- EVEN IF WE ARE NOT ALLOWED -

7

-פרק מספר 7-
| נ.מ - היונגין |

״אני רוצה לבקש ממך משהו.. אתה לא חייב להסכים אבל רק תקשיב״ הוא אמר והנהנתי.
״אתה יכול בבקשה להפסיק לשתות? זה מדאיג מידי ובתקופה הזאת זה הדבר האחרון שאתה צריך״ הוא אמר וחייכתי קלות.
״ליקסי.. אני ההיונג שלך לא להפך , אתה דואג יותר מידי! אני בסדר!״ אמרתי בצחקוק והתגרתי בו כשלחצתי על אפו.
״נו היונגין היונג! אני רציני.״ הוא אמר והביט בי במבט קודר.
״ואתה חושב שאני לא?״ שאלתי והוא הסתכל עליי באותה הצורה.
״בסדר.. אוקיי. אני לא אשתה יותר , מבטיח״ אמרתי והושטתי זרת לכיוונו.
״אתה הבטחת!״ הוא אמר וחיבר את הזרת שלו לשלי וחייכתי.
״אתה חמוד מידי , אפילו צאן היונג לא דואג לי ככה״ אמרתי בכנות והוא הסמיק מעט.
״ברור שאדאג לך.. אתה האדם הכי קרוב אליי כבר שנים״ הוא אמר וחייכתי.
״אתה צודק.. טוב שיש אותך ליקס״ אמרתי וליטפתי את שיערו הבלונדיני.

״בנים! מחר האירוע של הקולקציה החדשה של טומי הילפיגר , תתארגנו על הלוקים שלכם , יהיו המון אנשים ואנשי תקשורת..״ צאן הכין את כולנו והנהנו בהבנה.
״קולט שאנחנו פרזנטורים של מותג כזה?״ פליקס פנה אליי נרגש.
״stray kids everywhere all around the world baby״ אמרתי והוא גיחך ואפילו הסמיק למשמע הכינוי שהוספתי.
״זה יהיה מגניב.. הבגדים יהיו כל כך יפים!״ הוא אמר בהתלהבות.
״תלוי מי לובש אותם״ אמרתי בהתגרות.
״אז אתה אומר שזה לא יהיה יפה עליי?״ הוא שאל בבלבול.
״להפך.. יפה מידי״ אמרתי והוא חייך ומיהר לקום על רגליו.
״טוב.. אני הולך להתקלח , מחר קמים מוקדם בשביל זה״ הוא אמר ונעלם במבוכה.
החלטתי לעשות את זה גם.. התקלחתי ועליתי למיטה.
ניסיתי להרדם זמן רב כשמחשבות מציפות את ראשי.. הצלחתי לישון רק לפנות בוקר.

״בוקר טוב לכולם! עשרים דקות להתארגן ויצאנו!״ צאן צעק מהסלון וכולנו התעוררנו באיטיות.
״אתה ער?״ פתחתי את דלתו של פליקס והוא הנהן לי בעייפות.
״מה עם החמוד בחדר הזה?״ שאלתי ופתחתי את דלתו של אייאן והוא סימן לי באצבעו תנועת לייק.
״סונגמין?״ שאלתי והוא יצא עם מברשת שיניים בידו וגיחכתי.
״גיסונג! תבדוק את מינהו היונג!״ צעקתי לו והוא מיהר לעשות זאת.
״תודה על זה היונגין , פשוט סיוט להעיר אתכם״ צאן אמר והנהנתי בגיחוך.
כולנו סיימנו להתארגן , כל אחד התלבש בלוק שהוכן עבורו במיוחד לאירוע של היום , הקולקציה החדשה של טומי.
הבטתי בפליקס ואני נשבע שלא טעיתי כלל אתמול. הוא נראה כמו מלאך.
״היונגין.. אתה נראה סקסי״ צאנגבין בחן את גופי.
״ברור שאני נראה סקסי.. למה ציפית??״ אמרתי והוא גיחך.
״שום דבר פחות מזה , יפיוף אמיתי״ הוא אמר וצחקקתי.
״כולכם נראים מדהים , קדימה בואו נעוף מפה״ מינהו אמר וכולנו יצאנו בצחקוק לרכבים.

ירדנו מהרכבים , הגענו לאירוע ומיליוני כתבים וצלמי פפראצי היו באיזור.
צילמו אותנו כל כך הרבה שאני נשבע שהתעוורתי.
״אה.. שיט״ שמעתי את קולו של פליקס נאנק מאחוריי.
פאק.. הפפראצי.
״שיט.. אוקיי ליקס , תסתכל עליי״ אמרתי במהירות והסתרתי אותו מהמצלמות בעזרת הגקט הארוך שלבשתי.
גבי הופנה לצלמים ופליקס מולי ומביט בעיניי.
״הכל בסדר.. אני כאן , לא לבכות״ אמרתי וליטפתי את ראשו כשראיתי את עיניו מתמלאות דמעות.
״זה תכף נגמר בסדר? רק עוד טיפה״ אמרתי והוא הנהן ואחזתי בידו.
״שים את אלה , בוא נכנס ביחד״ אמרתי ונתתי לו את המשקפי שמש שהיו כחלק מהלוק שלי.
״היונגין היונג.. יחשבו ש-״ הוא התחיל.
״לא מעניין אותי עכשיו , בוא נכנס״ אחזתי בידו ועקבנו אחרי חברינו שכבר נכנסנו.
כשהגענו פנימה המשיכו לצלם אותנו אבל הרבה פחות מהפפראצי שבחוץ.
פליקס מאז ומתמיד לא יכל להתמודד איתם , משהו באור הלבן והבוהק הזה גורם לו להסתגר , הוא מפחד כל כך והחרדה עולה בכל תא בגופו.
זה היה ככה מאז ומתמיד , כבר שנים שהפפראצי הזה רודף אותו וזאת כמובן לא אשמתו.. אנחנו סטריי קידס.
״רוצה להוריד את זה עכשיו?״ שאלתי את פליקס על המשקפיים ומשכתי אותו הצידה מכולם.
״אני מפחד״ הוא אמר והרמתי טיפה את משקפיו והבטתי לעיניו.
״אני יודע.. אתה לא לבד בסדר? הצילומים עכשיו פחות נוראיים מבחוץ.. תנסה?״ שאלתי והוא הנהן בהיסוס.
״זה יהיה בסדר , אנחנו יחד״ אמרתי והוא הוריד את משקפיו והחזיר לי אותם.
הוא אחז בידי והצטרפנו אל חברינו.

הצטלמנו כמה תמונות לכמה אתרים שונים , טיילנו קצת ברחבי האירוע והבטתי בקולקציה החדשה.
"One two.. step out hello we are stray kids!"
התחלנו כמה ראיונות ששאלו אותנו על הקולקציה ועל האלבום החדש שעומד לצאת.
צאן סימן לנו שזה הזמן לזוז והכנתי את פליקס לכל ההמולה שבחוץ בשנית.
״פעם אחרונה בסדר? תשים אותם״ אמרתי ושמתי עליו את משקפיי.
״זה יהיה מהיר?״ הוא שאל במתיקות.
״הכי מהיר שיש״ אמרתי והוא הנהן ואחז בידי.
הדלתות נפתחו בשנית ויצאנו החוצה , מאות פפראצי צילמו אותנו ופליקס אחז בידי חזק יותר , ידעתי שהוא בוכה.
נכנסנו במהירות לרכב , והתיישבתי מולו. התכופפתי אליו והורדתי מפניו את משקפיי.
״זהו זה.. אני גאה בך ליקס״ אמרתי וניגבתי את דמעותיו באצבעותיי.
״תודה היונגין היונג״ הוא אמר וחיבק אותי בחוזקה , הופתעתי אבל אהבתי את זה. השבתי חיבוק חזק וליטפתי את שיערו.
״תמיד איתך , תמיד״ אמרתי והוא חייך והתנתק ממני.
״יהיו לנו צרות עכשיו..״ הוא אמר והביט בי בחשש.
״על זה שטיפלתי בך?״ אמרתי.
״והחזקת לי את היד..״ הוא המשיך.
״אז מה?״ אמרתי.
״זה היה מול כולם.. היינו קרובים מידי״ הוא אמר וגלגלתי את עיניי.
״אז יש להם בעיה , מה הייתי אמור לעשות? להשאיר אותך ככה?״ אמרתי בתסכול.
״אני יודע.. זה רק , שיבואו אלינו בטענות״ הוא אמר.
״שיבואו. אני אתמודד.״ אמרתי והוא חייך בחצי חיוך.