בבית הזמני שלנו, שדדי וצביקה שכרו ב- Airbnb, יש חממה יפהפייה לצמחי מרפא. יש לה גג שקוף, והצמחים מסודרים שם בערוגות יפהפיות. אני מטיילת לאורכה, בשמלת קיץ פרחונית קצרה, ובלי חזייה מתחת.
בקצה הערוגה, יש חלון רחב שמשקיף על שדה ענק של אדמה פוריה. אני מביטה החוצה ונהנית מהנוף המקסים, כשלפתע שומעת צעדים מאחוריי. אני מסתובבת ורואה את צביקה.
"היה טוב אתמול בלילה?" הוא שואל בחיוך מלא זימה.
"סליחה?" הקול שלי עדיין צרוד קצת מאתמול.
"שמענו את הגניחות שלך דרך הקיר במשך קרוב לשעה." הוא אומר, עדיין באותו חיוך.
אני מרגישה את הסומק עולה ללחיי.
"וואו, אני מצטערת! אם הייתי יודעת..."
"זה בסדר." הוא אומר במהירות, ומבטו מתרוצץ בין עיניי לבין החזה שלי. "האמת, אני אוהב לשמוע את הגניחות שלך. אהבתי אותן במטוס, ובעצם..." הוא גומע במהירות את המרחק בינינו, ואני נאנחת בהפתעה כשהוא חופן את השדיים שלי, ומתחיל ללוש אותם. "באתי לפה כדי לשמוע מזה עוד קצת."
הפיטמות שלי מזדקרות מהמגע שלו דרך השמלה, ואני נאנחת שוב, בזמן שמרגישה איך הזיקפה שלו מתחככת בירך שלי.
"צביקה, זה לא רעיון טוב..." אני אומרת בהתנשמות.
"למה לא?"
"יראו אותנו..."
צביקה מגחך.
"מותק, לא איכפת לי."
הוא דוחף את פניו בין השדיים שלי.
"איזה בז'ז'ים מושלמים יש לך!" הוא מסנן דרך שיניו, בזמן שמנשק את איזור המחשוף שלי. "לאריקה אין כלום עלייך!"
הוא מחליק את כתפיות הספגטי של השמלה שלי כלפי מטה, ושולף את הציצים שלי החוצה.
ידו האחת ממוללת את הפיטמה השמאלית שלי עכשיו, בזמן שהוא מוצץ את הפיטמה הימנית. זה נעים, וזה ממכר... אני נאנחת שוב ושוב, ומערסלת את הראש הקירח שלו.
"הלוואי שאריקה תלמד ממך... " הוא אומר, כשמנתק לרגע את שפתיו מהפיטמה שלי. "היא תמיד שקטה כמו דג כשאני מזיין אותה."
אני נאנחת שוב, כי הוא עובר לינוק את הפיטמה השמאלית שלי, ובמקביל מסיט את התחתון שלי הצידה. שתי אצבעות עבות נדחסות לתוכי, וגורמות לי לגנוח, בזמן שהזיקפה שלו מתחככת חזק יותר על פני הירך שלי. אני מניחה עליה את ידי ומתחילה לשפשף אותה.
"את אוהבת את זה, אה?" הוא אומר בזמן שדופק אותי מהר יותר עם אצבעותיו. אני רק ממשיכה לגנוח, ומשפשפת את הזיקפה שלו חזק יותר דרך המכנס.
לפתע, צביקה מוציא את האצבעות שלו מתוכי, וחופן את הטוסיק שלי. הוא מרים אותי קצת באוויר ומושיב אותי על אדן החלון. עשן סיגריות חודר לנחירי, אבל אני לא חושבת על המשמעות של זה יותר מדי באותו רגע. גם צביקה כנראה לא חושב.
הוא פורם בחיפזון את כפתורי מכנסיו, ומפשיל את הבוקסר שלו.
"פאק, הזין שלך כל כך עבה!" אני מסננת בקול חנוק כשהוא דוחס את איברו לתוכי.
צביקה מגחך, בזמן שאגנו הולם בי בפראות. אני מרגישה איך התחתונים שלי נתקעים עמוק יותר בין פלחי ישבני ככל שהוא ממשיך לכתוש בי, אבל לא איכפת לי מזה. הזין שלו פשוט עושה לי כל כך טוב עכשיו.
"פאק, אל תפסיק! רק אל תפסיק עכשיו!" אני מתחננת, ונועצת את ציפורניי בגבו. הוא לא מפסיק, ולא מאט את הקצב, במשך דקות ארוכות אגנו הולם בי שוב ושוב בלי רחמים.
"עזבי את קובי, תעברי אליי..." הוא נוהם באוזני. "כל מה שהוא נותן לך, אני אתן לך כפליים. מילה שלי!"
אני לא מסוגלת לענות לו בשלב הזה. מהפה שלי בוקעות גניחות צרודות, וקולות חירחור מוזרים. והוא עדיין ממשיך לזיין אותי מבלי לעצור, כמו פטיש שמכה בי שוב ושוב, ומפרק אותי לגורמים, גורם לי לשכוח מי אני... עד שכל הגוף שלי מתחיל לרעוד באורגזמה.
בזמן שאני מפרפרת כך בזרועותיו, צביקה שולף מתוכי את הזין שלו ומתיז את השפיך שלו על הירך שלי. המון המון שפיך מתפזר שם. חלק מזה נוטף על אדן החלון.
אחרי המעשה, שנינו מזיעים ומתנשמים.
צביקה לוקח צעד אחורה, ומחזיר את איברו לתוך הבוקסר שלו.
"אני אחזור פנימה," הוא אומר בזמן שרוכס את מכנסיו. "אבל תחשבי על מה שאמרתי, בסדר?"
אני מהנהנת, ויורדת מאדן החלון. הזרע שלו נוטף במורד הרגל שלי עכשיו, ומשם אל הרצפה.
אני מרימה את כתפיות הספגטי שלי ומכסה שוב את הציצים. אחר כך מסדרת את התחתונים שלי, ומיישרת את השמלה. לפתע, אני מריחה שוב סיגריות. במהלך הסקס עם צביקה לא נתתי לזה חשיבות, אבל פתאום עכשיו הכל נהיה לי ברור. אני מסתכלת סביבי, ומייד רואה אותה. היא מעשנת במרחק של מטרים ספורים בלבד, ובוהה בי באדישות מבלי להסיט את מבטה.
"כמה זמן את עומדת שם?" אני שואלת.
"במשך כל הזיון." עונה לי אריקה, ונושפת עשן מבין שפתיה. "אחלה ביצועים, דרך אגב."
YOU ARE READING
שוגר בייבי
Romanceלסיפור הזה אין תקציר. כי כל תקציר של העלילה רק יהרוס. אבל יש לו קרופ טופ, ויש בו ציצים, ויש בו זקן נחמד בן 70, וים, ויאכטה. ויהיו בו עוד דברים טובים. בעצם, יש לו גם כריכה שמרמזת על התוכן, בלי צורך בתקציר. נכון שלימדו אתכם לא לשפוט ספר על פי הכריכה...