- EVEN IF WE ARE NOT ALLOWED -

6

-פרק מספר 6-
| נ.מ - פליקס |

הרגשתי טוב יותר אחרי שהתנצלתי בפני היונגין.
אני לא אשקר , הסיטואציה עם אותה בחורה עדיין חקוקה לי בראש.. לחשוב שאם לא הייתי נאנק מכאבים הם היו מחליפים מספרים רק כואב לי יותר.
אני לא יודע למה זה מרגיש ככה.. אבל , גם אין לי את הזכות להתערב בהחלטות כאלה שלו נכון?

״אז מה? איך היה בחזרות עם היונגין?״ גיסונג התיישב לידי בסלון.
״מתיש.. אבל טוב , הבנתי את זה״ אמרתי בחיוך והוא בלגן את שיערי.
״אייש.. ליקס , תמיד הייתה לך קליטה מהירה״ הוא אמר וגיחכתי.
״זוכר שלמדת קוריאנית כשרק הגעת לכאן בתוך שנה? זה היה מטורף״ הוא אמר וצחקקתי.
״זה באמת היה מטורף.. זה היה כל כך קשה!״ אמרתי והוא גיחך.
״יש תוכניות להיום?״ שאלתי.
״אה.. אני אבדוק עם צאן היונג , אודיע לך״ הוא אמר והלך לברר.
״פליקס היונג!״ אייאן קרא בשמי וקפץ על הספה לידי.
״מה כל האנרגיות?״ שאלתי בצחקוק.
״אני חושב שאני צריך את העזרה שלך עם היונגין היונג״ הוא אמר ונדרכתי.
״היונגין היונג? הוא בסדר?״ שאלתי בדאגה.
״אני מקווה , לאחרונה הוא שותה הרבה.. אתה יודע שהוא שותה רק כשהראש שלו לא מפוקס או שמשהו קורה.. אתמול דיברתי איתו במרפסת וגם , הוא היה שתוי ואפילו קיבל כאב ראש!״ הוא אמר ונאנחתי בתחושת אשמה.
״תודה שאמרת לי , אלך לבדוק אותו״ אמרתי בחצי חיוך והוא הנהן.

״היונגין היונג?״ דפקתי בדלת חדרו ואף אחד לא ענה.
״אני נכנס בסדר?״ אמרתי ופתחתי את הדלת.
הו.. שיט.
״היונגין היונג! הכל בסדר??״ שאלתי בלחץ כשראיתי אותו שרוע על המיטה ומשתעל כשבקבוק הסוג׳ו בידו.
שיט.. אייאן צדק , זה גרוע משחשבתי.
״ליקס? אני בסדר!״ הוא צעק.
״למה אתה שותה כל כך הרבה? אנחנו בתקופת אימונים״ אמרתי והתיישבתי לידו.
״נו אז? אין לי זין לזה״ הוא אמר באדישות.
״אל תקלל.. בוא פשוט תשב לרגע״ אמרתי והוא הנהן בעיניים כבדות והתיישב לאט.
״תן לי את זה״ אמרתי ולקחתי את הסוג׳ו מידו.
״לא- אני צריך-״ הוא התחיל ולפני שהספיק לסיים הוא כבר מצא את עצמו מקיא בשירותים.
״אייש.. היונגין היונג! כמה שתית?!״ שאלתי בלחץ וליטפתי את גבו.
״לא פאקינג יודע״ הוא אמר ונאנח כשחזר למיטה.
״אתה תמיד מקלל כל כך הרבה כשאתה שיכור?״ גיחכתי והוא משך את כתפיו.
״טוב.. רוצה לספר לי למה שתית ככה?״ שאלתי והוא הביט בי ללא תגובה.
״זה בגללי? בגלל אתמול?״ שאלתי והוא נשכב באנחה על גבו.
״היית חייב להרחיק אותי ממך כל כך?״ הוא אמר.
״היית חייב לפלרטט עם האישה ההיא?״ החזרתי והוא הביט בי בבלבול.
״אה? על מה אתה מדבר?״ הוא אמר והחזיק את ראשו.
״לא חשוב.. בוא פשוט , תכנס להתקלח , אחכה כאן כדי לבדוק שאתה לא מתעלף פתאום״ אמרתי והוא הנהן ונעלם למקלחת.

נשכבתי על מיטתו ושיחקתי בטלפון , חיכיתי שיצא.
״כואב לי הפאקינג מוח״ הוא אמר כשיצא מהמקלחת כשרק מגבת עוטפת את גופו התחתון.
עיניי סרקו את גופו העליון ואפילו לא שמתי לב שהופנטתי עד כדי כך.
״הלווו , כדור הארץ לליקס״ הוא אמר והוציא אותי ממחשבותיי.
״כן , סליחה״ אמרתי במהירות והתיישבתי על המיטה.
״תתלבש.. אלך להביא לך כדור לכאב ראש בנתיים..״ אמרתי ומיהרתי לצאת החוצה.
סגרתי אחריי את הדלת ונשענתי עליה בהתנשפות.
מה. לעזאזל. הולך. איתי.
״ליקס? הכל בסדר?״ סונגמין שאל כשראה אותי.
״כן.. כן הכל בסדר״ אמרתי ומיהרתי לחפש את התרופות.
לאחר כמה דקות מצאתי וחזרתי לחדרו של היונגין.
״אני נכנס״ הודעתי ופתחתי את הדלת.
״תשתה את זה , תרגיש טוב יותר״ אמרתי והוא הנהן וחייך אליי.
״תודה ליקס.. אין כמוך״ הוא מלמל לפני שנשכב בעייפות חזרה למיטה.
״בכיף.. רק.. תפסיק לשתות , זאת תקופה חשובה עכשיו״ אמרתי.
״מממ , הבנתי״ הוא מלמל בהסכמה וחייכתי קלות.
״לילה טוב.. תנוח קצת״ אמרתי וכיביתי לו את האור.
״לילה טוב.. תודה״ הוא אמר וסגרתי אחריי את הדלת.

״אז? איך הוא?״ אייאן שאל כשיצאתי מחדרו של היונגין.
״הוא היה נראה נורא.. לא חשבתי שזה עד כדי כך גרוע אייאן״ אמרתי בכנות.
״אמרתי לך , משהו מציק לו.. אני מקווה שזה יעבור מהר״ הוא אמר והנהנתי.
״אני מקווה.. אנחנו צריכים אותו ועכשיו במיוחד״ אמרתי והוא הנהן בהסכמה.
״בוא נלך לאכול משהו.. אני גווע״ הוא אמר והחזיק את בטנו.
״גם אני.. אחרייך״ הסכמתי והלכנו לאכול.

| נ.מ - היונגין |

הראש שלי כואב כל כך.. אני לא זוכר מתי נרדמתי אבל כבר ערב והבית היה נשמע שקט באופן לא רגיל.
ירדתי למטה לבדוק איפה כולם כשראיתי אותם אוכלים ארוחת ערב.
״אז זה למה היה שקט..״ אמרתי.
״היונגין היונג! איך אתה מרגיש?״ אייאן צעק לעברי.
״כואב לי הראש.. אבל בסדר , זוז ותן לי לאכול״ אמרתי והתיישבתי על חצי מכסאו.
״אבל אין לי מקום!״ הוא התבכיין.
״היונגין היונג , בדיוק סיימתי לאכול אתה יכול לשבת כאן״ פליקס אמר וקם לפנות את צלחתו.
עברתי למקומו והנהנתי לו כתודה.
״אז מה היונגין? התחלת עם השטויות שוב פעם?״ צאנגבין שאל.
״איזה שטויות״ אמרתי והתחלתי לאכול.
״מה פתאום לשתות בתקופת אימונים אתה השתגעת?״ הוא שאל ומשכתי את כתפיי.
״זה בסך הכל סוג׳ו.. זה לא כזה חזק״ אמרתי וצאן גיחך.
״לא כזה חזק? ראינו אותך אתמול.. אם פליקס לא היה מטפל בך כל כך טוב עוד היית מתעלף למוות״ הוא אמר והבטתי בחצי חיוך בפליקס שרחץ את הכלים.
״צאן היונג , אני לא מת כל כך בקלות.. אז תפסיק לדאוג״ אמרתי ומינהו גיחך.
״זה מה שהבנת מכל השיחה שלו?״ הוא אמר והנהנתי בראשי.
״היונגין היונג , תטפל בעצמך״ סונגמין אמר וגיחכתי.
״תודה על הארוחה , היה מדהים״ אמרתי ופיניתי את צלחתי.
הגעתי למטבח ששם עמד פליקס ושטף את הכלים לאחר לארוחה.
״תן לי״ הוא אמר כשראה שרציתי לשטוף את צלחתי.
״זה בסדר.. אעשה את זה בעצמי״ אמרתי.
״אני כבר שוטף , זה באמת בסדר״ הוא אמר והנהנתי כתודה.

״אפשר שנדבר?״ פליקס שאל לאחר שסיים לשטוף את הכלים.
״תמיד״ עניתי והתיישבתי לידו בסלון.