם והם עשו סיבוב בין האורחים, אחרי שהם פנו חזרה אל רחבת הריקודים הסתובבתי אל אלכס והושטתי את ידי הימנית אליה היא אחזה בידי עם ידה הימנית ואני נשקתי לכף ידה נעמדנו

כאחד והובלתי אותה אל רחבת הריקודים כששיר סלואו התחיל להתנגן, אני ואלכס חייכנו אחד אל השנייה היא כרכה את ידיה סביב צווארי שעה שכרכתי את זרועותיי והצמדתי אותי אליי וראשה מורם אליי ועיניה פגשו בשלי וחיוכי גדל.

שיר הסלואו נגמר ואלכס חיבקה אותה חזק ואני הידקתי את אחיזתי סביב מותניה ונשקתי לקודקוד ראשה וראיתי את אימי מתקרב עם אבי ואחותי הקטנה קיילי לכיווננו "אל" אמרתי אל שיערה כשמשפחתי התקרבה והיא הסתובבה כשידיי עדיין סביב מותניה "אלכס כמה נחמד לראות אותך שוב" אימי חיבקה את אלכס אך ידיי לא ירדו ממותניה "קיילי השמלה שלך מהממת" קיילי לבשה שמלה סגולה שצמודה במותנים עם כתפיות, השמלה הגיעה עד אמצע הירכיים שלה והיא לבשה נעלי עקב קטן לבנות.

"שלך הרבה יותר יפה, היא ממש משתלבת עם השיער שלך" קיילי ואלכס המשיכו לדבר אך אני איבדתי אותן והדהדתי במחשבותיי כשראשי מונח על כתפה של אלכס היא כל כך יפה.

"טוב יש לנו לסיים את השיר Balaclava" שבוע עבר מאז החתוה של הארי ועכשיו נואה קרא לכולנו לסלון. הוא פתח את המחברת השחורה על הדף הנכון הניח אותה על ברכיו ולחץ על העט "זה הבית האחרון אז בואו נעשה אותו על אותו הקצב כמו הראשון" ניק הציע ונואה רשם הסבר בצד המחברת "You knew that it'd be trouble right before the very first kiss" אלכס זמזמה באותו הקצב הקופצני של הבית הראשון תוך כדי שהזיזה את ראשה "Quiet and unassuming but you heard that they were the naughtiest" טיה המשיכה שעה שחיכתה את אלכס והקפיצה מעט את ראשה "She pleaded with you to take it off but you resisted and fought" ולרי המשיכה את טיה עם אותה תנועת ראש "But sorry sweetheart I'd much rather keep on the balaclava" ניק המשיך אותן ונואה רשם במהירות ובקפידה "זהו, סיימנו"

"יופי ביי" אלכס נעמדה וכולנו חוץ מנואה נעמדנו אחריה "יש לנו עוד שירים לכתוב"

"נואה 2:30 בלילה הדבר היחיד שיש לי לעשות זה להשלים שעות שינה" ניק קרא מאחורינו וכלנו עלינו במדרגות והלכנו לחדרינו