"טוב, הלכתי למקלחת. אתן באות?" שואל רונן.
אני מעבירה את מבטי אל ורוניקה. היא שוכבת על הגב עכשיו, רגליה פשוקות מעט, ונוגעת בעצמה בהיסח דעת.
"תלך בלעדינו," אני אומרת. "אולי נצטרף אליך אחר כך."
הוא מושך בכתפיו ופונה לעבר היציאה.
אני מתקרבת לוורוניקה, ונשכבת מעליה, מביטה לתוך עיניה הירוקות.
שדיה הגדולים עולים ויורדים עם נשימותיה, נושקים בכל פעם לשלי. ורוניקה נאנחת בזמן שאני מחככת את הירך שלי כנגד הכוס שלה. היא חופנת את פלחי ישבני ומפרידה ביניהם, בזמן שהירך שלה מתחככת בכוס שלי גם כן. מחזירה לי טובה כנגד טובה.
"אני רוצה שתגמרי..." אני אומרת לה, ושומעת איך הקול שלי רועד ממה שהיא עושה לי למטה.
היא מחייכת. "אני לא חייבת לגמור, זה כיף לעשות לך נעים!"
"נשמה טהורה..." אני אומרת, ונושקת לשפתיה. היא רכה ונעימה כל כך!
לפתע, אצבעותיה חודרות לכוס שלי מאחור, גורמות לי לגנוח לתוך פיה, בזמן שהירך שלה מתחככת חזק יותר בדגדגן שלי. אני מרגישה שאיבדתי שליטה. עכשיו זאת אני שמתמסרת לה ולא להיפך. הציצים שלי נמרחים על שלה.
היא נאנחת, וידה הפנויה מחבקת אותי סביבי מותניי בזמן שאני מנשקת את צווארה, ויורדת בהדרגה אל שדיה. אני מלקקת את השד השמאלי שלה, טועמת את הזיעה המלוחה שלה. כשאני מכניסה את הפיטמה שלה לתוך פי, ויונקת אותה, היא משתנקת, כאילו היא זקוקה לאוויר, והאצבעות שלה מתחילות לדפוק אותי מהר יותר. זה מטריף אותי, ולרגע אני שומטת את פיטמתה מבין שפתיי וצווחת. אבל אני חוזרת לעצמי די מהר, ומוצצת אותה אפילו יותר חזק, בזמן שידי הפנויה מוחצת את שדה הימני, והירך שלי מתחככת חזק יותר בכוס שלה. ורוניקה גונחת, שוב ושוב, אבל לא מפסיקה לענג אותי אפילו לרגע.
בכל זאת, בסופו של דבר, היא מנצחת: אני גומרת מעליה באורגזמה שמטלטלת את כל הגוף שלי.
ורוניקה פשוט מחבקת אותי עד שהרעידות שלי נגמרות. ואז, כשהגוף שלי רפוי לגמרי, היא הופכת אותי על הגב ונשכבת מעליי.
שדיה הענקיים תלויים ממש מעל הפנים שלי עכשיו, ואני מנסה להרים את ראשי ולינוק את פיטמתה, אבל היא מרחיקה אותה.
"אה-אה, עדיין לא, יפה שלי..." היא לוחשת, ושוב מתגרה בי, כשפיטמותיה הזקורות דוקרות קלות את פניי.
אחר כך, היא מורידה את שדיה עוד יותר, וגורמת להם לעטוף את הפנים שלי משני הצדדים. אני מרגישה עדיין מעורפלת מהאורגזמה הקודמת, והשדיים שלה כל כך רכים ונעימים, שאני מרגישה כמו בתוך ענן.
"את אוהבת את זה?" היא שואלת כשמוחצת את פניי בין שדיה, ומחככת את רגלה שוב בכוס שלי.
אני נאנחת לתוך שדיה בתשובה.
"הו, כן... אני רואה שאת אוהבת את זה!" היא אומרת, וממשיכה להזיז את רגלה.
לפתע, אני מרגישה את אצבעותיה על הדגדגן שלי.
"פאק, ורו..." אני גונחת.
"תגמרי בשבילי שוב." היא אומרת, ומגבירה את הקצב של תנועת אצבעותיה.
אני צווחת, וצורחת, ומתחננת לתוך שדיה שרק לא תפסיק. הגוף שלי מתחיל לרעוד שוב, ואני גומרת בצעקה חנוקה, שנבלעת בין השדיים המפוארים שלה.
שתינו מזיעות ומתנשפות עכשיו.
אני עדיין מנסה להסדיר את הנשימה, בזמן שוורוניקה מנתקת את שדיה מפניי, ומביטה בי בעיניה הירוקות. שיערה הבלונדג'ינג'י פזור וממסגר על פניה בצורה מושלמת. היא מנשקת אותי ארוכות, ואני רק מגיבה אליה, מאפשרת ללשונה לחדור לתוך פי ולהתחכך בלשון שלי.
אני מניחה את ידיי על ישבנה הגדול בזמן שהיא מנשקת אותי, ומעסה אותו בכל האהבה שיש בי.
לפתע, אגנה מתחיל לזוז כנגד שלי, ורגלה שוב מתחככת בין רגליי.
"את מחרמנת אותי שוב..." אני לוחשת.
"אני יודעת," היא עונה, ויורדת מעליי לרגע.
כשהיא נשכבת מעליי שוב, הכוס שלה על הפנים שלי, והראש שלה בין הירכיים שלי.
"פאק!" אני נאנחת לתוך הכוס שלה בזמן שלשונה חודרת לתוכי. אגנה מתחיל לזוז כנגד הפנים שלי בתנועות של משגל, ואני מחדירה את לשוני לתוכה גם.
אני מרגישה שם מעט משאריות הזרע של רונן. טעם המיצים שלה שמעורבבים בזרע שלו, ממלא את פי. אני חופנת את ישבנה על מנת להצמיד את הכוס שלה קרוב יותר, ומתחילה ללקק לה את הדגדגן.
עכשיו זאת ורוניקה שגונחת לתוך הכוס שלי, אבל עדיין מנסה להמשיך לענג אותי. הלשון שלה משגעת אותי, אבל אני מרגישה גם עד כמה היא בעצמה קרובה לשיא. אני שומרת על קצב קבוע ואחיד, ולא מפסיקה עד שהיא צורחת, ואגנה מתחיל לרעוד בפראות כנגד פניי.
גופה נהיה רפוי מעל שלי אחרי שהיא גומרת, ובמשך כמה רגעים אנחנו נשארות כך: פשוט מחבקות זו את זו בתנוחת 69.
הנשימות הרכות והאיטיות שלה מלטפות את שפתי הכוס שלי.
אחרי שוורוניקה מתאוששת, היא יורדת מעליי, ונעמדת על רגליה.
"את באה למקלחת?" היא שואלת.
"בא לי," אני עונה לה, "אבל אחרי מה שעשית לי, אני לא יודעת אם אני מסוגלת לעמוד..."
YOU ARE READING
שוגר בייבי
Romanceלסיפור הזה אין תקציר. כי כל תקציר של העלילה רק יהרוס. אבל יש לו קרופ טופ, ויש בו ציצים, ויש בו זקן נחמד בן 70, וים, ויאכטה. ויהיו בו עוד דברים טובים. בעצם, יש לו גם כריכה שמרמזת על התוכן, בלי צורך בתקציר. נכון שלימדו אתכם לא לשפוט ספר על פי הכריכה...