פרק 19

1.6K 26 1
                                    

מתעוררת במיטה שלנו ומבינה שכבר בוקר.

אני זוכרת איך זחלתי בעייפות אל המיטה אתמול. הייתי סחוטה וגמורה אחרי שדדי וצביקה טחנו אותי בלי רחמים בתוך הסאונה. אחרי שדדי גמר בפעם השנייה, הוא שטף את עצמו והשאיר אותי לבד עם החבר שלו.

עוברת בי צמרמורת של התרגשות כשאני נזכרת איך הרגשתי עם הזין של צביקה בתוכי. זין חדש תמיד עושה לי פרפרים בבטן. וצביקה דפק אותי היטב: חזק ומהר, בדיוק כפי שאני אוהבת.

אחרי כל זה, כשנכנסתי למיטה בלילה, דדי כירבל אותי בזרועותיו ושאל אם נהניתי. הנהנתי בעייפות, ונרדמתי על החזה שלו.

אני לא יודעת באיזה שלב הוא העביר את הראש שלי אל הכרית ויצא מהחדר, אבל כשאני מביטה עכשיו אל הצד שלו במיטה, הוא כבר לא שם. על הכרית שלו יש פתק, עם כמה מילים בכתב ידו:

בוקר טוב, יפהפייה!

יש ארוחת בוקר על השולחן בסלון.

אני מחייכת לעצמי וקמה מהמיטה. קצת קשה לי ללכת, ויש לי עדיין צריבה חמימה בין הרגליים, כתזכורת להוללות של ליל אמש.

אני ניגשת לארון הבגדים. על דלת הארון יש מראה בגודל מלא, ואני בוחנת במשך כמה רגעים את השתקפותי העירומה. הפנים שלי בלי איפור עכשיו, ואני מבחינה בשקים השחורים שיש לי מתחת לעיניים. גם השיער שלי כולו מבולגן. אבל הגוף שלי עדיין נראה נהדר. שדיים בינוניים אך זקופים, מותניים צרים, וירכיים עגולות. זה מה שהם רואים כשהם מזיינים אותי? זה מה שגורם לשמוליקים שלהם לעמוד?

אחרי התמתחות קצרה, אני פותחת את דלת הארון ומוציאה כותונת לילה בצבע כחול כהה, וזוג תחתוני תחרה בצבע לבן. אני נכנסת לשירותים לרגע: עושה פיפי, מצחצחת שיניים, ואחר כך מסתרקת ושמה איפור מעודן.

על השולחן בסלון יש צלחת עם כיסוי ופתק לידו בכתב ידו של דדי:

בתיאבון, מתוקה שלי!

כשאני מרימה את הכיסוי, אני מגלה מתחתיו תשעה רולים של סושי. איזה חמוד!

***

אחרי שמילאתי את בטני, אני יורדת אל החממה. אריקה עומדת שם בדיוק באותה הפינה שבה ראיתי אותה שם בפעם הקודמת, ומעשנת ג'ויינט בנונשלנטיות.

"בוקר טוב!" אני מחייכת אליה.

היא מהנהנת בהבעה חתומה, מבלי לענות, ולוקחת עוד שאיפה.

"יש לך מושג לאן הגברים שלנו הלכו?" אני שואלת.

אריקה מושכת בכתפיה. "עסקים, כרגיל."

היא מתקרבת אליי ומושיטה לי את הג'ויינט שלה. אני לוקחת אותו מידה ולוקחת שכטה. כשהעשן יוצא מפי, הוא מכה על פניה.

אני מצמצמת את עיניי מולה, מנסה להבין אם היא יש בפניה סימנים של כעס או עלבון.

"אריקה, עוד לא יצא לי להגיד לך... אני מצטערת על אתמול."

"על מה את מצטערת?" היא שואלת בקול שטוח.

"אתמול בסאונה... הרגשתי כאילו קצת השארנו אותך בחוץ... לא התכוונתי שזה יקרה."

"אין לך על מה להצטער, בכלל." היא אומרת. "זה טבעי שאם שתינו בחדר, הגברים יעדיפו אותך." היא מעבירה את מבטה על פני גופי. "תראי אותך: את כזאת שאפה."

לא ציפיתי לשמוע אותה אומרת את זה, למרות הטון האדיש שבו זה נאמר, ואני מרגישה איך אני מתחילה להסמיק.

"את... את באמת חושבת את זה?" אני שואפת עוד מהג'ויינט ומשחררת את העשן מבין שפתיי.

"בוודאי." היא אומרת. "תראי את הגוף שיש עלייך..."

"כי האמת היא... גם את מאוד מושכת..." אני אומרת בקול פלרטטני, ומרגישה קצת נבוכה לפתע. "זה כזה מוזר להגיד את זה בקול רם."

"תודה." היא אומרת בקולה השטוח, חסר-הרגש, ומעבירה בריחוף את כף ידה על השד הימני שלי, נוגעת-לא-נוגעת...

אני עוצמת את עיניי ומתענגת על התחושה. הפיטמה שלי מזדקרת מול כף ידה, עוד לפני שהיא חופנת את השד שלי. אני נאנחת קלות כשאצבעותיה נסגרות עליו ומוחצות אותו. וכשאני פוקחת את עיניי שוב, שפתיה ממש קרובות לשלי. כף ידה מחליקה במורד גופי: לאורך הבטן שלי, ואז על הירך, ולבסוף משתחלת אל בין רגליי.

"אההה... האאא!" אני נאנחת כשאצבעה מחליקה על פני קדמת תחתוניי, ופורטת במיומנות על החיבור שבין השפתיים שלי. היא ממשיכה לעשות זאת שוב ושוב, מוציאה ממני אנחות חלושות, ואז גורמת לי לגנוח בהפתעה כשכרית אצבעה מוחצת את הדגדגן שלי.

"הו, פאק..." אני גונחת. "אריקה... אההה... הו, פאק!"

עיניה מביטות ממרחק אפסי לתוך עיניי.

"את הדבר האמיתי, אה?" שפתיה לוחשות קרוב כל כך לשפתיי.

"אה?"

"את זונה אמיתית... מכף רגל ועד ראש..."

"אני... אהה... לא זונה..." אני מצליחה לענות לה, אך בקושי. " אני... אהההא... אני שרמוטה..."

אריקה מצחקקת ברשעות. "נכון... האאא, נכון... את צודקת. אני הרי לא משלמת לך עכשיו."

אצבעותיה מחליקות מתחת לתחתון שלי, וחודרות לתוכי. שתי אצבעות בבת אחת, שגורמות לי להשתנק.

היא כורכת את זרועה האחרת סביב מותניי, ומצמידה אותי אליה.

"אריקה... אהה... הו, פאק... אריקה!" אני קוברת את פניי בשקע הצוואר שלה, וגונחת לתוכו, בזמן שאצבעותיה דופקות אותי בקצב.

"את אוהבת את זה, אה?" היא פורצת בצחוק ארסי. "יא שרמוטה קטנה, את אוהבת כשאני מזיינת אותך עם האצבעות שלי?"

אני לא ממש עונה לה במילים, רק ממשיכה לגנוח שוב ושוב, בזמן שהיא מענגת אותי במיומנות שרק אישה יכולה.

כשהגוף שלי מתחיל לפרכס כנגד גופה, היא מחבקת אותי קרוב יותר, ולוחשת:

"את גומרת בלי שהרשיתי לך, זנזונת?"

"סליחה... אההה...." הקול שלי עדיין רועד מהאורגזמה, ואני מרגישה חולשה בברכיים. "לא יכולתי להתאפק... אהאא...."

"זה בסדר, את יכולה להישען עליי..." היא אומרת. "כן, כן... ככה... כן! זונה טובה! שניקח את זה למיטה?"

מבלי לחכות לתשובה, היא מוציאה את אצבעותיה מתוכי, ומושכת אותי ביד אחריה.

שוגר בייביWhere stories live. Discover now